פרוסט ואח' נ' אנקווה ואח'

פסק דין

1.תביעה מיום 5/12/2012 לפינוי ולסילוק יד, ובצדה תביעה כספית בסך 420,000 ₪. (כתב תביעה מתוקן הוגש בחודש יוני 2013).

פתח דבר

2.התובעים הם בעלי המקרקעין והבניין ברח' גרוזנברג 7 בתל אביב – יפו, חלקה 46 בגוש 7228 (להלן: "המקרקעין" או "הבניין", לפי העניין). זאת, לאחר שרכשו מחצית מהזכויות במקרקעין מהגב' קרמר ג'יין סוזן בחודש מאי 2009, ואת המחצית האחרת רכשו ממדינת ישראל בחודש אוקטובר 2012. (נסחי רישום צורפו כנספח 1 לתצהירי התובעים, הסכם הרכישה מקרמר צורף כנספח 30א' לתצהירים, והסכם הרכישה מהמדינה צורף כנספח 30ב' לתצהירים).

הנתבעים מחזיקים בדירה בקומת הגג של הבניין ובשטח הגג הסמוך לה. (להלן: "הדירה").

3.בטרם רכשו התובעים את הזכויות במקרקעין נוהל הבניין על ידי הון חברה להשקעות ונאמנות בע"מ (להלן: "הון") עד לשנת 2003, ולאחר מכן על ידי נכסי אריאל פרוייקטים בע"מ (להלן: "נכסי אריאל"), מטעם האפוטרופוס הכללי. החזקה בבניין וניהולו הועברו מידי האפוטרופוס הכללי לידי התובעים ביום 26/11/2012. (כתב העברת חזקה צורף כנספח 30ג' לתצהירי התובעים).

4.על פי חוזה מיום 25/2/1981 השכירה הון את הדירה לאבי ומרים גולדפרב (נספח 3 לתצהיר הנתבע). על פי חוזה מיום 1/3/1995 (להלן: "החוזה") השכירה הון את הדירה בדמי מפתח לנתבעים 1 – 2. (נספח 6 לתצהיר הנתבע).

התביעה

5.הנתבעים 1 – 2 קיבלו את החזקה בדירה מידי מר אבי גולדפרב. לפני כ-10 שנים מסרו הנתבעים 1 – 2 את החזקה בדירה לידי הנתבעת 3. הנתבעים כולם מחזיקים בדירה שלא כדין וכמשיגי גבול, ובית המשפט מתבקש להורות להם לסלק דם ממנה ולמסור את החזקה בה לתובעים.

בנוסף, הנתבעים השתלטו על כל שטח הגג ללא הסכמת הבעלים והם עושים בו שימוש שלא כדין. הנתבעים התקינו דלת ברזל בין חדר המדרגות ובין הגג, והם מונעים את הגישה לגג מאחרים. מבוקש להורות לנתבעים לסלק ידם משטח הגג, ולסלק את הדלת שהתקינו. לכל הפחות, יש להורות לנתבעים להימנע מלנעול את הדלת לגג.

6.אם יטענו הנתבעים שהם מחזיקים בדירה כדיירים מוגנים, הרי שקמו נגדם עילות פינוי לפי דיני הגנת הדייר. ואלה עילות הפינוי:

(1)הנתבעים 1 – 2 העבירו את החזקה בדירה לנתבעת 3 או נתנו לה רשות להשתמש בדירה ללא הסכמת הבעלים, ובכך הפרו את סע' 5 של חוזה השכירות. הפרת סע' 5 של החוזה מקימה עילת פינוי לפי סע' 1 של החוזה.

(2)הנתבעים 1 – 2 השכירו את הדירה לנתבעת 3 בהשכרת משנה וכך הפיקו רווח בלתי הוגן, דבר המקים עילת פינוי לפי סע' 131(6) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב – 1972 (להלן: "החוק").

(3)הנתבעים 1 – 2 ביצעו בדירה עבודות הריסה ובנייה בהיקף ניכר, ללא הסכמת בעלי הבית וללא היתר בנייה. בכך גרמו הנתבעים 1 – 2 בזדון נזק ניכר למושכר, וקמה נגדם עילת פינוי לפי סע' 131(3) לחוק. כמו כן, העובדות המתוארות לעיל מהוות הפרה של סע' 6 לחוזה, והן מקימות עילת פינוי לפי סע' 1 לחוזה.

(4)הנתבעים 1 – 2 אינם גרים בדירה מזה מספר שנים, והם עזבו את הדירה ללא כוונה לשוב ולהתגורר בה. גם כיום הנתבעים 1 – 2 אינם מתגוררים בדירה ואין להם כוונה לשוב ולהתגורר בה. עובדות אלה מבססות את עילת הנטישה.

על יסוד עילות אלה, ובמקרה שייקבע שהנתבעים 1 – 2 הם דיירים מוגנים בדירה, מתבקש בית המשפט להורות על פינוי הנתבעים מהדירה.

7.כתוצאה מאי השבת החזקה בדירה לידי התובעים נמנע מהתובעים רווח שהיו יכולים להפיק מהשכרת הדירה בסכום של 5,000 ₪ לחודש. סכום זה לתקופה של שבע השנים שקדמו להגשת התביעה עומד על 420,000 ש"ח. בית המשפט מתבקש לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה.

ההגנה

8.מדובר בתביעת סרק אשר הוגשה מבלי שהתובעים יודעים את העובדות לאשורן.

העברת החזקה בדירה מידי בני הזוג גולדפרב לידי הנתבעים 1 – 2 נעשתה על פי דיני הגנת הדייר בעניין "דייר יוצא" ו"דייר נכנס", ובהסכמת הבעלים. תמורת קבלת זכויות הדיירות המוגנת בדירה שילמו הנתבעים 1 – 2 לבעלים את חלקם של הבעלים בדמי המפתח. ביום 13/2/1995 השכירות הון את הדירה לנתבעים 1 – 2 בשכירות מוגנת לפי חוק הגנת הדייר.