פרוטוקול ופסק-דין בתיק עא 4644/07 - פסקדין

ב"כ המשיב:

יכול להיות שהכותרת שמדובר בתביעה לפיצויי הפקעה בלבד. גם אם היו טוענים שצריך פרטים נוספים, אבל גם הרשם ראה מתוך התביעה שעולות תביעות נוספות.

גם התביעה פחות או יותר בנוסחה גם נדונה בהליך אחר אצל כב' השופט ביין. הכותרת לא בהכרח מלמדת על מהות התובענה. צורפה חוות דעת שגם למדה על מהות הנזקים.

העילות הנוספות הן עילת רשלנות, ויש עילה של נזקים שבאו מכוח ההפקעה ואולי הפרת חובות חקוקות כמו הודעה שלא באה בזמן.

אני מפרטת את החלק של העילות הנוספות אם תבוא דרישה מטעם חברי שמשהו לא מובן זה בוודאי צריך להשמע בהליך העיקרי ולא בערעור הנוכחי.

גם הרשם ראה שהמערערות בעצמן ראו בתביעה שיש בה פן כספי.  אני מפנה להחלטה נשוא הערעור, שורה 4.

יש גם עניין שהרשם לא נתן דעתו בכלל כי לא היו מסמכים בפניו, הודתה המערערת בהליך קודם שבעצם לא ניתן היה לסלק את המשיב מהנכס בלי שניתן צו שפוטי מתאים. הצו הזה ניתן רק בשנת 10/99. הפינוי ובכלל ראשי הנזק לא יכלו להתגבש קודם  לפינוי המקום בפועל.

ב"כ המערערים:

הרשם טוען שהוא מזהה בתביעה עילה נזיקית, הוא כותב שלא צריך להתייחס לכותרת אלא צריך להתחייב לתביעה בעיון. אני חפשתי את העילה רשלנות, נזק וכו' אין דבר כזה. זוהי תביעה פשוטה. היא אומרת שב- 5/99 התקבלה הודעה.

אחרי שמסרנו הודעת פינוי לפי ס' 5 ו-7 לפקודת הקרקעות רכישה לצורכי ציבור, התובע סירב לקבל את ההודעה ואז הגשנו תביעה לפי ס' 8 לפקודת הקרקעות, שנשמעה בפני כב' השופט  ביין, שם ניתן פסק דין פינוי ב- 10/99. ב- 1/00 הנכס פונה ונמסר לידינו.

הואיל ועו"ד סגל, אמר שלדעתו מגיעות לתובע פיצויי הפקעה אז הוא יבקש מאיתנו להפקיד כסף ואנו באמת הפקדנו 125,000 דולר בהסכמה, לצורך תביעה שתוגש וזו לא הוגשה מעולם.

לאחר כשנה פנינו לד"ר ביין והוא שחרר את הכסף.

שאנו הפקדנו אז את הכסף בהסכמה מתוך הדגשה שהוא יופקד בבית המשפט , לתובע לא מגיעה אגורה אחת, הוא היה שוכר חופשי, אנו הפקדנו את הכסף כדי לאפשר את פינוי השטח מיידית.

הרשם רשם פה עילת תביעה שלא הייתה ולא נבראה. אז מרוץ ההתיישנות חלף קודם להגשת התבוענה הנוכחית שכן העילה לפיצויי הפקעה נולדה לכל היותר ב- 31/5/99, או לכל המאוחר 22/6/99. ואני מפנה למכתב של חברתי שבו נדרשה לפנות את הנכס.

הם נדרשו להציג המצאת פרטים בדבר הזכויות הנטענות בנכס, כל זה לא נעשה.

אם התביעה הייתה תביעה נזיקית, 183,000 דולר,  היא הייתה מוגשת לבית המשפט השלום.

יש כאן שתי טענות אחת היא טענת הסמכות, והשנייה היא הוכחה על דרך השלילה למה באמת התכוון מנסח כתב התביעה דהיינו, תביעה רגילה לפיצויי הפקעה, שהתיישנה.

פסקי הדין שחברתי מפנה אליהם לעניין שבית המשפט יכול לקרוא לתוך כתב תביעה, עילה שלא מופיעה בו, אנו קראנו את פסק הדין והוא אומר בדיוק ההיפך עא 536/89 פז נגד גד לויטין  20/5/92 ראו ס' 4 (ד') לפסק הדין של השופט ג. בך.

ב"כ המשיב: