פרוטוקול ופסק-דין בתיק עא 3579/06 - פסקדין

אבני:

אני טוען שאין קשר סיבתי בין עבודות הבניה לבין הליקויים. אם בית המשפט שואל אותי האם נחקר המומחה בנושא זה בפני בית המשפט, אני משיב, תביעת הליקויים לא באה לאוויר העולם אלא כמענה לתביעה הכספית שהגישה המערערת בגין חוב כספי לגבי תוספות בנייה. ייצרו את תביעת הליקויים כמענה לתביעתנו. אנו הסכמנו שכל החומר בתיק יונח בפני כב' השופט שייתן על סמך חומר זה פסק דין. הטענות שלנו היו טענות משפטיות, שאי אפשר לקבל תביעת ליקויי בניה 13 שנה לאחר שהדירה נמסרה. חוק מכר דירות אינו מכיר בכך, לא ניתנה לנו לתקן את הליקויים ולא היו טענות כאלה.

כשהם הגישו את התביעה הנגדית (מפנה לנספח ד' לתיק המוצגים שלנו) התביעה שכנגד הוגשה בשנת 2000 ונתבעו שם ליקויי בניה בסך של 260,000 ש"ח כשהם כותבים להזמין את הנתבעת לדין ולשלם לתובעים סך של 260,000 ש"ח נכון ליום הגשת התביעה. התביעה הזו התקבלה על סך 10% מסכום התביעה - 25,000 ש"ח ואי אפשר לתת להם יותר ממה שהם ביקשו. זו תביעה נפרדת, תביעה שכנגד. הם מעולם לא טענו שאת הליקויים יש לייחס נכון ליום החוב, דהיינו ליום החוב שלנו, לקזז את האחד כנגד השני ובאה מנוחה לעולם.

סלעית:

זה הוגש כתביעה שכנגד. המומחה מטעם בית המשפט קמא קבע בעצמו בחוות הדעת שהוא עשה כמיטב יכולתו להפריד בין טענות של שימוש ליקוי שוטף לבין ליקויים שהיו בעת מסירת הדירה.

לשאלת בית המשפט, איך אפשר לדעת מה היו הליקויים בעת מסירת הדירה, אני משיב, שכדי לדעת זאת צריך להחזיר את התיק לבית משפט השלום ולשאול את המומחה מה היו הליקויים כשנמסרה הדירה. התיק הזה התנהל על סמך החומר שבתיק ללא חקירות. אין מחלוקת שערך הליקויים בשנת 2004, כפי שקבע המומחה מטעם בית המשפט היה, לאותו מועד, 25,000 ש"ח. בית המשפט קיזז סכום זה בשנת 2004. אפשר לקחת את הליקויים האלה ולתת להם את הערך משנת 92' בעת מסירת הדירה.

אבני:

אני שלחתי דרישות לתשלום החוב ואלה לא נענו. זו תשובתי לשאלה מדוע הוגשה תביעה בשיהוי רב.

אם בית המשפט אומר לי שסכום ליקויי הבניה שנקבע על ידי המומחה בשיערוך לאחור ל-1992 עומד על 12,880 ש"ח, וכי, לכן, יש לקזז נתון זה אל מול תביעת החוב של מרשתי, אני טוען:

הטענה הזו אפילו לא נטענה על ידי משפ' יאיר התובעים שכנגד עצמם. אני מפנה לכתב התביעה שכנגד, שהוגש ביוני 2000. הוא בוודאי היה נמחק מחמת התיישנות, והואיל שהוא הוגש במסגרת תביעה שכנגד בגין ליקויי בניה, הוא לא נמחק מחמת התיישנות והם מבקשים, על פי אותה תביעה שכנגד, שבית המשפט יפסוק להם פיצוי בגין ליקויי בניה נכון ליום הגשת התביעה או ליום פסק הדין. נכון שצריך לעשות קיזוז. השאלה איך.

אפילו מקבלים את העמדה שליקויי הבניה היו קיימים במועד מסירת החזקה, כי אז זה לא מסייע לטענת ה"הוקוס פוקוס" המשפטי הזה לקחת את הסכום שנקבע בשנת 2004 לפי חוות דעת המומחה - שקבע את הסכום שאני צריך בשנת 2004 לשלם למשפ' יאיר שיוכלו לתקן את הליקויים שמצאתי. מה בית המשפט מציע לעשות עכשיו - בוודאי שיש טענת קיזוז - צריך לקחת את הסכום שבית המשפט חייב את משפח' יאיר משנת 92' עם ריבית חריגה ולהפחית ב - 2004 את הסכום שבחוות דעת המומחה לאותו מועד.

סלעית:

אני חושב שהצעת בית המשפט היא ראויה לסיים את המחלוקת הזו.

אחרי פסק הדין של בית משפט קמא לא קרה שום דבר כי זו היתה ההבנה שהושגה - שבינתיים משאירים את המצב כפי שהוא. המערערת חיה ממשכורת שלה. היא אלמנה. היא עובדת בבטיחות.

כל מה שחברי אומר בקשר לאי טעינת טענת קיזוז בערכאה דלמטה זו פעם ראשונה שאני שומע אותה.

אבני:

פסק הדין שווה 60,000 ש"ח.

פסק  דין

1.         בבית משפט השלום בחיפה נדונו תביעה ותביעה שכנגד. בתביעה נדרש פרעון חוב לתובעת, היא המשיבה בפנינו, בגין יתרת תשלום בעבור דירת מגורים, לרבות תשלום בעבור שינויים ותוספות שנעשו לפי בקשת הקונים-המערערים. התביעה שכנגד הוגשה בגין ליקויי בניה. שתי התביעות הוגשו בשיהוי רב.

2.         בית משפט השלום קיבל  את התביעה בעיקרה וקיזז מהסכום המגיע למשיבה-התובעת סכום אותו קבע מומחה בגין ליקויי בניה. הפסיקה בעקבות קביעת המומחה לעניין ליקויי הבניה התבססה על הסכמה דיונית של בעלי הדין לפיה יוגש לבית-משפט השלום תיעוד כתוב ובית-המשפט יפסוק על סמך תיעוד כתוב זה. ממילא ברור שלא היתה חקירה בעל-פה של המומחה שמונה על-ידי בית-המשפט. עוד עולה מדברים אלה, כי קביעת המומחה בדבר קיומם של ליקויי בניה, קביעה שאומצה כזכור על-ידי השופט המלומד, מלמדת על קשר סיבתי בין הבניה לבין הליקויים שנמצאו.