פרוטוקול בתיק פ 40230/07

בית המשפט:

עקב השמטה מקרית בפרוטוקול  19.9.07 צ"ל כתוב "כאשר צו אישפוז למעשה אם ינתן דינו כדין הרשעה על פי החוק לטיפול בחולי נפש לעניין ערעור" (זאת על סמך סעיף 15ו לחוק לטיפול בחולי נפש התשנ"א-1991).

ולא כפי שהושמט בנוסח המקורי.

החלטה

ביום 5.8.07 התקבל בבית משפט זה כתב אישום כנגד הנאשם זיזובי גבריאל (להלן: "הנאשם") אשר עניינו הריגת המנוח תמיר מוסקוביץ ז"ל, נהיגה בשכרות, גרימת חבלה חמורה לשלומי בן ברוך יבדל"א והדחה בחקירה.

ביום 30.8.07 הגיש עו"ד ריטרסקי, המייצג את הורי הקורבן ואת "ועד פעול"ה" (אשר מהווה "מנהלת התיאום לכלל העמותות והארגונים בישראל העוסקים במאבק בתאונות הדרכים"), בקשה לצירוף צדדים במעמד "ידידי בית המשפט".

בפתח בקשתם של המבקשים נמסר כי עניינם של המבקשים הינו "ייצוג עניינו הרחב של הציבור בהליך שבכותרת וברף הענישה שיקבע בסופו - רף ענישה שהינו אבן דרך בטיפול בנגע העומד כיום בראש סדר העדיפויות הציבורי".

לטענת המבקשים, הקטל בדרכים בכלל והנהיגה בגילופין בפרט הפכו ל"מכת מדינה" אשר לאורה, קיים עניין ציבורי מיוחד בהתמודדות עם התופעה.

לדידם, ראוי כי לציבור בכלל ולאלפי המשפחות השכולות בפרט, יהא מקום, גם אם פורמאלי בלבד, בהליך מסוג זה ותנתן לו הזכות לומר את דברו. בכך, יהא כדי לחזק את אמון הציבור במערכת המשפט והאכיפה וביטוי האינטרס הציבורי, אשר הוא "אבן הפינה של ההליך הפלילי כולו".

בנימוקי הבקשה הפנו המבקשים לסמכות הטבועה של בית המשפט לצירוף "ידיד בית משפט" במסגרת ההליך הפלילי, כפי אשר נקבעה בפסיקה עניפה.

כן הפנו המבקשים למבחנים אשר הותוו במ"ח 915/85 קוזלי נ' מד"י , תק-על 91(2) 1825 (להלן: "הלכת קוזלי") על ידי הנשיא (בתוארו דאז) ברק אשר עמידה בהם תאפשר צירופו של מבקש במעמד "ידיד בית משפט" ולניתוחם על ידי ד"ר י. דורון ועו"ד מ. תותרי - ג'ובראן במאמרם "לידתו והתפתחותו של "ידיד בית משפט" ישראלי" (עלי משפט ה' תשס"ו) (להלן: "המאמר") וכדלקמן:

התרומה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת- לאור נסיונם המקצועי ועמדתם של המבקשים בסוגיה הנידונה, הרי שיש ליתן משקל רב לתרומתם הפוטנציאלית להליך.

מהות הגוף המבקש להצטרף- על פירושם של מחברי המאמר הרי ככל ומדובר בגוף בעל מימד ציבורי, המייצג אינטרסים בעלי חשיבות או עניין חברתי, כלכלי או פוליטי - הנטייה היא לתת לכך משקל חיובי לצורך היענות לבקשה. כאן - המדובר במספר רב במיוחד של עמותות וארגונים האמונים על התחום הרלבנטי של המאבק בקטל הדרכים והמייצגים מימד ציבורי חברתי רחב.

מומחיותו, נסיונו והייצוג שה"ידיד" מעניק לאינטרס שבשמו הוא מבקש להצטרף- סבורים המבקשים, כי בניסיונם, עניינם והיכרותם האינטימית והטראגית של המבקשים עם תחום זה, יש כדי לתרום להליך ולהאיר את עיני בית המשפט להיבטים נוספים, "ציבוריים" כדבריהם, של ההליך.

סוג ההליך והפרוצדורה הנוהגת בו - את חשיבותו של ההליך כאן מייחדת ההתעניינות הרבה אשר מגלה בו הציבור באמצעות אמצעי התקשורת. "ההליך, הגם שלכאורה אינו חורג מגדרם של הליכים פליליים דומים, הינו בעל משקל ציבורי רב בימים אלו".

זהות הצדדים להליך עצמו- המבקשים יטענו, כי נוכח מעמדם הציבורי הבלתי תלוי, קיימים פערים בינם לבין המאשימה.

השלב שבו הוגשה בקשת הצטרפות- לאור ניתוחם של מחברי המאמר, הרי ניתן להניח כי ככל שהשלב שבו הוגשה הבקשה להצטרף יהיה מוקדם יותר, כך תגבר הנטייה לאשר את הבקשה. כאן - מוגשת הבקשה בראשתו של ההליך ועוד בטרם השיב הנאשם לאשמה.

מהותה של הסוגיה העומדת להכרעה- לאור מאמרם של המחברים, הרי הסוגיה במקרה כאן מערבת שיקולים חברתיים רבי משקל והתעניינות ציבורית ותקשורתית.

הפנו המבקשים למגמה התרחבותו של מעמד "ידיד בית משפט" גם בהליך הפלילי הקלאסי, כנטען על ידי מחבריהם של המאמר.

הביאו המבקשים מובאות והפניות לדוגמאות בהן הוכר גורם כ"ידיד בית משפט" וכך לדוגמא, לע"פ 111/99 שוורץ נ' מד"י , פ"ד נד(2) 241 (להלן: "פס"ד שוורץ") שם התיר בית משפט עליון צירופה של הסניגוריה הציבורית, בהדגיש המבקשים כי הסוגיה הינה בעלת חשיבות כללית הנוגעת לציבור רחב, בשאלה עקרונית המתעוררת בשל העדר אחידות הנוהגת בהלכה וכי להם היכולת לתרום להעמקת הדיון. עוד הוסיפו המבקשים להדגיש מתוך פסה"ד כי בשלב בו הוגשה הבקשה, אין בו כדי להכביד באופן ממשי על ניהול ההליך - וכל האמור, כנוגע גם למבקשים.