פרוטוקול בתיק פ 2736/04 - פסקדין

ב"כ הנאשם:

מרשי התייצב עקב תקלה לא הגיע הבוקר, אבקש כי ביהמ"ש ישמיע את גזר דינו היום.

גזר דין (נאשם 1)

רקע

1.  הנאשם הורשע בעבירות תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, החזקת נכס חשוד כגנוב, החזקת נשק שלא כדין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בכך שהחזיק בביתו 41 מכשירי פלאפון, 21 סוללות פלאפון ומספר רב של חלקי מכשירי פלאפון, רמקולים לרכב, נפץ, פטישים לניפוץ זכוכית 3 נרתיקים, 2 מחסניות לרובה גליל, 33 כדורי רובה, הכל שיש לגביהם חשד שהם גנובים.

בסמוך לאחר מכן, במהלך מעצרו, ניסה הוא להתחמק ממעצרו, התפרע ודחף שוטר. במהלך מנוסתו של הנאשם, תקף הוא מתנדב במשמר האזרחי, בכך שהיכהו בידו ובצווארו, ואיים עליו באומרו שיום יבוא ויגיע סופו, הכל כמפורט בהכרעת הדין מיום 7.9.08.

2.  להשלמת התמונה יצויין, כי שני מעורבים אחרים שהואשמו ביחד עם הנאשם בכתב האישום ניתן פסק דין, האחד הורשע בהסדר טיעון ונגזר דינו, והאחר - אביו של הנאשם - נסתיים עניינו בזיכוי מחמת הספק.

ב.         טיעוני הצדדים.

3.  ב"כ המאשימה ראה חומרה יתרה במעשה תקיפת השוטר בתוך תחנת המשטרה דווקא, "ביתם" של המותקפים כהגדרתו. לעניין זה הציג לעיוני גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (פ' 1138/02), בו צוטט ביהמ"ש העליון המדגיש את החומרה שבתקיפת השוטרים.

מעבר לאמור, ציין ב"כ המאשימה, כי הנאשם הורשע בעבירות נוספות כמפורט לעיל, חמורות לכשעצמן, וכי בעברו רישום פלילי הנושא בחובו רישומים פליליים קודמים.

לאור האמור, עתר ב"כ המאשימה להשתת מאסר בפועל מומר בעבודות שירות, מאסר מותנה מרתיע וקנס כספי.

4.  ב"כ הנאשם התייחסה לנסיבות ביצוע העבירות וטענה כי המדובר בעבירות מן המדרג הנמוך של חומרה. באשר לרכוש הגנוב, אין המדובר ברכוש בלעדי של הנאשם, עבירות הנשק כוללות בחובן רק תחמושת שנשארה בחזקתו משירות המילואים, וכל העבירות אינן בעלות רקע וגוון פעילות עבריינית.

באשר לעבירות האלימות כנגד השוטרים טענה ב"כ הנאשם, כי אין המדובר בתקיפה מכוונת של השוטרים, שנעשו מתוך זלזול בחוק ונציגיו, אלא באירוע בו החל הנאשם לצאת מהתחנה, ומשלא נעתר לקריאות השוטר לעיכובו, רצו אחריו השוטרים ומכאן יצא האירוע מכלל שליטה והגיע לאן שהגיע. מכל מקום, לא נגרם כל נזק לשוטרים ולא נזקקו אלה אף לא לבדיקת רופא, מה שלא ניתן לומר על הנאשם ואחיו, שנפגעו.

כן פירטה ב"כ הנאשם את נסיבותיו האישיות של הנאשם, נשוי ואב לשתי בנות המתגורר באופן קבע בחו"ל, איש עבודת כפיים, אשר הרישום הפלילי המועט שעל חלקו חלה התיישנות ומחלקו האחר זוכה לטענתו, מלמד למעשה על הנורמטיביות של הנאשם. יצויין כי טענתו של הנאשם בדבר זיכויו מהעבירה הנוגעת להעלבת עו"צ הובררה כנכונה, עפ"י פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (ע"פ 7072/05 מיום 30.11.05).  עוד ציינה, כי עניינו של נאשם נוסף הסתיים בהסדר טיעון באופן מינורי, אביו של הנאשם זוכה ובעצם היחיד שנותן את הדין, הינו הנאשם נשוא הנדון, אשר הגיע לכל ישיבות בית המשפט במיוחד מחו"ל.

על רקע חלוף הזמן, חמש שנים, ועל רקע כל המתואר, לרבות העובדה, כי הטלת עבודות שירות יש בה משום קושי לא מידתי, שכן הנאשם אינו תושב הארץ, ביקשה להסתפק בענישה שלא תכלול מרכיב של מאסר בפועל מכל סוג שהוא.

5.   הנאשם בדבריו אימץ את דברי באת כוחו והביע צער על הארוע.

ג.   דיון

6.  העבירה העיקרית עליה הרחיבו בצדק שני הצדדים טיעוניהם, הינה העבירה הנוגעת לתקיפת השוטרים. אין צורך לחזור ולהזכיר, כי עבירות האלימות בכלל והאלימות נגד שוטרים בפרט, הפכו נגע כואב (תרתי משמע) בחברתנו, שיש לעשות כל שניתן על מנת לשרשו. מקובלת עלי טענת ב"כ המאשימה לפיה יש לראות במשנה חומרה את העובדה, שהמדובר בתקיפת שוטרים בתוך תחנת המשטרה, כשלא יעלה על הדעת כי ממלאי תפקיד כלשהם, ובכלל זה ואולי אף במיוחד שוטרים, יהיו חשופים לאיזושהי פגיעה מצד מאן דהוא, ויש חשיבות רבה לפעולה חדה על מנת לצמצם את התופעה ולהרתיע עבריינים בפועל ובכוח, מביצוע עבירות מסוג זה. אין ספק כי יש בעבירות אלימות כנגד שוטרים, משום פגיעה ביסודותיה של חברה מתוקנת, ותקיפתם, שעה שממלאים תפקידם כחוק כשלוחי החברה, פוגעת בסדר החברתי ובשלטון החוק, תוך ערעור על סמכותם ומעמדם של העושים במלאכה למניעת עבריינות.

7.  יחד עם זאת, ענישתו של כל נאשם ובכלל זה הנאשם דנן, היא אינדיבידואלית, תוך שנדרשת בחינת הנסיבות הנוגעות הן לכל אירוע והן לכל נאשם, על מנת שניתן יהיה לגזור את הענישה הראויה לו.

8.  תקיפת השוטר בענייננו, באה לידי ביטוי בדחיפתו של השוטר אבני. בכתב האישום המקורי, הואשם הנאשם בשתי עבירות תקיפה, הן בדחיפת השוטר אבני והן בתקיפה באגרופים של השוטר המתנדב אבוקסיס, ואולם מהלך העדויות בתיק לא הותירה מקום לספק באשר לדחיפת השוטר אבני, בעוד שלגבי השוטר אבוקסיס - נמנע הוא עצמו מלהעיד על כך, והנאמר בעניין זה היה מפיו של השוטר אבני בלבד. הנאשם הורשע איפוא בעבירה זו, ואולם ומבלי להקל חלילה ראש בחומרת דחיפת השוטר אבני, יש להתחשב לדעתי בעובדה זו של נסיבות עובדתיות מופחתות, הן בנוגע למספר האירועים שיוחסו לנאשם והן בנוגע לחומרתן, כמתואר במקורו של כתב האישום.

       בנסיבות אלה לא תורם גזה"ד שצוטט על ידי ב"כ המאשימה (פ' 1138/02 מחוזי נצרת מדינת ישראל נ' רחאל מיום 26.1.03) תרומה של ממש לדיוננו, שכן המדובר היה בעובדות חמורות ביותר, בו התבצע מרדף של ניידת משטרה אחר הנאשם שנהג בפראות ברכב, ולאחר שנעצר, תקפו הוא ואחרים את השוטרים באגרופים ובבעיטות, השליכו לעברם אבנים וקרעו חולצת השוטר, תוך שהשוטרים נאלצו להשתמש בירי בנשקם להנסת התוקפים ותוך שהשוטרים עצמם נפגעו פגיעות של ממש ונזקקו לטיפול בבית החולים. בפסה"ד השני (פ' 1151/01 מחוזי ירושלים מדינת ישראל נ' יהודה סבג, פ"מ תשס"ב (2) 577), המדובר היה באסיר ברשיון שאיים, תקף ונגח בשוטרים וגרם להם חבלות ושטפי דם. אין צורך לומר כי עובדות עניינו אינן מגיעות ואף לא מתקרבות לחומרה המתוארת לעיל, בשני פסקי הדין. 

9.  הפרעה לשוטר מתבטאת באי עצירתו של הנאשם אשר הודע לו שהוא מעוכב והמשך נסיון בריחתו מהתחנה. החזקת נשק מאופיינת בהחזקת כדורי רובה שנותרו לטענת הנאשם משירות המילואים ממנו שב, תוך שהנאשם זוכה מהעובדה המרכזית - החזקת הרימון, בה הואשם בתחילה. מאידך, לא מקובלת עלי טענת הסניגורית כי החזקת הרכוש הגנוב אינה משוייכת למעשה לנאשם, מאחר ונמצאה בבית משפחתו, זאת לאחר שהורשע בגינה בדין.