פרוטוקול בתיק פ 2192/06

• ב"כ הנאשם מס' 1:

הנאשם מס' 1 מוכן לרצות את עונש המאסר בפועל, אם יוטל עליו, בעבודת שירות ציבורית.

גזר דין

בכתב האישום המתוקן נטען כי ביום 1.9.00 פנה נאשם מס' 1 לנאשם מס' 2 והציע לו לחבור יחד על מנת למשוך כספים במרמה באמצעות מספר רב של כרטיסי אשראי מזויפים אותם קיבל הנאשם 1 לידו מאדם שלישי עובר לכך.

באותו יום פנו הנאשמים לסניפי בנקים שונים בחיפה ומשכו באמצעות כרטיסי האשראי המזויפים סכומים שונים בסך כולל של 17,000 ש"ח.

במעשיהם אלה, השתמשו הנאשמים בכרטיסי האשראי המזויפים, בכוונה להונות וקיבלו לידם כספים במרמה; כל זאת בנסיבות מחמירות הנובעות מסכומי הכסף הגבוהים שמשכו הנאשמים, השיטתיות, התכנון הנדרש לביצוע העבירות והתחכום בו ניחנו.

העבירות אשר יוחסו לנאשמים הינן שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הונאה בכרטיס חיוב בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 420 + 418 סיפא + 29+ 415 + 29 לחוק העונשין, תשל"ז- 1977 וסעיף 17 לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו - 1986 + סעיף 29 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

בישיבת בית המשפט מיום 22.4.07, הודו הנאשמים בעובדות כתב האישום המתוקן וזאת במסגרת של הסדר טיעון והורשעו בעבירות המיוחסות להם ע"פ הודאתם.

על פי הסדר הטיעון הוסכם בין הצדדים כי יוטל על הנאשם מס' 1 עונש של 6 חודשי מאסר בפועל. המאשימה תעתור כי עונש זה ירוצה במאסר של ממש ואילו ב"כ הנאשם יעתור כי זה ירוצה בעבודת שירות ציבורית. כן הוסכם כי יוטל על הנאשם עונש של מאסר על תנאי וקנס לפי שיקול דעת בית המשפט.

באשר לנאשם מס' 2, הוסכם בין הצדדים כי יוטל עליו עונש של מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות השירות, מאסר על תנאי וקנס.

לבקשת ב"כ הנאשמים, הופנה הנאשם מס' 1 לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר של שירות המבחן אודותיו ואילו הנאשם מס' 2 הופנה לממונה על עבודות השירות לצורך בדיקת התאמתו לביצוע עבודות שירות.

בישיבת בית המשפט מיום 11.7.07, במסגרת טיעוניה לעונש, הגישה ב"כ המאשימה את גליון הרשעותיהם הקודמות של הנאשמים 1 ו-2, שסומנו ת/1 ות/2 בהתאמה.

מגליון ההרשעות ת/1 עולה כי לנאשם מס' 1 שתי הרשעות קודמות, האחת בעבירות של קשירת קשר ותרמית בניירות ערך שבוצעה בשנת 94 והשניה בגין מספר עבירות של קשירת קשר וסחיטה באיומים שבוצעה בשנת 2001. הנאשם ריצה עונשי מאסר של ממש בגין שתי הרשעותיו.

מגליון ההרשעות ת/2, עולה כי לנאשם מס' 2 הרשעות קודמות בעבירות שאינן דומות לאלה שבענייננו והרשעתו האחרונה הינה משנת 98 בגין עבירה שבוצעה בשנת 95.

ב"כ המאשימה עתרה לכבד את הסדר הטיעון והבהירה כי המאשימה הגיעה להסדר הטיעון בשל חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות וכן בשל קשיים ראייתיים .

ב"כ המאשימה טענה כי יש להשית על הנאשם מס' 1 עונש של מאסר בפועל ל- 6 חודשים שלא ירוצה בעבודת שירות וזאת לאור העובדה כי חלקו בפרשה גדול מחלקו של הנאשם מס 2, שכן הוא יזם את ביצוע העבירות והחזיק בכמות גדולה של כרטיסי אשראי מזויפים.

 ב"כ המאשימה הגישה פסיקה באשר לרמת הענישה לתימוכין בעמדתה כי יש להשית על הנאשם מס' 1 עונש של מאסר  בפועל של ממש.

ב"כ הנאשם מס' 1 עתר אף הוא לכבד את הסדר הטיעון וביקש כי הנאשם מס' 1 ירצה את עונש המאסר למשך 6 חודשים בעבודת שירות ציבורית.

לטענת ב"כ הנאשם מס' 1, עמדת המאשימה העותרת כי עונש המאסר ירוצה במאסר מאחורי סורג ובריח וזאת בשל חומרת העבירות אינה עומדת בקנה אחד עם התנהלותה בתיק. טענת המאשימה בדבר הקשיים הראייתים הקיימים בתיק אינה יכולה לעמוד לה שכן הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו עוד ביום מעצרו, 2.9.00; אז נתפסו אף כרטיסי האשראי והכספים שנמשכו.  הודעותיו של הנאשם במשטרה הוגשו וסומנו נ/1 ונ/2.