פרוטוקול בתיק בש 8214/08

1.                בפני בקשה להחזקת המשיב במעצר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים כנגדו, על פי הקבוע בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה - מעצרים] תשנ"א - 1996 [להלן: "החוק"].

2.                כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סמים מסוגים שונים שלא לצריכה עצמית.

3.                ברקע הדברים אירוע בו ביום 27.8.08 בערב נתפסו בביתו של המשיב סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 164 גרם המחולק ל - 3 פלטות בגדלים שונים ול-11 חתיכות קטנות יותר וכן בסם מסוכן מסוג LSD המחולק ל-94 יחידות וכן בסם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של 0.4103 גרם.

4.                נטען בבקשה כי כנגד המשיב קיימות ראיות לכאורה כי ביצע את העבירות המיוחסות לו שהינן ובין היתר:

א.      מוצג הסם וחוות דעת מומחה 

ב.      דוחות חקירה, פעולה ומזכרים של השוטרים

ג.        דו"ח שרשרת סם

ד.      הודאת המשיב

5.                 נטען בבקשה כי כנגד המשיב קמה חזקת מסוכנות מכוח סע' 21(א)(1)(ג)(3) לחוק בשל כך שמדובר בסחר בסמים מסוכנים, חזקה אשר נטל הפרכתה רובץ על כתפיו של המשיב. 

6.                נטען כי מסוכנות המשיב מתחזקת בשים לב לכך שלמשיב עבר פלילי בעבירות סמים, איומים ועבירות כלפי שוטרים. כן צויין כי כנגד המשיב תלוי ועומד מאסר מותנה בן 6 חודשים בת"פ 2542/06 בביהמ"ש השלום בב"ש אשר לא היה בו בכדי להרתיעו.

7.                 ב"כ המשיב לא חלק על הראיות לכאורה לגבי החזקת הסמים אולם טען כי גם לכאורה יכול הוא לסתור את החזקה הקבועה בדין ולפיה מדובר בכמות שלא לצריכה עצמית.

ראיות  לכאורה

8.                אין חולק כי תנאי מהותי למתן צו מעצר עד תום ההליכים, שבלעדיו אין, הוא שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה וטיבן של ראיות אלו הוא כזה שיש סיכוי סביר לכך, שאותן ראיות תהפוכנה בסוף ההליך הפלילי לראיות רגילות אשר יבססו את אשמת המשיב מעל לכל ספק סביר.  בשלב זה של הדיון נבחן הכוח הפוטנציאלי ההוכחתי של הראיה (לענין זה: בש"פ 8087/95 זאדה נ. מ"י , פ"ד נ(2), 133, 146). 

9.                טוען ב"כ המשיב כי המשיב לא הסתיר בזמן החיפוש את הסמים. לא נמצא משקל או חפצים לאריזה. כן נטען כי התנהגותו של המשיב בזמן מעצרו אינה התנהגות המעידה על אדם המחזיק סמים שלא לשימוש עצמי. גם לגבי סם  ה - LSD  הסם היה באריזה שלמה.

10.            נטען כי המשיב משתמש מזה שנים מאז שחזרו חברים שלו מהודו וכי הוא משתמש וזה מצבו. גם לגבי העבירה לגביה תלוי ועומד נגדו מאסר על תנאי מדובר בהחזקה לשימוש עצמי של חצי גרם חשיש.

11.            ב"כ המבקשת טען מנגד כי אם המשיב טוען שצורך 10 גרם חשיש ליום לשימוש עצמי הרי הכמות שנתפסה מתאימה ל 10 ימי שימוש. נטען כי הדבר לא מתיישב עם הסמים הנוספים שנתפסו.

12.            לגבי סם ה LSD טען המשיב בחקירתו שהוא משתמש רק אחת לכמה חודשים ומכאן שאין מדובר ב שימוש עצמי ומדובר ב - 94 "בולים" של סם זה. כן נטען כי הסם השלישי שנתפס המתאים לשתי מנות לא מסתדר עם טענות השימוש העצמי.

13.            לאחר ששקלתי את טענות הצדדים סבור אני שיש לקבלת את עמדת המבקשת. סבור אני כי השילוב של שלושה סוגים שונים של סמים, כאשר לגבי החשיש ו סם ה- LSD אין מדובר בכמויות החורגות מעט מחזקת ההחזקה לשימוש עצמי, מדבר בעד עצמו על מסוכנות המשיב. ברי כי הנטל להפרכת החזקה כי הכמות שנתפסה אינה לשימוש עצמי מוטל על המשיב ואיני קובע כי אין סיכוי להפרכת החזקה האמורה אולם בראיות הקיימות ובאופן לכאורי לא עומד המשיב בנטל לכאורי של סתירת החזקה ומכאן שקיימות ראיות לכאורה לאשמתו של המשיב. 

עילת המעצר

14.            בהתאם לסעיף 21 (א)(1) לחוק רשאי ביהמ"ש לצוות על מעצרו של נאשם עד לתום ההליכים המשפטיים אם הוא סבור שנתקיימה אחת החלופות שפורטו שם ושאחת מהם, האמורה בסעיף  קטן (ב) היא "שקיים יסוד סביר לחשש שהנאשם יסכן את בטחונו של אדם ואת בטחון הציבור או את בטחון המדינה". בסעיף קטן (ג) פורטו 5 חלופות שעליהן נאמר כי "חזקה כי מתקיימת העילה האמורה בסעיף קטן (ב) אלא אם כן הוכיח הנאשם אחרת". בענייננו מדובר בחזקה הנוגעת לסמים מסוכנים ולפיכך מתקיימת החזקה שבס"ק ג(3), היינו: מתקיימת עילת מעצר.

חלופה