פרוטוקול בתיק בש 1146/05

החלטה

1. בפני בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד  תום ההליכים המשפטיים, לפי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) תשנ"ו- 1996.

2. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו את העבירות הבאות:

א.      החזקת סם מסוכן שלא לשימוש עצמי- עבירה לפי ס' 7(א)(ג) רישא, לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג- 1973 (להלן: "הפקודה").

ב.      הדחת קטין לסמים מסוכנים- 2 עבירות לפי סעיף 21(3) לפקודה.

ג.        הדחת קטין לסמים מסוכנים- עבירה לפי סעיף 21(1) לפקודה.

3. בכתב האישום נטען כי בתאריך 4.1.05 בסמוך לשעה 11:35, ברחוב גיבורי ישראל באופקים, החזיק המשיב סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 11.8332 גרם (להלן: "הסם"), שלא כדין, שלא לצריכתו העצמית וללא אישור מאת המנהל.

נטען בכתב האישום כי במועד ובמעמד המתואר לעיל, נתן המשיב את הסם לקטין ארתור אייסביץ, כדי שיכניסו לביתו.

נטען בכתב האישום (לאחר תיקונו ע"י התובעת) כי כשבוע לפני ה-4.1.05 בשעות הערב, בשעה שאינה ידועה למאשימה, שידל המשיב את הקטין להשתמש בסם.

נטען בכתב האישום כי במועד שאינו ידוע למאשימה, כחצי שנה לפני האירוע המתואר בסעיף 1 שידל הנאשם את הקטין להשתמש בסם.

4. התובעת בבקשתה לעצור את המשיב עד תום ההליכים טוענת כי כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 11.8332 גרם, העברתו לקטין והדחתו להשתמש בו.

טוענת התובעת כי כנגד המשיב יש ראיות לכאורה כי ביצע את העבירות המיוחסות לו כאשר תמצית הראיות הינן: הודעת הקטין הקושרת את המשיב לאירועים, דו"חות פעולה של השוטרים, הודעת המשיב הקושר את עצמו לאירוע, דו"ח שרשרת הסם וחוות דעת מומחה.

טוענת התובעת כי כנגד המשיב קמה עילת מעצר הנובעת מסעיף 21(א)(1)(ג)(3), לחוק סדר הדין הפלילי, שכן מדובר בעבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.

טוענת התובעת כי חזקת המסוכנות כנגד המשיב מתגברת לנוכח אי המורא מהחוק, חוסר היכולת והרצון לכבדו וסוג העבירה החמורה עליה מדובר, במיוחד כאשר מדובר בקטין בן 15 שהוא אחיינו של המשיב.

טוענת התובעת כי עבירת סמים שלא לצריכה עצמית מקימה כנגד המשיב את חזקת המסוכנות והנטל להפריכה מוטל לפתחו של המשיב, מפנה ל- בש"פ 8683/96 קורמן נ' מ"י  וכן ל- בש"פ 2126/98 דהן נ' מ"י.

טוענת התובעת כי במקרה זה, לאור עברו הפלילי של המשיב, הכולל עבירות של רכוש ואלימות, ישנה עילת מעצר גם מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), שכן קיים חשש סביר כי שחרורו של המשיב ממעצרו יבוא לסיכון לביטחון הציבור.

טוענת המבקשת כי במקרה זה אין חלופה אשר תהווה תרופה למסוכנות של המשיב.

טוענת התובעת כי בשורה ארוכה של החלטות נקבעו הלכות ברורות אשר לפיהן, מי שנחשד כקשור להחזקת סם ואף הפצתו, דינו להיעצר ועדיפה טובת הציבור על שיקולים ונסיבות אישיות, מפנה ל-בש"פ 327/84 ו- בש"פ 3899/95.