פרוטוקול בעניין עתירתו של נחום מנבר לשחרורו ממאסר

עו"ד ריכטמן:

העותר יושב בבית סוהר ניצן.

קיבלתי מחברתי שלושה קלסרים. איני מבין למה זה. אני מקווה שהדיון יהיה ממוקד על שינוי נסיבות מהותי.

יש שלושה דברים שמצדיקים את קבלת העתירה, כל אחד בפני עצמו.

הטיעון המרכזי-מהותי - קיימים טיעונים פרוצדוראליים חמורים, כבדי משקל כשהם כשלעצמם גם בהם יש כדי להביא לקבלת העתירה.

אני חושב שהדיון צריך להסתיים בדקה. כשהוועדה קובעת בהחלטה יש להסיר את העננה בדרך של טיפול מעמיק על ידי גורמי מקצוע ורק לאחר מכן לשוב ולדון בבקשה בהתאם להוראות החוק. ברגע שטיעון זה נטען, דין העתירה להתקבל. הוועדה ממציאה קריטריון חדש שלא על פי החוק, כתנאי סף לקיום הדיון.

השורה התחתונה, ללא קשר אם עבר או לא עבר, שהוועדה קובעת הוא, שכדי שיתקיים דיון נוסף הוא צריך לעבור טיפול נפשי. מפנה לפס"ד ע"י הרכב בבימ"ש זה לאחרונה (כב' השופטת דותן), עע"א 1857/08. שם דובר בעותרת שעברה עבירות בטחוניות, והוועדה קיבלה את דעת השב"כ שלא הוכיחה שחל בה שינוי אידיאולוגי שאכן יצדיק את השחרור. מפנה לעמ' 4 של פסק הדין. בחוק לא ניתנה הוראה שקובעת שאדם צריך לעבור טיפול נפשי.

חשבתי שזה כשלעצמו מספיק, אך הכנתי טיעונים נוספים.

לענין הנסיבות החדשות - הוועדה הקודמת המקורית לא קבעה שאין ראיות חדשות או דברים חדשים. עליה הגשנו בקשה לדיון חוזר. היא פסלה את כל טענות גורמי הבטחון לגבי הטיעונים שלהם, אך החליטה שלא הרים את נטל ההוכחה ועדיין קיימת מסוכנות משני גורמים: לא הוכח שחל שינוי באישיותו. אין אינדיקציה שחל שינוי באישיותו; החרטה שהוא הביע לא כנה ואמיתית, ומכאן פועל יוצא, שקיימת עדיין מסוכנות. הוועדה ביססה את החלטתה שקיימת עדיין מסוכנות, שעדיין לא הבנתי מהי. פסה"ד מאשר את דברי הוועדה, אך אני אומר, שגם בפסה"ד לא הבנתי את הסכנה הספציפית. לא נאמר מה הסכנה הצפוייה מהעותר.

לא מדובר בסוחר סמים או רוצח.

הוועדה קבעה מסוכנות על סמך שני גורמים אלה. לא היתה לה אינדיקציה שמצביעה על מסוכנות. ענין המסוכנות מבוסס על אין חרטה כנה ואמיתית ולא חל שינוי באישיותו.

כשאני מגיש בקשה לדיון חוזר, אני רוצה להראות דברים שחל שינוי. זה מה שעשינו בצורה הכי ברורה. אנחנו מתייחסים לשלושה פסיכולוגים וחווה"ד של השב"ס, של העובדים הסוציאליים, שאני חושב שמתייחסת לשתי הנקודות האלה ואני חושב שהיא הכי מהותית. ב"כ היועמ"ש הביא אותם. מפנה לנספח המרכזי והחשוב ביותר בעתירה. המסמך הזה לא היה קיים בזמן שהשופט טל כתב את פסק הדין. אני קורא מתוך חווה"ד שאגיש אותה לאחר מכן. חווה"ד היא חדשה ויש בה חידוש, השינוי שחל באופיו ובאישיותו שלא היה.

עו"ד גדות-כרמי:

חווה"ד הסוציאליים נמצאים בקלסר 1 נספח 2א - לח (לו' ו- לז') של המשיבה.

עו"ד ריכטמן:

לענין נושא החרטה - יש תוספת לחווה"ד לז'. הוועדה קבעה מסוכנות בעיקר בשל שני גורמים, כפי שאמרתי לעיל. כיצד הוועדה המקורית הסיקה שהחרטה אינה אמיתית, משום שלא פגע בבטחון המדינה, כך אמר, ובמקום אחר אמר שהוא מתחרט אבל עשה את זה בידיעת שלטונות הבטחון. החרטה נותחה כך, שברגע שהוא הוסיף אבל, כמו שהדברים לא פגעו בבטחון המדינה וכו', הוועדה הסיקה שהחרטה אינה כנה ואמיתית.

הוא כתב מכתב שהוא מתחרט שצורה מלאה על מעשיו, ללא אבל. על פניו זה שינוי. הוועדה שתשב להחליט אם לתת שליש או לא, יכולה להחליט אם השינוי מספיק מהותי. אני אומר שהיום אנחנו נמצאים בשלב שאנחנו צריכים להביא לסיבות חדשות, שלא היו בפני הוועדה הקודמת. אני טוען, שהבאנו לענין החרטה גם את הדו"ח וגם את חווה"ד הפסיכולוגים שמדברים על חרטה אמיתית.

בנושא הנפשי - התחלתי ואני סבור, שלדעתי זה כשלעצמו, חווה"ד של העובד הסוציאלי, שהוא הגורם המוסמך שמטפל בו. חווה"ד הזו לא רק שלא צריך טיפול נפשי מעמיק, אלא לא צריך אף טיפול רגיל ומסתפק בתמיכה. איזה שינוי נסיבתי יותר גדול מזה?

לענין הנפשי - הבאנו חוו"ד של שניים: פסיכיאטר ופסיכולוג שנפגשו איתו. הדברים מדברים בעד עצמם, מדברים במפורש על שינוי שחל באישיותו.