פרוזומנט נ' גריצניה - פסקדין

פסק דין

לפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע לטענתו כתוצאה מעוולת התקיפה על פי סעיף 23 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש).

פסק הדין ניתן לאחר שמיעת הצדדים שניהם, עיון בכל חומר הראיות שהוגש על ידם וסיכומי ב"כ הצדדים בעל פה, כדלקמן:

התובע יליד 6/12/62 התוקף על ידי הנתבע באירוע מיום 18.6.03.

התובע והנתבע עבדו יחדיו, תקופה של כ- 9 חודשים, במפעל לכיפוף ברזלים השייך לחברת "סולל בונה", שניהם עובדים זמניים מטעם חברת כוח אדם בעת האירוע.

לטענת התובע, במועד האירוע, בעת שהשניים עבדו יחדיו כצוות, עם עוד צוות נוסף שמנה אף הוא שני עובדים, לאחר 12 שעות עבודה לערך, ביקש לסיים את העבודה רבע שעה לערך לפני השעה היעודה מעת הנתבע.

לטענת התובע, הנתבע הגיב כלפיו באגרסיביות ובא אליו בתלונות שלא יעזוב בטרם יסיימו את העובדה, חרף כך, התובע שם פעמיו לכיוון המקלחת, בסמוך לאחר שנכנס להתקלח, הגיע הנתבע והחל לתקוף אותו באגרופים בעוצמה רבה בראשו ובפניו וגרם תוך כדי כך לנפילתו של התובע ולנזקים הנטענים בחוו"ד שצורפה על ידי התובע לכתב התביעה.

הנתבע הועמד לדין פלילי והורשע תחילה בעבירת תקיפה הגורמת לחבלה של ממש לפי סעיף 380 לחוק העונשין. לאחר ערעור שהגיש הנתבע, זוכה מחמת הספק ע"י ערכאת הערעור וזאת עקב ספק סביר שמא נתקיימו הנסיבות המקימות את הסייג של הגנה עצמית.

הנתבע אישר את העובדה לפיה התובע ביקש לעזוב את מקום העבודה בטרם הסתיימה המשמרת, לדבריו, כמי שהיה אחראי על ביצוע העבודה באותה עת, המשמעות של עזיבת התובע הייתה בהכרח סיום העבודה גם עבור הנתבע באשר מדובר בעבודת צוות.

לפיכך, הנתבע ניסה לשכנע את התובע לסיים את העבודה ואולם ללא הועיל.

לדידו של הנתבע, היה זה דווקא התובע שהתנהג במועד האירוע באלימות כלפיו, אלימות שאיננה זרה לתובע במקום העבודה.

לדברי הנתבע, לכשהבין כי העבודה הסתיימה באותו ערב, הלך אף הוא למקלחת שם פגש בתובע אשר ניסה לתקוף אותו, בעוד הנתבע מצדו, כאקט של הגנה עצמית, נתן לתובע שני אגרופים לכיוון הלסת, בעקבות כך החל התובע לדמם ונפל על הרצפה במקלחת.

דיון :

לאחר ששמעתי את עדותם של התובע והנתבע, נראה כי לא יכולה להיות מחלוקת לפיה תקף הנתבע את התובע לאחר שהשניים היו לקראת סיום משמרת עבודה מתישה וארוכה, אלא שלדברי הנתבע פעל מתוך הגנה עצמית דווקא בשל אלימות שננקטה כנגדו ע"י התובע.

התובע העיד ביחס לנסיבות קרות האירוע, לדבריו, באותו מועד עבד עם הנתבע ועוד שני אנשים נוספים.

לאחר 12 שעות עבודה ביקש מהנתבע ללכת הביתה בשל עייפות שנפלה עליו.

הנתבע כעס על בקשתו של התובע והחל להטריד אותו במטרה להניא אותו ולשכנעו לסיים את המלאכה, אלא שהתובע בחר ללכת לכיוון המקלחת, הצדדים שניהם אישרו כי נוכח סוג העבודה הם נוהגים להתקלח עם סיום המשמרת, כאשר החל להתקלח הגיע גם הנתבע ושאל אותו "מה הבעיה שלו", לאחר שהשיב כי הוא מבקש לסיים להתקלח וללכת הביתה, החל הנתבע מכה את התובע באגרופים לכיוון הפנים ובחלקי גופו עד אשר נפל ארצה.

לדברי התובע, הנתבע הכה אותו נמרצות בשתי הזדמנויות, יותר מאשר שני אגרופים. בפעם הראשונה כאשר נפל וקם, לאחריה הכה אותו שוב וכתוצאה מכך, נפל התובע ארצה מבלי שיכול היה לקום, חרף כך, הנתבע המשיך להכותו עם הרגליים והידיים בעוד התובע מצידו מנסה להגן על עצמו תוך שהוא מרים ידיים לכיוון הפנים.

עוד העיד התובע, כי בשלב שבו הוא כבר היה מוטל על הרצפה לאחר שהנתבע חבט בו בשתי הזדמנויות, הגיעו שני העובדים הנוספים (אחד מהם עונה לשם אלכסיי) אשר ניסו להפריד בין הצדדים אלא שהדבר לא הועיל ומשכך עזבו השניים את המקום והלכו לדרכם.

למעשה, טוען התובע כי הנתבע חדל מלהכותו רק כאשר החל לדמם מהפה ובאותו הערב לאחר שהגיע לביתו, לקחה אותו אשת חיקו לבית החולים וולפסון לצורך בדיקה שם קובע השבר בלסת באמצעות חוט ברזל אשר קשר את הלסתות ומנע מהתובע לפתוח את הפה ולאכול במשך למעלה מחודשיים.