פרדו נ' אלה ואח' - פסקדין

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 31/12/08 ברחוב דרך בן גוריון ברמת גן.

2.לטענת התובעת, אותו יום נסעה ברכבה בנתיב הימני מבין שניים. בשלב מסוים, הבחינה ברכב חונה בנתיב נסיעתה, כאשר נהגו אינו בתוכו, אותתה, בדקה שהרכב הנוסע מאחוריה מצוי במרחק סביר המאפשר זאת, והחלה בעקיפה. לדבריה, בסיום העקיפה, כאשר היתה בדרכה לשוב לנתיב הימני, חשה חבטה עזה בשל פגיעת רכב נהוג על ידי הנתבעת 1. התובעת פנתה אל הנתבעת 2 בדרישה לפצותה בגין התאונה, אך זו לא התייחסה לפניותיה ועל כן לא נותר לה אלא לפנות לבית המשפט.

לטענת הנתבעות, בכתב הגנתן, התובעת נסעה בנתיב הימני ואילו הנתבעת 1 נסעה בנתיב השמאלי, כאשר לפתע, וללא כל התראה מוקדמת, סטתה התובעת לנתיב השמאלי, על מנת לעקוף רכב חונה, אשר הפריע לנסיעתה וכתוצאה מכך, חסמה את נתיב נסיעת רכב הנתבעות. הנתבעת 1 ניסתה למנוע את התאונה, אך ללא הצלחה.

3.לדיון לא הופיעה הנתבעת 1, על אף שזומנה כדין.

התובעת חזרה על גרסתה וטענה כי לא ראתה את רכב הנתבעת 1 עד שחשה במכה. לדבריה, הביטה במראה לפני העקיפה ואחריה, אך לא בשעה שאותתה לשוב לימין. התובעת טענה כי ראתה את הנתבעת 1 אוחזת מכשיר טלפון סלולרי בידה מיד אחרי התאונה.

נציג הנתבעת 2 חזר על הטענות בכתב ההגנה וטען כי נזקי כלי הרכב מצביעים על כך שגרסת התובעת אינה אפשרית. לטענתו, העובדה שרכב התובעת נפגע בכנף האחורית ולא מאחור, מצביעה על כך שהתאונה אירעה בשלב שבו יצאה התובעת לעקיפה ולא לאחר סיומה, כפי שהיא טוענת. נציג הנתבעת 2 טען כי מאחר שהתובעת היא שיצאה לעקיפה, עליה הנטל לוודא שהדרך פנויה ולא ייתכן שלא הבחינה ברכב הנתבעת 1.

4.שמעתי את עדות התובעת ואת טענות הצדדים. עיינתי במסמכים שהוגשו לביהמ"ש ובכלל זה דו"ח השמאי, הודעה לחברת הביטוח, תמונות נזק ותכתובות שקדמו להגשת התביעה. אחר כל אלה הגעתי למסקנה כי דין התביעה להתקבל, במלואה.

5.גרסת הנתבעת 1 לא נשמעה שכן זו בחרה שלא להתייצב לדיון. כל שמונח בפניי הוא עדותה של התובעת וכן ראיות נוספות. טענת הנתבעת 2 כי יש לחלק את האחריות לתאונה בין שתי הנהגות, התובעת והנתבעת 1, מבוססת על גרסת הנתבעת 1 שאותה איני יכולה לקבל, שעה שזו לא נחקרה עליה וכן על תמונות נזקי כלי הרכב המצביעים, לשיטת הנתבעת 2, על כך שהתאונה לא יכולה היתה להתרחש על פי גרסת התובעת. אחר שעיינתי בתמונות הללו בקפידה ובחנתי את גרסת התובעת, הגעתי למסקנה כי גרסתה יכולה להתיישב גם עם תמונות נזקי רכבה, שכן, כאמור, על פי גרסתה, היתה כבר בסיום העקיפה ובשלבי חזרה לנתיב הנסיעה הימני. במצב דברים זה, ייתכן שרכבה ייפגע בכנף האחורית באופן שנפגע כפי שניכר מתמונות הרכב.

לכך יש להוסיף את טענת התובעת, שלא נסתרה, כי טרם יציאתה לעקיפה ובסיומה, הביטה במראה ולא הבחינה ברכב הנתבעת 1 המתקרב אליה. לא מצאתי פגם בכך שבמהלך חזרת התובעת לנתיב הימני לא הביטה במראה פעם נוספת ובהחלט ייתכן שרכב הנתבעת 1 הגיע במהירות כזו שהתובעת לא הבחינה בו טרם הפגיעה. בהעדר גרסת הנתבעת 1, לא ניתן לדחות את גרסת התובעת כי בדקה שהכביש פנוי טרם בהחלה בעקיפה ובסיומה.

6.נזקי התובעת הם: נזק ישיר: 1,500 ₪, ירידת ערך הרכב 453 ₪, עלות חוו"ד שמאי 550 ₪, סה"כ: 2,503 ₪.

7.הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סכום של 2,503 ₪. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, ישלמו הנתבעות, ביחד ולחוד, לתובעת הוצאות משפט בסכום של 600 ₪. סכום זה ישולם תוך 21 יום מהיום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח ניסן תש"ע, 02 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: