פרגן נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ ח.צ. 52004254 - פסקדין

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום כפר סבא
18181-04-10
15.6.2011
בפני :
דורון חסדאי

- נגד -
:
רבקה פרגן
:
מנורה מבטחים פנסיה בע"מ
החלטה

החלטה

רקע כללי בתמצית

1.לפניי בקשת הנתבעת להורות, כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה וכי הסמכות נתונה לבית הדין האזורי לעבודה.

2.התובעת הגישה תובענה כספית כנגד הנתבעת בגדרה מתבקש בית המשפט לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת תגמולים המגיעים לה על פי פוליסת אובדן כושר עבודה אשר הוציאה הנתבעת לתובעת על פי הוראת מעבידתה בעבר.

3.לטענת התובעת, לאור פגיעתה בעבודה, חוות דעת רפואיות שהוגשו בעניינה, החלטת בית הדין לעבודה והחלטת המוסד לביטוח לאומי, על הנתבעת להכיר בפגיעה בגבה כפגיעה בעבודה החל מיום 1.1.01 ולשלם לה גמלת נכות ממועד זה ועד מועד הגשת התביעה וכן לשלם לה גמלה חודשית עד לגיל הפרישה בגין אובדן כושר עבודה.

4.הנתבעת בכתב הגנתה טענה טענה מקדמית לפיה הסמכות העניינית נתונה לבית הדין לעבודה וזאת מכוח הוראת תקנה 24 (א) (3) לחוק בתי הדין לעבודה התשכ"ט – 1969 (להלן: "החוק").

5.בדיון שהתקיים הוסיפו ב"כ הצדדים וטענו בסוגיה זו . לאחר הדיון המציאה ב"כ התובעת אסמכתאות שונות לתמיכה בטענתה, כי הסמכות העניינית נתונה לבית משפט זה.

המסגרת המשפטית

6.סעיף 24 (א) (3) לחוק קובע:

"תובענות של חברים או חליפיהם או של מעבידים או חליפיהם נגד קופות גמל, במשמעותן בחוק הגנת השכר תשי"ח 1958 או תובענות של קופות הגמל נגד חבריהן או חליפיהם או נגד מעבידים או חליפיהם הכל עם התובענות נוגעות מהחברות בקופות או מחבותם של מעבידים לקופות, לפי העניין וכן כל תובענה לקצבה הנובעת מיחסי עובד ומעביד;"

7.בע"ע 625/08 תותי אשבל ואח' נ' הראל חברה לביטוח (17.9.09) נקבע, בין היתר, כי סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה נבחנת אף לאור נסיבות ההתקשרות שבבסיס ההסדר הפנסיוני ויחסי הגומלין בין עובד-מעביד וקופת הגמל כמשמעותם בסעיף 24 (א) (3) לחוק כאשר "בהידרש לנסיבות המקרה יבחן בית הדין לעבודה האם החברות בקופת גמל "היא תולדה של יחסי עובד ומעביד" עם זאת יתן בית הדין דעתו לסייג לפיו, העובדה שפוליסת הביטוח היא תולדה היסטורית של יחסי עבודה במסגרתם ביטח המעביד את העובד, אינה מקנה, כשלעצמה, סמכות עניינית לבית הדין לעבודה (ר' רע"א 5207/01 איגוד ערים ושירותי כבאות אילת נ' הדר חברה לביטוח (27.5.02)). זאת לאור ההלכה לפיה "בהכרעה בשאלה, אם תובנה עילתה ביחסי עובד- מעביד, יש לקחת אך את העובדות המהותיות, המולידות התעסקות, ואין להתחשב בעובדות ההיסטוריות, המסבירות את סיבת קיומה של הזכות. (ר' בג"צ 578/80 ג'מיל גנאים נ' עבד אל לטיף מואסי פ"ד ל"ה (2) 29, 45-46)."

בהמשך פסק דין זה ציין בית הדין הארצי, כי "ככל שמהות הפגיעה הנטענת הינה בהיבט הביטוחי המסחרי, במסגרת יחסי המבוטח והקופה, לא תבוא התובענה בגדר הסמכות העניינית של בית הדין לעבודה (שם, סע' 13 סיפא לפסק הדין).

8.בבש"א (י-ם) 1385/08 כלל חברה לביטוח ואח' נ' גבאי ואח' (28.9.08), ציין בית הדין האזורי לעבודה כי "... לא עצם החברות בקופה היא הקובעת את סוג העילה וסיווג הסכסוך, אלא מהותה של הזכות הנפגעת בשים לב לשאלה האם מקור הפגיעה הינו במסגרת יחסי המבוטח והקופה בפן הביטוחימסחרי או שמא בפן הביטוחיסוציאלי".

דיון והכרעה

9.בענייננו אנו המחלוקת בין הצדדים עניינה תשלומים מכח פוליסה – תשלום גמלה בגין נכות נטענת של התובעת. שאלת זכאותה של התובעת לקבלת תשלומים אלו הינה שאלה ביטוחית. סבורני, כי ניתן לסווג את המחלוקת בתיק כמחלוקת בתחום הביטוחי ולא בתחום הביטחון הסוציאלי ומשכך אין לבית הדין לעבודה סמכות עניינית ייחודית לדון בתובענה והסמכות נתונה לבית משפט זה. (ר' גם : ת.א. (תל-אביב) 150099/09 חסון נ' מגדל חברה לביטוח (13.9.09); תא"מ (קריות) 44785-02-10 יוזמה קרן פנסיה נ' קטנר (8.2.11); ת.א (חי') 278-07-09 הפניקס ניהול קרנות פנסיה נ' נוימן (29.7.10); בש"א (ראשל"צ) 4002/09 יוזמה קרן פנסיה נ' בן דקון ואח' (26.11.09)).

10.בהינתן האמור, דין הטענה, כי בית משפט נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה להידחות.

11.הוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ לזכות התובעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן ההחלטה, ילקחו בחשבון בהמשך ההליך.

12.בשולי הדברים התנצלותי על העיכוב במתן ההחלטה.

13.לאחר עיון בכתבי הטענות ובנספחיהן ואף לאחר עיון בפרוטוקול הדיון, מצאתי לקיים דיון בטענת "ההתיישנות" שהעלתה הנתבעת, וזאת בישיבה שנקבעת בזאת ליום 12.9.11 שעה 14:00.

14.ב"כ הנתבעת תואיל ותמציא לתיק בית המשפט העתק מלא של תקנון הקרן לתקופה הרלוונטית, אשר רק חלק מהוראותיו הומצאו לעיוני, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>