פרגלין ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה - פסקדין

החלטה

ביום 21.03.2010 ניתן פסק דין בתיק זה ובו דחיתי את בקשת החייב לפשיטת רגל מן הטעם שהחייב לא הוכיח את תום ליבו ביצירת החובות ובמהלך הליך פשיטת הרגל.

הטעם לדחיית בקשת החייב היה בין השאר, כיוון שהכונס הרשמי התנגד להכרזת החייב כפושט רגל, שכן החייב לא שיתף פעולה עם המנהל המיוחד לבירור תביעת החוב של עובדו לשעבר, שטען שאולץ והוטעה לחתום על מסמך ויתור תביעות מהחייב. כמו כן, טען הכונס הרשמי כי החייב אינו נוהג בתום לב בכך שלאחר שקיבל היתר לעבוד כעצמאי אינו מגיש דוחות על הכנסותיו והוצאותיו ובכך מנצל לרעה את הליך פשיטת הרגל.

לעניין תביעת העובד קבעתי כי נושא זה עלה כבר בדיון ביום 8.9.08 והחייב נצטווה להמציא מסמכים, אך לא עמד בחובה זו. הוא צווה שוב ביום 13.1.09, ושוב לא עמד בכך. בדיון בפני ביום 5.1.10, התבקש החייב להגיב על טענת העובד וטען ששילם לעובד את המשכורת ולא שילם פיצויי פיטורין כי העובד לא עבד מספיק זמן. הוא לא הוכיח שהגיש לכונ"ר או למנהל המיוחד דוחות על הכנסותיו והוצאותיו בהיותו עצמאי שקיבל רשות לעבוד במהלך פשיטת הרגל. החייב קיבל הזדמנות להוכיח את דבריו ולהגיב על חוות דעת הכונ"ר, אך למרות אורכות שניתנו לו, לא הגיב דבר.

לפיכך קבעתי כי החייב לא הוכיח את תום לבו ביצירת החובות ובמהלך הליכי פשיטת הרגל ודחיתי את בקשתו.

ביום 11.04.2010 הגיש החייב בקשה לביטול פסק דין, בטענה שבמהלך מרץ 2010 פעל להגשת תצהיר של עובד בשם יושקו ולדימיר ומסמכים נוספים לנאמן לגבי תביעת החוב של העובד אלכסנדר אברמוב, ולשם כך הגיש שתי בקשות להארכת מועד. לבקשת החייב צורפו אסמכתאות שונות.

ביום 23.05.2010 הגיש הכונס הרשמי את תגובתו לבקשת החייב לביטול פסק הדין ולפיה, לאור העובדה שלבקשת החייב צורפו אסמכתאות שאילו היו מומצאות לבית המשפט קודם למתן פסק הדין ייתכן ובקשתו לא היתה נדחית, ואף לאור עמדת המנהל המיוחד שלא התנגד לבקשה לביטול פסק הדין, לא התנגד הכונס הרשמי לבקשה.

לאור עמדת הכונס הרשמי והמנהל המיוחד, החלטתי ביום 27.05.2010 לקבל את בקשת החייב ולבטל את פסק הדין, תוך שאני מחליט שעל המנהל המיוחד להגיב לממצאים החדשים עד יום 13.06.2010.

לאחר בקשת אורכה, הגיש המנהל המיוחד תגובה לגבי הממצאים החדשים ביום 15.07.2010. על פי תגובתו, לצורך בדיקת טענת החייב שהעובד, אלכסנדר אברמוב, חתם על מסמך לפיו הוא עוזב את עבודתו מרצונו ואין לו תביעות כלפי החייב, זימן למשרדו את החייב ובא כוחו, את מר יושקו ולדימיר, המצהיר מטעם החייב וכן את מר אלכסנדר אברמוב. מר אברמוב טען בפני המנהל המיוחד, כי החייב לא שילם את שכרו מיום 01.07.04 ועד יום 10.11.04 וכמו כן לא שילם דמי הבראה, חופשה ופיצויים. המנהל המיוחד חקר את החייב, מר אברמוב והמצהיר מטעם החייב, מר יושקו ולדימיר, והגיע למסקנה שהחייב ניסה לפטור עצמו מתשלום לעובד על ידי החתמתו על מסמך שאינו חייב לו דבר, והדבר נעשה על מנת להתחמק מתשלום המגיע לעובד על עבודתו. המנהל המיוחד ביסס מסקנתו זו הן על הודאת החייב כי לא שילם לעובד דמי חופשה בשל חסרון כיס וכן על העובדה שלא ניתן לקבל את האמור בתצהירו של יושקו ולדימיר שכן לא ברור האם הוא עבד במקביל למר אברמוב, שכן על פי מסמכים שנתקבלו מרואה החשבון של החייב, מר יושקו כלל לא עבד באוקטובר 2004 ולכן אינו יכול להצהיר על נסיבות בהן לא היה נוכח, והחייב עצמו לא זכר כמה עובדים נוספים למר אברמוב היו לו בשנת 2004. כמו כן ציין המנהל המיוחד כי מר יושקו ולדימיר מצהיר בתצהירו על דרך התשלום לעובדים ובחקירה לא ידע דבר על כך. כמו כן, בעוד החייב מצהיר כי היתה ירידה בעבודה, שהביאה לכך שהעובד ביקש לעזוב מרצונו, מבדיקת תלושי השכר לא ניכר שהיתה ירידה בעבודה בחודשי העבודה האחרונים של מר אברמוב, ובחקירתו, הודה החייב כי הוא עצמו יזם את הפסקת העבודה של מר אברמוב, שלא כאמור בתצהירו.

כמו כן הודיע המנהל המיוחד, שהחייב לא הגיש דוחות בששת החודשים האחרונים, אלא ביום 10.06.2010 הופיע במשרדו כאשר ברשותו אסופת מסמכים בערבוביה, שהמנהל המיוחד סרב לקבלם ודרש לקבל דוחות ואסמכתאות מסודרים.

לאחר מכן, הוגשה עמדת ב"כ הכונס הרשמי, לפיה לאחר חקירת המנהל המיוחד, נסיבות יצירת החוב כלפי מר אברמובו ונסיבות העסקתו העלו שהחייב נהג וממשיך לנהוג כלפיו בחוסר תום לב. כמו כן נטען כי החייב נמנע מהמצאת דוחות חודשיים, כאשר מחדל זה חמור שבעתיים שעה שמדובר בחייב שקיבל היתר להמשיך ולפעול כעצמאי בעוד הוא בהליכי פשיטת רגל. לפיכך ב"כ הכונס הרשמי חזרה על עמדתה בחוות הדעת לפיה אין להכריז על החייב כפושט רגל.

כאמור לעיל, פסק הדין שבו החלטתי לדחות את בקשת החייב להכריזו כפושט רגל בוטל על רקע טענתו כי יש לברר עד תומן את טענותיו לגבי הנושה, מר אברמוב. עתה, טענותיו נתבררו ונדחו על ידי המנהל המיוחד, לאחר חקירה. אני מאמץ את מסקנות המנהל המיוחד, הנתמכות במסמכים ובדברי הנחקרים. לא היה ממש בטענות החייב באשר למר אברמוב. החייב הפסיק את עבודתו של מר אברמוב מבלי לשלם לו את המגיע לו ותוך החתמתו על מסמך ויתור זכויות כתנאי לקבלת מכתב פיטורין שיאפשר לו לקבל קצבת אבטלה. יצירת חוב באופן זה היא חסרת תום לב. כמו כן, הסתבר שהחייב שקיבל היתר לנהל עסק, לא מגיש דוחות על כך, למרות הזדמנויות שניתנו לו.

בע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרישמי, תק-על 2009(3), 1913 , 1918 (2009), קבע בית המשפט העליון כך :

" כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים. תכלית ההגנה הניתנת לחייב בהליכי פשיטת רגל נוגעת לחייב שנקלע בתום לב לחובות שאינו מסוגל לפורעם ורק אז "קיים אינטרס חברתי לאפשר לו, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל, 24 (מהדורה שניה, 2000) (להלן - לוין וגרוניס); ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים, פ"ד מח(1) 45, 55 (1994)).

ראו גם האמור ברע"א 2282/03 ראובן גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2), 810 , 814-815 (2004).

לפיכך אני שב וקובע כי למרות שניתנה לחייב הזדמנות נוספת להוכיח את טענותיו, אלה נדחו לאחר שהוכחו כלא נכונות, ואני דוחה את בקשתו לפשיטת רגל, שכן הן ביצירת החובות והן בהתנהגותו בהליך פשיטת הרגל נהג החייב שלא בתום לב.

דרך כלל, אין אני מחייב את את החייב בהוצאות גם כאשר נדחית בקשתו, אך במקרה זה, שבו היה צורך לשוב ולדון בענין זה, אני מחייב את החייב לשלם לכונס הרשמי הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.

ניתנה היום, ט"ו אלול תש"ע, 25 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: