פרג' ואח' נ' לרנר ואח' - פסקדין

פסק דין חלקי לעניין האחריות בלבד

1.התובע (להלן: "פרג'") הגיש תביעה כספית בסדר דין מהיר כנגד הנתבעת וכנגד הנתבעת 2- המבטחת של הנתבע.

2.בכתב התביעה עותר פרג' כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים לשלם לה סך של 26,754 ₪ (להלן: "סכום התביעה").

3.ביום 3.5.10 אירעה תאונה בה היו מעורבים רכב פרטי מסוג רנו מס' רישוי 33-849-51 (להלן: "רכב התובע"). רכב זה היה נהוג ע"י בנו של פרג' – אלון פרג'.

4.מאידך, בתאונה היה מעורב רכב פרטי מס' רישוי 15-394-64 (להלן: "רכב הנתבעת"). רכב זה היה מבוטח ביום התאונה אצל הנתבעת 2 (להלן:" דן") בפוליסת ביטוח תקפה המכסה את אחריותה כלפי צד ג'. רכב זה היה נהוג ע"י הנתבעת.

5.דן הגישה תביעה שכנגד כנגד פרג' בה הוא עותר כי פרג' ישלם לה סכום של 35,560 ₪ (להלן:"הסכום התביעה שכנגד").

6.בדיון מיום 6.10.11 הופיע נהג התובע וטען כי נוכח נסיבות התאונה כפי שאלו פורטו על ידו, המסקנה המתחייבת כי החבות לאירוע נופלת על כתפי הנתבעת, ועל כן על הנתבעים כאחד לשלם את סכום התביעה.

מאידך, טענה הנתבעת כי תרחיש התאונה שונה לגמרי מגרסת התובע, באופן שהאחריות לאירוע נופלת על כתפי התובע.

ב"כ הצדדים בקשו הכרעה בשאלת האחריות ולאחר שנושא זה יוכרע, ינסו להגיע להבנה בנושא גובה הנזק.

7.אלון פרג' ספר בעדותו בביהמ"ש כי נסע ברח' אבשלום גיסין בפ"ת ממערב למזרח מקרית אריה לכוון צומת סגולה. מתמונות שהוצגו עולה כי בכוון נסיעתו של אלון היה נתיב רחב אחד הנוסע ישר ונתיב אחד לפניה שמאלה. טען אלון פרג' כי הנתבעת הגיעה מכוון הנסיעה הנגדי מזרח מערב והחלה בפניה שמאלה תוך שהיא חוסמת את נתיבו. לטעמו, למרות שמהירות נסיעתו לא עלתה על 40 קמ"ש ופניה חזקה שלו שמאלה לא מנעה את התאונה והוא פגע בדלת הימנית אחורית של רכב הנתבעת, בחזית ימנית שלו.

העד ציין כי כרית האוויר נפתחה עליו והוא יצא מהרכב. לטענת אלון פרג' הנתבעת אמרה לו כי התאונה ארעה כיוון שהייתה בדרכה להוציא את ילדיה מהגן. העד הכחיש כי במסלול הפונה שמאלה עמד רכב כלשהו, ומשנשאל מתי אם כן ראה את רכב הנתבעת לראשונה השיב כשנכנסה לנתיבו. העד לא היה יכול להסביר הכיצד לא הבחין בנתבעת קודם לכן כאשר שדה הראיה שלו פתוח ולא מופרע.

8.הנתבעת מצידה מספרת כי פנתה שמאלה בצומת לכוון ביתה הסמוך למקום התאונה. לדברי הנתבעת לשמאלו של העד פרג' עמד רכב שסמן לה כי היא יכולה לפנות שמאלה. לטענתה הרכב שעמד בצומת הסתיר לה את שדה הראיה בכוון נסיעת העד פרג'. כשהיא נכנסה לצומת וראתה את העד פרג' מתקרב אליה במהירות החליטה בהחלטה של רגע להגביר מהירותה כדי למנוע מפגש בין שני כלי הרכב, אך לא הספיקה להמלט מהעד פרג' והאחרון פגע בה בחלק אחורי ימני שלה.

הייתה מחלוקת בין הנתבעת שטענה כי התאונה התרחשה בסביבות שלוש או ארבע אחה"צ ולאחר שהמתינה כשעה לבואו של שוטר, רק אז טענה שעליה לנסוע ע"מ להוציא ילדיה מן הגן.

9.ב"כ פרג' טוען כי הואיל וזכות הקדימה שלו כי הוא נוסע בדרך הראשית לימינה של הנתבעת, משמע הנתבעת לא שמרה על הוראות החוק, ולכן הוא מבקש שלא תיוחס לעד פרג' כל אחריות תורמת.

לפיכך, מבקש ב"כ פרג' כי גרסתו תקובל. התביעה תתקבל ואלו התביעה שכנגד תדחה.

10.ב"כ הנתבעות טענה כי זכות קדימה לא לוקחים בכח ועל נהג המגיע לצומת להיות עירני לנעשה סביבו, מה שבפועל לא התבצע ולכן ארעה התאונה.

כיוון שכך, מבקשת ב"כ הנתבעות כי תקבע אחריות מלאה של העד פרג', ולחילופין, יש לחלק את האחריות בין שני הנהגים בשווה.

11.לאחר שעיינתי בתמונות ובדברי הנהגים, כמו גם בטיעוני הפרקליטים, אני בא למסקנה כי יש לחלק את האחריות בין שני הנהגים כפי שנקבע בפס"ד מקלף, קרי 70% על הנתבעת ו-30% על העד פרג'. העד פרג' לא שת לבו לכל הנעשה סביבו ו"התעורר" מאוחר מדי בעוד הנתבעת נכנסה לצומת לא פנוי וחסמה את נתיב נסיעתו של פרג'.

12.כפי שסוכם בתום ישיבת 6.10.11 על הפרקליטים להודיעני עמדתם בשאלת גובה הנזק עד ליום 30.10.11. נקבע לעיון למתן פס"ד מסכם ליום 31.10.11.

ניתן היום, יא תשרי תשע"ב, 09 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.