פראחין נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

1.זו החלטה בבקשת המבקש להורות על ביטול פסילתו המנהלית מהחזקת רישיון נהיגה כפי שהוחלט עליה על ידי קצין המשטרה ביום 22.6.2011.

רישיון הנהיגה של המבקש נפסל לאחר מעורבותו בתאונת דרכים, כאשר החשדות המיוחסים לו הינם נהיגה בשכרות, גרימת תאונת דרכים, אי שמירת רווח, גרימת חבלה ונהיגה בחוסר זהירות.

2.המבקש נהג ברכב החברה בה מועסק – המבקשת בבפ"מ 8439-06-11 (אשר הגישה מטעמה בקשה לביטול איסור השימוש ברכבה), לאחר שעות העבודה ולאחר שסיים את עבודתו, על פי עדותו במשטרה בשעה 16:00.

3.לנוכח החשדות המיוחסים למבקש, טען בא כוחו בעת הדיון כי אין הוא חולק על הראיות לכאורה שבידי המשיבה ביחס לעבירת הנהיגה בשכרות, ואולם לטענתו אין בידי המשיבה ראיות לכאורה ביחס לשאר החשדות כנגד המבקש.

טוען ב"כ המבקש כי לא התאפשר לו לעיין בחומר הראיות ולפיכך ביקש מבית המשפט לעמת בין הגרסאות שמסרו המבקש ונהג רכב המעורב במשטרה בעת חקירת תאונת הדרכים.

4.עיון בחומר הראיות שהוצג על ידי ב"כ המשיבה מעלה, כי המבקש אישר שנהג את רכבו לאחר שסיים את עבודתו וכאשר היה בדרכו לכיוון רהט.

המבקש כאמור הודה ששתה שתי כוסות וודקה ואולם לטענתו באופן פתאומי רכב שנסע לפניו בלם בלימה פתאומית והוא המבקש לא יכול היה לעצור את רכבו.

5.המבקש בחקירתו אישר באופן מפורש כי נהג במהירות של 110 קמ"ש וכאשר נשאל מהי המהירות המותרת בכביש האמור טען שאולי 100 (עמ' 2 לחקירת המבקש במשטרה מיום 22.6.2011).

עוד העיד המבקש כי תנאי הראות בכביש על אף שדובר בשעת לילה מאוחרת – סמוך לשעה 01:00, היו טובים ושדה הראיה שלו לפנים היה למרחק של האורות הנמוכים שדלקו ברכבו.

המבקש אף אישר כי פגע עם חזית רכבו בחלקו האחורי של הרכב המעורב ואולם לטענתו שמר על מרחק תקין.

6.מעדותו של נהג הרכב המעורב – יוסף יפת, עולה כי זה נהג בנתיב הימני במהירות של 90 קמ"ש ולפתע הרגיש מכה חזקה מאחור, רכבו הסתובב ופגע במעקה הבטיחות. גם נהג הרכב המעורב אישר כי תנאי הראות ומזג האוויר היו תקינים.

7.אם כן נלמד אף מעדותו של המבקש עצמו, כי נהג במהירות מעל המהירות המותרת, וקיים ספק באשר לטענתו כי שמר על מרחק כנדרש מהרכב שנסע ממולו הן לנוכח הפגיעות בכלי הרכב, אשר אושרו על ידי המבקש ונהג הרכב המעורב, והן לנוכח מהירות הנהיגה של המבקש ביחס למהירות הנהיגה לכאורה של נהג הרכב המעורב.

8.לנוכח האמור לעיל אני סבורה כי יש בידי המשיבה ראיות לכאורה לכל הפחות לעבירת הנהיגה בשכרות, ולעבירת הנהיגה בחוסר זהירות, וכעולה מחומר הראיות ולפחות לכאורה בשלב זה אף ליתר המעשים המיוחסים למבקש.

9.אין חולק כי האישום העיקרי המיוחס למבקש, לעניין הנהיגה בשכרות אשר כאמור המבקש איננו חולק עליו, ואף תוצאות הבדיקה המדעית – בדיקת הינשוף ותוצאת בדיקת המאפיינים שנערכו למבקש מאשרים כאמור את הנהיגה בשכרות, הינו אישום חמור ומסוכן אשר ככל הנראה הוביל ליתר המעשים המיוחסים למבקש ובכלל זה כמובן גרימת תאונת הדרכים.

יצוין עוד כי בדבריו של המבקש בעת השימוע וכן במהלך עדותו במשטרה, אישר כי עשה טעות והוא מצטער ששתה משקאות אלכוהול בטרם נהג את רכבו.

10.באשר למסוכנותו של המבקש, מדובר בנהג אשר לו רישיון נהיגה משנת 1998 ולחובתו 6 הרשעות קודמות וביניהן שתי עבירות נהיגה במהירות, כאשר כולן מסוג ברירת משפט.

11.לנוכח המעשים המיוחסים למבקש ומסוכנותו של המבקש הנלמדת הן מעברו התעבורתי והן מחומרת העבירות המיוחסות לו, אני סבורה כי החלטת הקצין בדין יסודה ולפיכך אני מורה על דחיית הבקשה.

ניתנה היום, ג' תמוז תשע"א, 05 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: