חיוב בהשבת כספים בגין העברת פעילות שלא כדין מעמותה אל תחום עסקי-מסחרי - פסקדין

בקשה מאת מפרק עמותת למען תשב"ר ומוסדות חינוך וחסד (בפירוק) (להלן: "העמותה") להורות למשיבה, חברת מ.א.כ.ל מזון איכות כשר למהדרין בע"מ (להלן: "חברת מ.א.כ.ל" או "החברה") לשלם לעמותה סך של 1,700,000 ₪.

הרקע לבקשה

1. העמותה הוקמה ביום 2.12.00, ושמה לה למטרה לתמוך במוסדות חינוך תורניים. מנהלי העמותה היו מר חיים מלר (להלן: "מר מלר") ואביו, מר מנחם מלר, וכתובת העמותה הייתה גם כתובת ביתו של מר מלר. ברקע לבקשה זו, הסכם שחתמה העמותה ביום 2.1.00 לאספקת שירותי קייטרינג ומזון עם שלוש עמותות, ביניהן עמותת רמת איתרי (להלן: "עמותת איתרי" או "איתרי"). לפי ההסכם, התחייבה העמותה לספק לאיתרי שלוש ארוחות ביום למשך כל ימות השנה. עוד הוסכם, בסעיף 7 להסכם, כי מועד התשלום של איתרי לעמותה עבור שירותי המזון וההסעדה שקיבלה ממנה (להבדיל מתשלום עבור הוצאות חשמל, מים ועוד) ידחה ליום 1.9.00. בהתאם להסכם, העמותה אכן העניקה שירותי מזון והסעדה לעמותת איתרי במשך שמונה חודשים.

    

2. ברם, ביום 27.7.00, זמן קצר לפני שהגיע מועד התשלום המוסכם, התקשרה החברה - שהוקמה ביום 18.1.00, ושהדירקטור בה ובעל המניות היחיד בה הוא מר מלר עצמו (וכתובתה היא גם כתובת ביתו של מר מלר) - עם אותן שלוש עמותות בהסכם דומה, לאספקת שירותי מזון והסעדה, למשך ארבע שנים. בהסכם ניתנה גם אופציה לחברה להאריך את ההסכם בשנה אחת כל פעם, ובסך הכל למשך ארבע שנים נוספות. בהתאם להסכם זה, סיפקה החברה לעמותת איתרי שירותי הסעדה במשך 3 שנים ו-5 חודשים, עד ליום 29.1.04. בגין שירותים אלה נותרה איתרי חייבת לחברה סך של 1,200,000 ₪ עבור השנה האחרונה בה סופק המזון על ידה.

    

3. ביום 8.8.06 החליט רשם העמותות למנות את רו"ח פנחס כנעני לחקור את העמותה (להלן: "החוקר") וביום 7.7.08 ניתן דו"ח מטעמו. החוקר הגיע למסקנה כי העמותה ויתרה למעשה על הכנסות בסך של כ-1,200,000 ₪ בשנה מעמותת איתרי. מנגד, ענתה העמותה כי היא סיפקה את שירותי ההסעדה כמעשה של חסד, ללא כוונה להפיק רווח, כאשר בסיס ההסכם היה אספקת מזון במחירי עלות. מכאן, כי גם אם ויתרה על סך של 1,200,000 ₪ הכנסות, הרי שנחסכו ממנה גם הוצאות בסכום זהה. ביום 10.2.10 הוגשה בקשה לפירוק העמותה, וביום 10.10.10 הורה בית משפט זה על פירוק העמותה. עו"ד אמיר שושני מונה כמפרק זמני לעמותה, עד שביום 12.6.11 מונה כמפרקה הקבוע (להלן: "המפרק").

    

   טענות הצדדים

4. ביום 17.3.13 פנה המפרק לבית משפט זה בבקשה למתן הוראות. במסגרת בקשתו, הוא ביקש להורות לחברה להשיב לעמותה את שוויו של ההסכם אשר הועבר שלא כדין, לטענתו, מהעמותה לחברה, בסך של 1,700,000 ₪, הסכום בו הוערך ההסכם, כשהוא משוערך מחודש יולי 2000 ועד לחודש דצמבר 2012. המפרק דחה את טענת העמותה כי ההסכם עם עמותת איתרי היה כולו "מעשה חסד". ראשית, טען המפרק כי לוּ היה מדובר בהסכם שנועד רק לעשות חסד עם עמותת איתרי בלבד, הרי שההסכם לא היה מנוסח באופן הכולל בו פיצוי מוסכם בגין הפרתו בסך של 100,000$, אשר מעיד כי הפסקת ההתקשרות עשויה להסב נזק לעמותה. יתר על כן, בהסכם שנחתם בין החברה לבין עמותת איתרי, אשר אין חולק כי נעשה למטרה עסקית-כלכלית, נקבע פיצוי מוסכם בשיעור דומה. ועוד, ההסכם שנחתם בין החברה לבין עמותת איתרי הניב רווח כלכלי ממשי לחברה. כך עולה לכאורה מהתנהלות החברה בהליך שניהלה נגד עמותת איתרי, במסגרתו עמדה על המשך יישום ההסכם, נוסף על בקשתה לחייב את עמותת איתרי בתשלום הפיצוי המוסכם. כך גם עולה מחוות דעתו של רו"ח יואב אבולעפיה אשר העריך את שווי ההסכם שנחתם בין החברה לעמותה על סך של 1,700,000 ₪, בשערוך לחודש דצמבר 2012. זאת, בהתחשב בסכום הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם שבין העמותה לחברה ובהתחשב בנתונים הרלוונטיים של ענף ההסעדה והקייטרינג בישראל. עוד הצביע המפרק על מסקנות החוקר אשר ממחישות את הקשרים ההדוקים בין העמותה, החברה ומר מלר, באופן שמעלה את החשש כי העברת הסכם ההסעדה מהעמותה אל החברה נעשה לצורך תועלת החברה ולצורך יצירת יתרון כלכלי לעומד בראשה, מר מלר.

    

5. מנגד, טענה החברה כי ההסכם שנחתם עם העמותה בזמנו, שונה בתכלית מההסכם שנחתם מאוחר יותר עם החברה. ההתקשרות עם עמותת איתרי נעשתה ביוזמת ולבקשת הרב א.פ ז"ל (להלן: "הרב פ'"), אשר ביקש מתלמידים וחברים לסייע לאיתרי לשרוד את אותה תקופה, בה נגררה איתרי למשבר כלכלי קשה. בעוד שתכלית התקשרות העמותה עם עמותת איתרי הייתה הרצון רק לסייע לאחרונה, כמעשה חסד, התקשרות החברה עם איתרי נעשתה ממניעים כלכליים-עסקיים, וכלל אין מדובר, כטענת המפרק, ב"העברה" של אותו חוזה. החברה אף פירטה את נסיבות הפסקת ביצוע ההסכם שנחתם בין העמותה לבין עמותת איתרי. לטענתה, העמותה סברה כי תוכל לחסוך בהוצאותיה באמצעות שימוש במטבח הישן של עמותת איתרי, אך היא נתקלה בקשיים בביצוע התוכנית המקורית. ראשית, היא נאלצה לשכור מטבח אחר לאחר שהתברר כי לא ניתן היה לעשות שימוש במטבח הישן של עמותת איתרי. שנית, ככל שהתקרב מועד התשלום המלא בגין שירותי המזון שקיבלה עמותת איתרי, התברר כי עמותת איתרי לא תוכל לשלם את התשלום המלא שהוסכם עליו. משכך, התקבלה ההחלטה להפסיק את ההתקשרות עם עמותת איתרי. לטענת החברה, בהתחשב במצב הדברים באותה עת, כל החלטה אחרת שהייתה מתקבלת אז, היתה בלתי אחראית ובלתי סבירה.