הפקדת ערבון בערעור על החלטת בעל תפקיד בהליך חדלות פירעון - פסקדין

בקשה לחייב את המערערת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו של המנהל המיוחד.

הרקע לבקשה

1.המערערת ערערה על החלטת המנהל המיוחד בה נדחתה תביעתה לקבלת פיצויי פיטורים בגין התקופה בה עבדה בחברת סעדיה נדב צורף כסף בע"מ (בפירוק) (להלן: "החברה"), טרם הפכה לבעלת שליטה בה. בקליפת האגוז, המערערת טענה כי עבדה בחברה בין השנים 1978 עד 1983 וכן בין השנים 1990 עד 2006 ורק ביום 12.11.06 הפכה להיות בעלת שליטה בחברה. החברה נקלעה לקשיים וביום 18.6.15 הוצא לה צו פירוק. המערערת טענה במסגרת תביעת החוב שהוגשה על ידה כי היא זכאית לפיצויי פיטורים בגין התקופה בה לא הייתה בעלת שליטה בחברה, בהתאם למשכורת שקיבלה בכל אותה תקופה, אשר עמדה על סך של 5,200 ₪ לחודש, וסך הכל לפיצויי פיטורים בסך של 113,533 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. המנהל המיוחד דחה את תביעת החוב בשל היות המערערת בעלת שליטה בחברה. על החלטה זו הגישה המערערת ערעור לבית משפט זה. אלא שעוד טרם הוגשה תשובת המנהל המיוחד לערעור, הוא הגיש את הבקשה שבפניי לחייב את המערערת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו. בתגובה לבקשה זו, טענה המערערת כי מדובר בערעור נקודתי הנוגע לפרשנות משפטית בסוגיה ספציפית ויש להתחשב גם בכך שבשל מצבה של החברה לפני הפירוק, המערערת הזרימה לחברה כספים אישיים שלה במהלך השנים ויש להימנע מלהטיל עליה נטל כלכלי נוסף.

דיון והכרעה - כללי

2.נוכח העובדה שערעור על החלטת בעל תפקיד בהליך חדלות פירעון אינו ערעור על "פסק דין" של בית משפט, שאלה מקדמית לדיון הינה מקור הסמכות לחיוב מערער בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות בעל תפקיד אם ערעורו על תביעת החוב שנדחתה על ידי בעל התפקיד, יידחה. בהקשר זה, ישנם שני מקורות חיוב שונים העומדים על הפרק. האחד, הקבוע בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי" או "התקנות"). לפי תקנה זו, על המערער להפקיד ערבון להבטחת הוצאות משיב בערעור על פסק דין, כאשר לבית המשפט הסמכות לפטור את המערער מהפקדת ערבון. והשני, תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה בית המשפט רשאי לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום הוצאות נתבע אם תדחה תביעתו.

3.בפסיקת בית המשפט העליון הודגש ההבדל המהותי בין חיובו של מערער בהפקדת עירבון להבטחת הוצאותיו של משיב בערעור לבין חיובו של תובע בהפקדת ערובה לתשלום הוצאותיו של נתבע. בעוד שלפי תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, חיובו של מערער בהפקדת עירבון הוא הכלל ומתן הפטור הוא בגדר החריג, הרי שהסמכות לחייב תובע בהפקדת ערובה לפי תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, היא סמכות שבשיקול דעת שמופעלת כחריג ובצמצום (ראו למשל: רע"א 9686/09 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר (פורסם בנבו, 21.2.10)). גם משקלה של זכות הגישה לערכאת הערעור של מי שהפסיד בדין הינו נמוך יותר משל זכות הגישה לערכאות של תובע. כך גם האינטרס של מי שזכה בדין בערכאה דיונית, בהבטחת יכולתו לגבות הוצאותיו, חזק מזה של נתבע אשר עניינו מובא בפעם הראשונה בפני ערכאה שיפוטית (רע"א 5208/06 דייויס נ' מלכה (פורסם בנבו, 29.6.06); רע"א 321/07 גושן נ' עו"ד יורם אבי-גיא (פורסם בנבו, 21.8.07); רע"א 9686/09 בעניין נאות אואזיס מלונות בע"מ, שם)).

4.בפסיקת בתי המשפט המחוזיים ניתן ביטוי לעמדה כי יש לראות בערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב כהליך הדומה במהותו לערעור על פסק דין של ערכאה דיונית ומכאן כי ככלל, יש להחיל את תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי גם על נושה שהגיש ערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב (וראו: עש"א (מחוזי ת"א) 31734-03-14 וורלד קפיטל גרופ בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 12.5.14); עש"א (מחוזי ת"א) 55023-06-14 עיריית טייבה - בהסדר נושים נ' כ.ח. תעשיות מחזור וקליטת פסולת בע"מ (פורסם בנבו, 26.10.14); פר"ק (מחוזי ת"א) 25583-10-10 סגל נ' כרמונה (פורסם בנבו, 8.10.14); פר"ק (מחוזי ת"א) 1218/98 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 3.6.15); פר"ק (מחוזי חי') 11043-04-16 עו"ד רון כהנא – מפרק החברה נ' טולצ'ינסקי (פורסם בנבו, 1.5.16)). מנגד, ניתן בפסיקה גם ביטוי לעמדה לפיה אין מקום לאמץ את תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי על ערעור על החלטת בעל תפקיד בתביעת חוב, בשל כך שהליכי בירור תביעת חוב אינם זהים באופן ניהולם או בסדרי הדין שלהם לאופן ניהול הליך ערעור על פסק דין בבית משפט. לפי עמדה זו, ניתן במקרים המתאימים לחייב נושה בהפקדת ערובה אך מכוח תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי (ראו: פר"ק (מחוזי י-ם) 22470-05-15 נתיבי המזרח בע"מ (בפירוק) נ' עמית לדרמן (המנהל המיוחד) (פורסם בנבו, 5.5.16)).

5.אין חולק כי תפקידו של מנהל מיוחד או כל בעל תפקיד אחר מטעם בית המשפט בבדיקת תביעות חוב הינו תפקיד "מעין שיפוטי" (רע"א 8327/07 שוב נ' רו"ח שמואל רוזנבלום (פורסם בנבו, 23.12.07); רע"א 5388/97 ינוב נ' עו"ד דן אחיעזר, פ"ד נב(1) 199 (1998); ע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי ס.א. בע"מ (בפירוק) (פורסם בנבו, 13.7.08); ע"א 8431/06 ממשין חברה להנדסה בע"מ נ' פואד עראם חברה לבניין ופיתוח בע"מ (פורסם בנבו, 4.1.09)), ומוטל על בעל התפקיד לדקדק בטיבה של תביעת החוב לעומקה במסגרת תפקידו ואף לדון בה כדרך שבה בית המשפט היה דן בתביעה (ע"א 505/62 שותפות אחים מאיר, חיפה נ' מפרק חברת אשראי לעם בע"מ (בפירוק), פ"ד יז(2) 833 (1963); רע"א 5388/97 בעניין ינוב, שם; ראו גם: בש"א (מחוזי י-ם) 7013/09 אבו ג'האלין נ' עו"ד ד"ר משה כהן, המנהל המיוחד לבדיקת תביעות החוב ‏כנגד חברת ש. בראשי בע"מ (פורסם בנבו, 26.5.11)). כך גם, בדומה לפסק דין של בית המשפט לאחר שנתן המנהל המיוחד את הכרעתו, הוא אינו יכול לשנותה (ע"א 4511/91 בוהדנה נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 2.3.94); פש"ר (מחוזי י-ם) 4040/07 האוצר – אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין נ' עו"ד אמיר שושני, מפרק (פורסם בנבו, 21.11.10)). בפסיקת בית המשפט העליון גם נקבע כי הביקורת השיפוטית על החלטת בעל תפקיד, גם בענייני תביעות חוב, תופעל במשורה (ראו: 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני (פורסם בנבו, 27.12.10)).

6.אלא שהליכי בירור תביעת חוב המתנהלים לפני בעל תפקיד אינם זהים לאופן שבו מנוהל הליך המתברר בפני בית המשפט והליך ערעור על הכרעה בתביעת חוב הינו הליך השונה באופן מהותי מהליך ערעור על החלטה של ערכאה דיונית-שיפוטית. כך למשל, סמכויות בית המשפט בערעור על החלטת בעל תפקיד הינן רחבות יותר מבית-משפט 'רגיל' של ערעור. בית המשפט גם מוסמך להכריע בשאלות שבעובדה ולגבות לצורך כך ראיות, בין אם הועלתה השאלה האמורה קודם לכן לפני בעל התפקיד ובין אם לאו (ע"א 71/64 הנאמן לנכסי שותפות "שאר" ושות' בהסדר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יח(3) 350 (1964); ראו גם: פש"ר (מחוזי ב"ש) 6404/00 חברת מדורי ייעוץ ניהול והשקעות בע"מ נ' חברת אולמי סיוון בע"מ (בהסדר נושים) (פורסם בנבו, 30.1.02); פש"ר (מחוזי י-ם) 4040/07 בעניין האוצר – אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, שם). סמכות זו של בית המשפט להכריע בשאלות, אף אם לא הועלו קודם לכן בפני בעל התפקיד, מעידה על כך שההליך השיפוטי שהתנהל - בחלקו - בפני בעל התפקיד טרם הסתיים במלואו. בזאת בא לידי ביטוי מובהק, ההבדל בין היותו של ההליך המתברר בפני בעל התפקיד הליך "מעין שיפוטי", לבין הליך "שיפוטי" אשר בא לסיומו. עוד יש לציין כי פסיקת בית המשפט העליון הדגישה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת בעל התפקיד נחשבת, לצרכי ערעור, כהחלטה שניתנה על ידי ערכאה דיונית ולא כהחלטה שניתנה על ידי ערכאת ערעור (ע"א 7829/04 בעניין הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, שם).

7.יתר על כן, יש גם ליתן משקל לכך שענייננו כאמור ב"ערעור" על החלטה שניתנה על ידי בעל תפקיד, העומדת לביקורת שיפוטית בפני בית משפט בפעם הראשונה, ולא על החלטה שהתקבלה על ידי "בית משפט" כהגדרתו בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. זאת בשים לב לאופן בו משתמע מכלל הוראות פרק ל' בתקנות סדר הדין האזרחי, הכולל בתוכו גם את תקנה 427 האמורה, כי "ערעור" משמעותו ערעור על החלטת "בית משפט". כנגזרת מכך, יש להידרש גם לאופיו של העירבון בערעור, הנועד להבטיח את סכום ההוצאות שייפסקו בערעור אם יידחה, מתוך הנחה כי מדובר בערעור על פסק דין של "דרגה ראשונה" שבגדריו ראוי לבחון ולשקול בכובד ראש את שאלת סיכויי הצלחתו (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383 (1990); בש"א 2824/04 אכטמן חברה להנדסה בע"מ נ' א. אבגל טכנולוגיה בע"מ (בפירוק), פ"ד נט(2) 188 (2004); רע"א 321/07 בעניין גושן, שם). כאמור, אופיה של ההכרעה בתביעת החוב הינו שונה.