פר"ק 38017-07-16 בנוגע לגוף בע"מ נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

ביום 21.7.16 הגישה המבקשת (להלן: "החברה") בקשה למינוי נאמן ולמתן צו הקפאת הליכים לפי סעיף 350(ב)(ב)(1) לחוק החברות תשנ"ט-1999 (להלן: "החוק"). הטיפול בתיק זה הועבר לביהמ"ש זה בשל מקום מושבה של החברה ובהתאמה ניתן על ידי ביום 21.7.16 צו המורה על הקפאת כל ההליכים נגד המבקשת ועל מינויו של עו"ד קרמר להיות בעל תפקיד. עוד הוריתי על המצאת הבקשה ופרסום דבר הגשתה בהתאם לתקנה 3 לתקנות החברות (בקשה לפשרה ולהסדר) תשס"ב–2002 ("התקנות"). כמו כן, הוריתי על קיום דיון בבקשה במעמד המבקשת, הנושים המובטחים והנושים המהותיים, ובמעמד כל צד מעוניין, ביום 26.7.16.

לקראת הדיון הגישו תגובות לבקשה "טריומף אינטרנשיונל בע"מ" (להלן: "טריומף"), בנק לאומי לישראל בע"מ, ובמועד הדיון ניתנה תגובה בשם חברת "בודי פורום בע"מ", כן הגישו תגובה עובדי החברה. לקראת הדיון הגיש עו"ד קרמר דוח ראשוני מטעמו שבו תוארו הפעולות המיידיות שביצע ועיקרי תכנית הפעלה מעודכנת שגובשה.

לדיון עצמו התייצבו נושים נוספים, כאמור בראשית הפרוטוקול שנכתב ביום 26.7.16 ואשר כתיבתו הופסקה לאור קיומה של הקלטה באשר להמשך הדיון. יובהר כי הפרוטוקול שנכתב ביום 26.7.16 עד להקלטת הדיון הוא חלק בלתי נפרד מהפרוטוקול.

על המזכירות לצרף את כל מי שהגיש בקשות בתיק וכן את כל הנושים ובאי כוחם שהתייצבו לדיון כאמור בתחילת הפרוטוקול מיום 26.7.16 כצדדים מעוניינים בתיק ולפתוח את התיק ולאפשר להם לעיין בתיק ולהגיש בקשה.

לאחר עיון בכל החומר שהוגש לתיק ביהמ"ש הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט לקיום דיון לא פורמלי שלאחריו גובשה הסכמה, שנכתבה בפרוטוקול הדיון מיום 26.7.16 בטרם נפתח פרוטוקול הקלטה. מן ההסכמה שגובשה עולה כי קיימת הסכמה למתן צו הקפאת הליכים לתקופה מוגבלת ולתכנית שגובשה ע"י הנאמן ע"פ האמור בדוח הראשוני ולמינויו של עו"ד קרמר כנאמן. המחלוקות היחידות שנותרו שנויות במחלוקת בין הצדדים הינן השאלה מה היא התקופה למתן צו הקפאת הליכים בהסכמה, האם יש מקום לתת צו לכ-30 יום קרי עד מתן החלטה אחרת בדיון אשר אפשר לקבעו בהסכמת הצדדים ביום 4.9.16 שעה 14:00, או האם יש צורך לתת צו קצר לתקופה של לא יותר מ-10 ימים כדי לאפשר פיקוח הדוק יותר על הפעולות שמבקש הנאמן לנקוט ועל התוחלת בהותרת צו הקפאת ההליכים על כנו ומתן אפשרות לחברה להמשיך בעסקיה בכפוף לצו זה. המחלוקת הנוספת הינה האם יש מקום להעתר לבקשת בנק לאומי למנות בצד עו"ד קרמר משקיף מטעם הנושה המובטח הוא בנק לאומי כדי לאפשר לבנק לאומי, לאור מעמדו המיוחד כנושה מובטח, והאינטרסים הספציפיים שלו, להשקיף ולעקוב ביתר קלות על פעולות הנאמן ולדאוג לשמירה על זכויות הנושה המובטח. אין מחלוקת כי מדובר בבקשה למינוי משקיף שהיא בהסכמת החברה והנאמן, וכי שכרו ישולם כחלק משכרו של הנאמן כפי שייפסק ע"י ביהמ"ש ובהתאם להסכמה שתושג בעניין. ב"כ הכונ"ר סוברת כי מינוי משקיף מיותר וגם אם יש צורך במינוי כזה לא ברור שיש למנות דווקא את עו"ד דרור טימור כמשקיף כזה. מחלוקת נוספת היא האם לאור ההסכמה בדבר מינוי משקיף מטעם הנושה המובטח יש מקום למינוי משקיפים נוספים מטעם הנושים האחרים.

בהתאם להסכמה שגובשה באשר למתן צו הקפאת הליכים ולביצוע תכנית ההפעלה המעודכנת , לפנים משורת הדין, על סמך המלצות בית המשפט שניתנו בעניין ומבלי שהשגת ההסכמה או פעולה על פיה תהווה ויתור על זכות או טענה העומדת למי מהצדדים, או הודאה בנכונות טענת האחר, הוסכם כי כל ההסכמים שבהתאם להם פעלה החברה עד מתן צו הקפאת ההליכים יוותרו בעינם ובהתאמה; מבצעים והוראות מכירה מטעם ספקים אשר החברה פעלה בהתאם אליהן עובר למתן צו ההקפאה יוותרו בעינם. כמו כן, הוסכם כי אף גורם מטעם הצדדים הרלוונטיים לרבות בעלי המניות, לא יפעל מעתה ואילך בין באמצעות החברה ובין באופן פרטי בדרך אשר תפגע ביכולת הצדדים לשתף פעולה ביניהם, לרבות ובמיוחד לא יועברו מסרים שאינם עניינים ותורמים להצלחת שיתוף הפעולה בין הצדדים, ברשתות החברתיות או בכל מדיום תקשורתי אחר.

לצורך הבטחת שיתוף פעולה זה ולצורך מתן אפשרות להפעלה תקינה של החברה במסגרת התקופה שבה ניתן צו הקפאת הליכים, סביר וראוי הוא כי לא יהיה צורך בהתאם למידע הקיים כיום, לנקוט בהליכים כנגד בעלי החברה אשר יוותרו בתפקידים בהתאם לתכנית הנאמן. כך נעשה עד היום וטוב שכך. אם יהיה שינוי נסיבות שיחייב הערכות מחדש בשאלה זו, יהיה מקום להגיש בקשה לתיק זה לאחר שתנתן התראה לנאמן באשר לכוונה לעשות כן.

לאחר עיון בכל החומר הרלוונטי ולאחר שמיעת טענות כל הצדדים בנוגע לסוגיות שנותרו במחלוקת ביניהם אני מורה על הארכת תוקפו של צו הקפאת ההליכים עד ליום 5.9.16 או עד מתן החלטה אחרת, הכל לפי המוקדם מבין השניים. כמו כן אני מורה על המשך כהונתו של עו"ד קרמר כנאמן בתיק זה כאשר סמכויותיו יהיו כמפורט מיום 21.7.16. בנוסף, אני נעתרת לבקשת הנושה המובטח תוך הבנה לצרכיו המיוחדים ומורה על מינוי משקיף, הכל בהתאם להסכמת הצדדים כאמור בסעיף 1 לתגובה מטעם בנק לאומי לישראל בע"מ. בהתאם להסכמה, אני גם מורה כי עו"ד טימור דרור יהיה המשקיף. אני עושה כן לאור הסכמת הצדדים ומשום מעמדו המיוחד של הנושה המובטח, משום ששוכנעתי שמינוי משקיף כזה לא יעניק סמכות כלשהי למשקיף אשר תפגע בסמכויות בעלי התפקיד ותאפשר לו רק כמבוקש על ידו להמשיך ולעקוב אחרי פעולות הנאמן כדי לשמור על זכויות הנושה המובטח ולא יהיה במינויו כדי להטיל מעמסה כלכלית נוספת על קופת ההליך. באשר לזהות המשקיף, בשל העובדה כי זה מתמנה בהסכמה להגן על שמירת הזכויות הנושה המובטח במסגרת יכולותיו כמשקיף, אין מניעה כי ב"כ הנושה המובטח יהיה המשקיף. אני נעתרת למינוי בשל מעמדו המיוחד של הנושה המובטח, בשל האמור בטיעוני עו"ד רבינוביץ בפניי בנוגע לאינטרסיו של הנושה המובטח שקיימים רק לו וגם בשל העובדה כי נוכחתי לדעת כי גם לנושים האחרים תהיה האפשרות לבצע מעקב על פעולות הנאמן באמצעות קבלת דוחות מכירה שוטפים ומידע נוסף כאמור בדוח הנאמן ובהצהרותיו לפרוטוקול המוקלט. כמו כן, לכל צד שמורה הזכות להגיש כל בקשה לתיק ביהמ"ש לפי הצורך.

כמסתבר מן התגובות ומדברי באי כוח הנושים, אין למי מהם התנגדות להארכת תקופת הקפאת ההליכים ולתכנית המוצעת ע"י הנאמן, אם כי קיימים ספקות באשר לתוחלת התכנית. המחלוקת היא בנוגע לתקופה שבמסגרתה יש להותיר צו הקפאת ההליכים על כנו. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ובדקתי טיב התכנית המוצעת אני סבורה כי צודקים אלה המבקשים תקופת זמן ראויה לבחינת התועלת בהותרת צו הקפאת ההליכים על כנו ובנסיבות העניין לאור טיב החברה והפעילות המבוקשת, תקופת זמן ראויה זו ראוי שתהיה לפחות 30 יום. אני סבורה כי חששות הנושים לרבות אלה שהובעו ע"י ב"כ הנושה טריומף וב"כ קוברה באשר להותרת צו הקפאת ההליכים לתקופה ארוכה מעבר למספר ימים, ראוי שיידחו מפני התועלת שניתן להפיק מתקופת זמן מינימלית סבירה כפי שדורש הנאמן וב"כ החברה. אני סבורה שיש ממש בטיעוני ב"כ החברה והנאמן, תקופת זמן קצרה כמבוקש ע"י ב"כ הנושים לא תאפשר בחינה סבירה וראויה של התועלת בהותרת צו הקפאת ההליכים על כנו לאור הפעולות המתוכננות ע"י הנאמן. אני סבורה שחששות של נושה המתבססות על היות הסחורה שהוא מייצר עונתית והיכולת המוגבלת למכרה, נלקחו בחשבון ע"י בעל התפקיד, ומצאו פתרונם בתכנית המוצעת, ואין בהם כדי להצדיק קיצור התקופה המבוקשת. אמנם, התכנית המוצעת אינה מלמדת על אפשרות ליצור עודף הכנסות על הוצאות משמעותי בחברה, ועל יסודה לא ניתן לקבוע כרגע את תוחלת ההצלחה בהשגת היעד שבהסדר נושים, ואולם בהינתן העובדה שתכלית הוראות הפרק השלישי לחוק הן להעדיף, ככל האפשר, הבראת חברה על פני פירוקה, יש לאפשר לחברה למצות את האפשרות לעשות כן. השקפה זו, המעדיפה מתן אפשרות לשיקום חברה על פני פירוקה, הייתה נחלת הפסיקה עוד קודם לכניסתו לתוקף של תיקון מס' 19 לחוק, והיא נכונה ביתר שאת מאז כניסתו לתוקף של תיקון מס' 19 לחוק, הכולל הוראות מפורטות בנוגע להליכי הבקשה להסדר. הוראות מפורטות אלה מלמדות, לטעמי, על החשיבות שמייחס המחוקק למתן אפשרות למיצוי הליכי הסדר קודם לפירוקה של חברה.