פר"ק 37665-11-10 נשר )רענן( נ' ד. אסעד לשיווק בע"מ ואח' - פסקדין

לפני בקשת המשיבה, דחלה סוהא, גיסתו של בעל המניות בחברת ד. אסעד לשיווק בע"מ (בפירוק) (להלן: "החייב" ו"החברה" בהתאמה) לאפשר לה להגיש ראיות נוספות ותצהירים נוספים מטעמה, זאת לאחר ששלב שמיעת הראיות תם ואף הוגשו סיכומי המבקשת, מפרקת החברה, בבקשתה לחייב את המשיבה בתשלום סך של 285,440 ₪ לקופת הפירוק (בקשה שסווגה כבקשה מס' 3).

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המפרקת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

במסגרת בקשת המפרקת נטען כי העסקה בין החייב לבין המשיבה, אשר במסגרתה רכשה המשיבה, לכאורה, את כל המלאי והציוד של החברה מהחייב, שהנו גיסה, היא עסקה פיקטיבית שנועדה לרוקן את החברה מתוכן, וכי עסקה זו מנוגדת לתנייה המגבילה שבאגרת החוב אשר נרשמה לטובת בנק לאומי קודם לכן.

בקשה זו הוגשה לתיק בית המשפט ביום 30/1/12. במסגרת החלטתי מיום 31/1/12 הוריתי למשיבה להגיש תגובתה לבקשה עד ליום 6/3/12. ביום 3/4/12, לאחר חלוף המועד להגשת התגובה, הגישה המשיבה בקשה מוסכמת להארכת המועד להגשת תגובתה. במסגרת החלטתי מיום 20/4/12 הארכתי את המועד להגשת תגובת המשיבה, כך שזו תוגש עד ליום 25/4/12, אלא שגם במועד זה לא עמדה המשיבה. בנסיבות אלה, במסגרת החלטתי מיום 27/6/12 סקרתי את מחדליה של המשיבה, ולפנים משורת הדין אפשרתי לה, כהזדמנות אחרונה, להגיש את תגובתה לבקשה עד ליום 15/7/12. תגובתה של המשיבה לבקשה הומצאה לתיק בית המשפט ביום 8/7/12.

לאחר שהוגשה סוף סוף תגובת המשיבה לבקשת המפרקת, נקבע דיון לפניי בבקשה. במהלך דיון זה ביקשו הצדדים לקבוע את הבקשה להוכחות. במסגרת החלטתי מיום הדיון הוריתי למשיבה להגיש תצהירים מטעמה עד ליום 29/5/13 וקבעתי את התיק לשמיעת ראיות. ביום 20/6/13, בחלוף המועד להגשת תצהיריה, הגישה המשיבה בקשה להארכת המועד להגשת תצהירים מטעמה, ולחילופין, בקשה להורות כי ההחלטה בבקשת המפרקת תינתן על פי סיכומים בכתב שיוגשו לתיק בית המשפט. על פי הנטען בבקשת הארכה, אי הגשת התצהירים מקורה במחדל ב"כ המשיבה, עו"ד נסאר, שאף הודיע כי הוא מוכן לשאת בהוצאות בגין מחדל זה. בנסיבות אלה, בהחלטתי מיום 25/6/13 קבעתי כי הואיל והמחדל בהגשת התצהירים מקורו בהתנהלות עו"ד נסאר, הרי שלפנים משורת הדין נדחית ישיבת ההוכחות ליום 7/10/13 ומוארך המועד להגשת התצהירים, ואולם ארכה נוספת לא תינתן. דא עקא שיום לפני המועד שהיה קבוע להוכחות הגישה המשיבה בקשה נוספת לדחיית מועד הדיון בטענה כי המצהיר מטעמה (בעלה) יצא לחו"ל ובטענה כי אסעד דחלה, שעל פי הנטען הנו עד דרוש (אך למרבה הפלא לא התייצב לדיון החלופי שנקבע לבסוף), מצוי בהליך החלמה מניתוח. בהחלטתי מיום 7/10/13 התרעמתי על אופן התנהלותה של המשיבה וציינתי כי התנהלות זו היא התנהלות לא ראויה, בלשון המעטה. יחד עם זאת ובנסיבות שנוצרו, נאלצתי לדחות את ישיבת ההוכחות פעם נוספת.

לא בכדי הארכתי בתיאור מחדליה של המשיבה בהגשת תגובתה לבקשה, בהגשת תצהיריה, ובאופן התנהלותה הכולל בתיק זה, המעיד על מידה רבה של זלזול, הן בצד שכנגד והן בבית המשפט. ביקשתי לעשות כן כדי להעמיד באור המתאים את מחדלה הנוסף של המשיבה – הפעם בהגשת סיכומיה. בעניין זה אדגיש כי הגם שההחלטה המורה למשיבה להגיש את סיכומיה ניתנה בנוכחות בא כוחה, ועל אף ארכה שניתנה למשיבה להגיש את סיכומיה, אף שהיא עצמה לא טרחה לבקש כן והדבר נעשה ביוזמת בית המשפט, לפנים משורת בלבד וכדי שלא לגרום למשיבה עיוות דין, לא מצאה המשיבה לנכון להגיש את סיכומיה בבקשה עד למועד זה, ותחת זאת הגישה את הבקשות דנא: להתיר לה הגשת ראיות נוספות, ולחילופין, להאריך את המועד להגשת סיכומיה.

לאחר בחינה, שקילה ואיזון, הגעתי לכלל מסקנה שלפיה אין מקום להתיר למשיבה להגיש ראיות נוספות בשלב זה של הדיון ולאחר תום שמיעת הראיות והגשת סיכומי המפרקת, ואולם יחד עם זאת, לנוכח הנסיבות האישיות של עו"ד נסאר, כמפורט בבקשה להארכת מועד (אף שאלה לא נתמכו בראיות), מצאתי להאריך את המועד להגשת סיכומי המשיבה כך שאלה יוגשו עד ולא יאוחר מיום 9/4/14, ובד בבד לחייב את המשיבה בהוצאות בגין מחדליה עד כה.

באשר לבקשה להתיר הגשת ראיות נוספות, הרי שלטענת ב"כ המשיבה, שתי הקבלות שצירופן מבוקש לא היו ברשות המשיבה במועד שמיעת הראיות, ורק לאחר אותו דיון, משפעלה לאתר מסמכים בנושא שבמחלוקת, עלה בידה לאתר את הקבלות באמצעות רואה החשבון שלה. בנוגע לתצהירים הנוספים שמבוקש לאפשר הגשתם, הרי שעל פי הנטען מדובר בעדים שהוזכרו בתצהיר בעלה של המשיבה, שהגיש תצהיר מטעמה, כך שאין בהגשת אותם תצהירים כדי להפתיע את המפרקת. בנוסף, על פי הנטען, אי הגשת תצהירים אלה בשעתו נבעה "מטעמים לוגיסטיים טכניים", על פי התנסחות המשיבה, שסתמה ולא פירשה מהם אותם טעמים ומה מקורם.

בנסיבות אלה, עותרת המשיבה לאפשר לה להגיש שתי קבלות: האחת על סך של 80,000 ₪ שהוצאה על ידי החברה, והשנייה על סך 12,000 ₪ שהוצאה על ידי נגריית השלום, אסעד דחלה. כן עותרת המשיבה להתיר לה להגיש שלושה תצהירים בתמיכה לטענות המועלות בתצהיר בעלה.