פר"ק 34085-01-16

בקשה לביטול החלטה מיום 24.7.16 במסגרתה נפסק שכ"ט עו"ד בסך של 4,034,537 ₪ בצירוף מע"מ לכונס הנכסים מטעם בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק") של פרויקט "מחסיה א" בבית שמש במסגרת תיק הפירוק של "קבוצת חפציבה". ההחלטה ניתנה בעקבות דין וחשבון אודות פעולות כינוס הנכסים שבוצעו ובקשה שהוגשה מטעם כונס הנכסים וזכתה לברכת הכנ"ר והיא העניקה לכונס הנכסים את שכר הטרחה על "בסיס שעתי" שהוא ומשרדו השקיעו בתיק הכינוס.

הרקע לבקשה לתמצית טענות הצדדים

1.המבקשת העמידה בחודש פברואר 2004 לזכותה של אחת החברות מקבוצת "חפציבה", חפציבה שיכון ופיתוח בע"מ (להלן: "החברה") ערבויות בנקאיות בסכום כולל של 4,500,000 ₪ להבטחת אשראי שהעמיד הבנק לטובת החברה. טענת המבקשת הינה כי נוכח העובדה שהערבויות האמורה עדיין בתוקף, והואיל וקופת הכינוס ריקה, היא זו אשר תאלץ לשאת במלוא תשלום שכר טרחת כונס הנכסים ולכן זכותה להתנגד לשיעור שכר הטרחה שנפסק והגבוה בעשרת מונים מהשכר המגיע לכונס הנכסים לפי תקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981 (להלן: "התקנות"). לטענה המבקשת, בקשת כונס הנכסים לפיה עובדי משרדו השקיעו למעלה מ-14,000 שעות עבודה הינה מופרכת, כאשר הגבייה בהליך עמדה על 33,374,929 ₪, והשכר המגיע לכונס הנכסים על פי תקנה 8 לתקנות עומד על 379,354 ₪ בלבד, סכום שגם כונס הנכסים מודה בו (וראו: סעיף 478 לבקשת כונס הנכסים, הערת שוליים 4). על כך הוסיפה המבקשת כי הבנק גבה במשך השנים סכומי עתק בגין עמלות וריביות אשר נצברו בחשבון הליווי, סכומים אשר ייגבו בסופו של יום מתוך הערבויות שהעמידה המבקשת, אך האשראי לבנק סולק במהלך שנת 2012 באופן שהצדיק את שחרור הערבויות שהעמידה מלפני זמן רב.

2.מנגד כונס הנכסים והכנ"ר מחזיקים אחר החלטת בית המשפט אשר ניתנה על יסוד הדו"ח והבקשה בהם פרט כונס הנכסים את הנימוקים המצדיקים לפסוק את שכר טרחתו על בסיס שעתי. בנוסף טען כונס הנכסים כי אין לשעות לטענתה העיקרית של המבקשת, לפיה יש לצמצם את שכר הטרחה שנפסק לו רק מפני שהמבקשת היא זו אשר תישא בו ולא הנושה המובטח אשר מטעמו מונה כונס הנכסים או שאר נושי החברה.

דיון והכרעה

3.אסיר תחילה אבן נגף מהדרך והיא טענת המבקשת שיש להתערב בשיעור שכר הטרחה שנפסק לכונס הנכסים מפני שהיא תישא בתשלומו, כמו גם טענת המבקשת בעניין חיובה בעמלות והוצאות הבנק. על פניו אין לטענות אלו על מה שתסמוכנה. שכר הטרחה המגיע לבעל תפקיד אינו מושפע מזהות הנושא בתשלומו והאכסניה להעלות את טענות המבקשת בדבר גובה החוב שלה כלפי הבנק אינה במסגרת זו. אך גם לגופו של עניין איני רואה מקום לשנות מההחלטה בה נפסק שכר טרחת כונס הנכסים.

4.אכן הכלל הוא שיש לפסוק לבעלי תפקיד שכר לפי אחד מהמסלולים הקבועים בתקנות, היינו: שכר ניהול לפי תקנה 7 לתקנות; שכר מימוש לפי תקנה 8; או שכר חלוקה לפי תקנה 8א. ככלל גם, הבחירה במנגנון קביעת השכר מסורה לבעל התפקיד, בהתאם לאפשרויות השונות שנקבעו בתקנות (ראו: 6166/07 עו"ד צחי פלדמן נ' א. י. ע. יובלים השקעות בע"מ (פורסם בנבו, 10.1.10)). סטיית בית המשפט מהקבוע בתקנות נעשית כחריג לכלל לפי תקנה 13 לתקנות, מקום בו הושקע מאמץ מיוחד של בעל התפקיד או כאשר השכר הקבוע בכל אחד משלושת הנתיבים אינו נותן ביטוי הולם לשכר המגיע לבעל התפקיד (פש"ר (מחוז ת"א) 3000/08 איתן ארז, עו"ד, הנאמן בפשיטת רגל של אלי רייפמן נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 9.02.14); פש"ר (מחוזי י-ם) 59344-01-12 נידר חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 11.5.14)). לבית המשפט שיקול דעת רחב, בין היתר תוך שימוש בתקנה 13 לתקנות ועליו לעשות שימוש מושכל בתקנות על מנת לפסוק שכר ראוי והוגן שמשקף את מאמציו של בעל התפקיד במקרה הספציפי שלפניו (ע"א 5479/11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עו"ד יעקב אמסטר (פורסם בנבו, 12.2.13)).

5.במסגרת זו אין לכחד כי קיימת רתיעה בפסיקת שכר בעל התפקיד לפי תעריף שעתי (פר"ק (מחוזי ת"א) 11478-06-13 אי. די. בי. חברה לאחזקות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו, 18.5.14); ע"א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ' רייכרט (פורסם בנבו, 23.5.12)). ואולם, חרף רתיעה זו, יש מקרים בהם פסיקת השכר לפי אחד מהמסלולים הקבועים בתקנות, גם תוך שימוש בתקנה 13, אינו נותן מענה הולם לשכר הראוי, ולכן בית המשפט יכול לפסוק את השכר לפי מנגנון אחר. למשל, לפי השכר הקבוע בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימאלי המומלץ), התש"ס-2000 (וראו: פש"ר (מחוזי ת"א) 3000/08, בקשה 162, בעניין איתן ארז, עו"ד, שם), או לפי מנגנון פסיקת שכר לפי שעות עבודה בפועל (וראו: פר"ק (מחוזי י-ם) 14554-02-14 עו"ד ליפא מאיר, נאמן נ' כונס הנכסים הרשמי (31.7.14).

מהכלל אל הפרט

6.במקרה זה פרט כונס הנכסים על גבי עשרות עמודים את פעולותיו בתיק הכינוס במשך כחמש וחצי שנים החל מיום 5.8.2007 עת מונה לתפקידו ועד ליום 31.12.12. הוא תאר את פרויקט הבנייה בן 222 דירות המשתרע על פני תשעה בניינים העומדים היום על תילם ושניתנו לגביהם "טפסי 4" כאשר עבודות הפיתוח הסביבתי בהם הושלמו לאחר שכל רוכשי הדירות הצטרפו להסדר במסגרתו שילמו את מלוא חובם לכונס הנכסים וניתנה להם אחריות "בדק". הצוות ממשרדו של כונס הנכסים כלל בנוסף לכונס הנכסים עצמו, גם שותף נוסף ממשרדו, שלושה עורכי דין שכירים וחמישה מתמחים.

7.כונס הנכסים פרט בדין וחשבון שהגיש את סוגי פוליסות הביטוח שרכש; את תהליך איסוף המידע על הפרויקט; את ניהול המשא ומתן עם המנהל המיוחד שמונה לכל קבוצת "חפציבה"; את ההסדר המוסכם להשלמת פרויקט הבנייה עם המנהל המיוחד; את בניית מסד הנתונים הראשוני ביחס לתשלומים של כל הרוכשים; את צירוף רוכשי הדירות להסדר; את מינוי חברת מהנדסים ליועצת מקצועית של הפרויקט וכמפקחת על המשך ביצוע הפרויקט; את מינוי רואה חשבון לפרויקט; את הטיפול בהיבטי המיסוי של הפרויקט; את ההתקשרות עם קבלנים, יועצים ומתכננים להשלמת הפרויקט; את אישור החשבונות וביצוע תשלומים מקופת הכינוס לקבלנים ולמתכננים באופן שוטף; את ניהול הליכי הגבייה ואכלוס הפרויקט; את הטיפול ברוכשים לאחר מסירת החזקה בדירות בפרויקט; את ניהול הפרויקט על ידו כיזם; את הפעלת משרדו "כחברה משכנת"; ואת הטיפול באין ספור הליכים משפטיים (למעלה מ-60 הליכים נפרדים) בקשר עם הפרויקט.