חברת יהלומי אלול בע"מ נ' יהלומי בן- דור בע"מ ואח'

מבוא

1. לפניי בקשתו של עו"ד אורי גיל, המנהל המיוחד של חברת יהלומי בן דור בע"מ (בפירוק) (להלן: "המנהל המיוחד" ו-"החברה" בהתאמה), להורות כי חבילת היהלומים במשקל 624.41 קרט (להלן: "היהלומים"), שהופקדה בבורסת היהלומים הישראלית בע"מ (להלן: "הבורסה ליהלומים") על ידי המשיב, מר יהודה פריימן (להלן: "פריימן") שייכת לחברה, ועל כן יש למסור את היהלומים לידי המנהל המיוחד לצורך מכירתם.

    

   טענות המנהל המיוחד 

2. המנהל המיוחד טוען כי פריימן, שהינו חבר הבורסה ליהלומים, קיבל לידיו את היהלומים, ערב קריסת החברה, כבטוחה להחזר הלוואה אותה העמיד לחברה בצורה של פתק קנייה על סך של 82,500 דולר (להלן: "פתק הקנייה"). פתק הקנייה סוחר בהמשך על ידי החברה ליהלומנים חיים וגיל שנל (להלן: "שנל"). בפתק הקנייה נכתב כי הקונה הוא פריימן, כי משקל היהלומים הינו 82.5 קרט וכי מחירו של כל קרט הינו 1,000 דולר.

    

3. לשיטת המנהל המיוחד, למרות שפריימן מנסה להציג את עסקת ההלוואה כעסקת מכר, הרי שלאמיתו של דבר אין המדובר בעסקת מכר. פריימן לא קנה את היהלומים מהחברה ולא נתן תמורה בעדם. פריימן אף הודה שלמעשה ערך עם החברה שתי עסקאות נפרדות. העסקה הראשונה הייתה עסקת הלוואה בה מסר את פתק הקניה כנגד שני שיקים שקיבל מהחברה ומבלי שנמסרו לו בפועל יהלומים. פריימן הודה כי לאחר ביצוע עסקת ההלוואה נודע לו כי החברה נמצאת בקשיים ולכן ביקש לקבל את פתק הקניה בחזרה, אך החברה כאמור כבר סיחרה את פתק הקניה לשנל. על כן ביקש פריימן לקבל יהלומים לידיו, בתור בטוחה, וכך אכן נעשה, כאשר השיקים שקיבל מן החברה נותרו בידיו. לפיכך, אין לראות ביהלומים כשייכים לפריימן משלא נתן כל תמורה עבורם.

    

4. לחלופין, כך טוען המנהל המיוחד, מדובר בהעדפת מרמה כמשמעה בסעיף 355 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות"), שהוסוותה כמכר יהלומים, תוך שפריימן ביקש לשנות את מעמדו מנושה רגיל של החברה למי שרכש ממנה כביכול סחורה; כל זאת, תוך ניצול מצבה של החברה ערב קריסתה וכאשר על נכסי החברה רבצו שעבודים שוטפים לטובת בנק אגוד לישראל בע"מ וכן לטובת בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנקים"). נטען כי פריימן הודה במסגרת הדיון המשפטי שבעת קבלת היהלומים הוא ידע כי החברה מצוייה בקשיים. מדובר בעסקה שנעשתה כחודשיים לפני שהוגשה הבקשה לפירוק החברה ביום 18.10.2015. בהקשר זה צוין כי אף בתביעת החוב שהגיש פריימן נגד החברה נכתב כי החברה הפסיקה את פעילותה ביום 18.8.2015.

    

5. המנהל המיוחד טוען כי פתק הקנייה לא כלל תיאור נכון של משקל היהלומים, שכן היה מדובר ביהלומים במשקל 624.11 קרט ואילו בפתק הקניה נכתב כאמור כי משקל היהלומים הוא 82.5 קרט. פתק הקניה גם לא ציין את שוויים האמיתי של היהלומים. היהלומים הוערכו על ידי מומחה מטעמו של פריימן ביום 6.10.2016 בשווי של 123,751 דולר, דהיינו סכום גבוה מהסכום הנקוב על גבי פתק הקניה וגבוה מן השווי הנטען כיום על ידי פריימן. יתר על כן, פריימן אף הודה בעדותו כי מאז שנת 2015 מחירי היהלומים ירדו באופן משמעותי כך שהערכת השווי שבוצעה ליהלומים בשנת 2016 על ידי המומחה מטעמו אף נמוכה מהשווי של היהלומים במועד מסירתם לפריימן. המנהל המיוחד מדגיש כי פריימן ביקש להסתיר מבית המשפט את הערכת המומחה מטעמו.