פר"ק 29594-08-14 לדרמן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ - פסקדין

בקשה למתן הוראות שהוגשה על ידי נאמן ההפעלה (להלן: "הנאמן") של חברת רבדיון בע"מ (בהקפאת הליכים) (להלן: "החברה") להורות לבנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק") להשיב לידיו המחאה מעותדת שסחירותה לא הוגבלה, אשר נמסרה לבנק לשם ניכיון על ידי החברה.

הרקע לבקשה וטענות הצדדים

1.לחברה חשבון בבנק אשר נכון ליום 24.8.14, מועד מתן צו הקפאת ההליכים כנגדה, נמצאו בו שבעה שיקים לפקודת החברה שטרם נפרעו. בסופו של יום, שישה מתוך השיקים נפרעו או הוחזרו לנאמן למעט שיק אחד לגביו נטושה מחלוקת בין הצדדים. השיק, על סך 190,964 ₪, זמן פירעון 31.10.14, לא הוגבל בסחירותו (להלן: "השיק"). אין מחלוקת כי השיק נמסר לבנק ביום 10.8.14 לצורך בחינת אפשרות לבצע בו ניכיון, אך הבנק סרב לנכותו והחברה הוזמנה לקחתו לרשותה. ברם, בשל מתן צו הקפאת הליכים לחברה שניתן כאמור ביום 24.8.14, היא לא הספיקה לקחתו והבנק מסרב היום למסרו לנאמן. לטענת הבנק, השיק הופקד כנגד אשראי שהועמד לחברה ועל כן זכותו כבעל עכבון קודמת לכל גורם אחר. אין חולק כי השיק לא שועבד לבנק ועל פי מסמכי העמדת אשראי עליהם חתמה החברה, הבנק לא ביקש לקבל כל בטוחה מהחברה כנגד העמדת האשראי לחברה (למעט ערבות אישית של מנהל החברה). לטובת הבנק אף לא נרשם כל שעבוד במרשמי החברה ברשם החברות והחברה לא נתנה לבנק כל הוראה להפקדת השיק בחשבונה.

2.לטענת הנאמן, הבנק איננו בעל זכות עכבון בשיק לא מכוח דיני העכבון ולא מכוח דיני השטרות. הבנק לא הצביע על דין המקנה לו זכות עכבון בשיק, לא נתן תמורה בת ערך לשיק וממילא איננו "אוחז כשורה" בו. השיק נמסר לבנק אך ורק לצורך ניכיונו והיה צריך להיות מוחזר לחברה על ידי הבנק. לפיכך, לדעת הנאמן לא צמחה לבנק כל זכות קניינית בשיק ומכל מקום, בעטיו של סירוב הבנק לנכותו ובקשתו להחזיר את השיק לידי החברה, ויתר על זכויותיו בו.

3.בתשובה לטענות הנאמן, הבנק ביסס את עדיפותו ביחס לשיק על שני הסכמים. הראשון, הסכם "אשראי ללקוח עסקי" (להלן: "הסכם בקשת אשראי") אשר החברה חתמה עליו, בו נקבעו בסעיף 10 הוראות לפיהן עצם הימצאות בטחונות בידי הבנק תחשב הוכחה שנמסרו לו בתור בטחון ולא ידרש מסמך אחר ליצירת שעבוד הבטחונות; ובו גם נקבע בסעיף 18 כי יש לבנק זכויות משכון ושעבוד בדרגה ראשונה בכל מקרה בו הוא יחזיק בשטרות הלקוח. ההסכם השני הוא הסכם "ניהול חשבון" שנחתם על ידי החברה בו נקבעו בסעיף 11 הוראות לפיהן יש לבנק זכות עכבון על כל נכס של הלקוח המגיע לבנק בכל אופן שהוא. לטענת הבנק, הוא אוחז כשורה בשיק ולכל הפחות היה אוחז כשורה בעת שקיבל את השיק ולפיכך באותה עת נוצרו לו זכויות קנייניות בו. לפיכך, קיימת לו זכות עדיפה על השיק בשל היותו נושה מובטח בעל זכות עכבון בנקאי או למצער, בשל הפיכתו ל"אוחז כשורה" בשיק מכוח זכותו לעכבון בנקאי. הודעת הבנק לחברה לבוא ליטול את השיק מן הבנק הנה חסרת תוקף משפטי, ודאי שאינה יכולה לקבל תוקף של ויתור על זכותו הקניינית בשיק, ולו מן הטעם כי הוויתור נמסר בעל פה ולא בכתב.

דיון והכרעה

4.בשתי דרכים יכול הבנק לזכות בעדיפות נשייה בשיק על פני הנאמן. האחת, אם יוגדר הבנק כנושה מובטח. והשניה, אם תוגדר אחיזתו בשיק כאחיזה כשורה. אם כי, כפי שנראה להלן, עדיפות הבנק בנשייה בשתי הדרכים תלויה במתן תשובה חיובית לשאלה האם בידי הבנק זכות עכבון בשיק.

5.בהתייחס לדרך הראשונה, סעיף 353 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983 מחיל בפירוק חברה את דיני פשיטת הרגל בנוגע לזכויותיהם של נושים מובטחים, כאשר לפי סעיף 1 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"), נושה מובטח הוא מי ש"בידו שעבוד או עיכבון על נכסי החייב (במקרה זה החברה) או על חלק מהם, בחזקת ערובה לחוב המגיע לו מהחייב (החברה)". מכוח סעיף 20(ב) לפקודת פשיטת הרגל, אין פשיטת הרגל גורעת "מכוחו של נושה מובטח לממש את ערובתו או לעשות בה בדרך אחרת" (וראו: ע"א 5821/92 ח'ורי נ' עו"ד פישלר, פ"ד מט(5) 833 (1996), כך שעל הבנק להוכיח שבידו אחת משתיים: או שבידו שעבוד על השיק, או שקיימת לו זכות עכבון בשיק. ברם, הואיל ואין מחלוקת כי במקרה זה אין בידי הבנק שעבוד, הדיון יתמקד בשאלה אם יש בידיו זכות עכבון.

6.לפי סעיף 11(א) לחוק המיטלטלין, התשל"א-1971 (להלן: "חוק המיטלטלין") "עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב". על פי פשוטו של מקרא זה, העדיפות הניתנת לבעל העכבון על פני נושיו האחרים של החייב, בחלופה זו, היא רק אם הזכות ניתנה לו על פי דין. למשל, לפי סעיף 31 לחוק המכר, תשכ"ח-1968; לפי סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1971; לפי סעיף 9 לחוק השומרים, תשכ"ז-1967; לפי סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974; או לפי סעיף 88 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961. בנוסף, לפי סעיף 11(ה) לחוק המיטלטלין, עכבון יכול להיווצר גם בהסכם.