פר"ק 1909-04 גלאם נ' כונס נכסים רשמי תל אביב

בספטמבר 2004 הוצא צו כינוס לנכסיו של החייב. החייב לא קיים את חיוביו בהליך כנדרש ובדיון ביום 26.12.06 ניתנה החלטת כב' השופטת ו' אלשייך ובה נקבע "החייב הזה איננו מקיים את החובות שלו על פי חוק ובנסיבות אלה יבוטל צו כינוס הנכסים שניתן לבקשתו אלא אם בתוך 21 יום מהיום ישלים את כל חוב הפיגורים וימשיך לשלם את התשלומים החודשיים כסדרם. לא יקרה אחת משני התנאים הללו, יכנס הצו לתוקפו. פיגור של 2 תשלומים ומעלה יחשב כפיגור לצורך כניסת הצו לתוקפו." (ההדגשה במקור).

לאחר הדיון האמור, החלטות ובקשות שהיו בתיק (מועטות יש לומר) אינן ניתנות לצפייה בנט המשפט, אולם על פי דוח שהגיש הכנ"ר התשלומים החודשיים שולמו על ידי החייב גם בשנת 2007 ו- 2008, כאשר התשלום האחרון, ששילם, היה סך של 500 ₪ ביולי 2008. מכאן שהתיק נמשך גם לאחר שנת 2006 ולא בוטל על ידי כב' השופטת אלשיך.

ביום 9.9.14 הגיש ב"כ כנ"ר בקשה לביטול ההליך בשל אי עמידת החייב בחיובי ההליך, כאשר לא שילם כ- 80 תשלומים חודשיים ולא הגיש כלל דוחות חודשיים וכך במסגרת טיפול בתיקים וותיקים, שיזם הכנ"ר, נתבקש בית המשפט לבטל את ההליך. בהחלטה מאותו יום נדרש החייב להגיב בתוך 20 יום. דא עקא שבדיקת ההמצאה להחלטה זו מעלה, שההחלטה כלל לא נשלחה לחייב. כך או כך, לא נעשה דבר מאז בקשת הכנ"ר בספטמבר 2014 ועד שהוגשה בקשת ב"כ החייב ב- 30.3.16 לביטול ההליך וסגירת התיק רטרואקטיבית החל מיום 9.9.14.

בקשת החייב לביטול ההליך נשלחה לתגובת הכנ"ר, אשר לא הגיב לבקשה. ביום 21.4.16 קבעתי כי בהעדר תגובת הכנ"ר ובהתחשב בבקשת הכנ"ר מיום 9.9.14 ההליך מתבטל ועימו צו עיכוב ההליכים. יחד עם זאת, אפשרתי לכנ"ר להגיב לבקשה כי הביטול יחול מחודש ספטמבר 2014 ונקבע דיון בנושא.

בקשת החייב להחיל את הביטול רטרואקטיבית מחודש ספטמבר 2014 או אף משנת 2006, כפי שביקש בתחילת הדיון מיום 4.5.16, מטרתה לאפשר לו לדלג על פרק הזמן המינימאלי שנקבע בהלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13) לפתיחת הליך חדש לאחר ביטולו של הליך פש"ר קודם. בהלכת אלקצאצי נקבע פרק זמן מינימאלי של בין שנה לבין שנה וחצי כתלות בנסיבות.

ב"כ הכנ"ר סברה שאין להתיר תקדים ולפיו ניתן יהיה לוותר על פרק זמן מינימאלי משום שהדבר יביא לפגיעה באינטרס הציבורי בתיקים רבים וכלפי נושים רבים. חייב, שההליך לא בוטל כלפיו ממשיך להנות מהגנת ההליך גם אם אינו תורם לו מאום. כך קרה בעניין חייב זה, דהיינו החייב חדל לחלוטין לקיים לחלוטין את חובות ההליך החל ביולי 2008, כאשר גם קודם לכן לא קיימן במלואן (לא הגיש כלל דוחות חודשיים) ובכל זאת נהנה כל אותו זמן מהגנת ההליך ולא ננקטו כנגדו הליכי הוצאה לפועל.

ב"כ החייב עמד על דעתו כי ההליך בוטל בשנת 2006 בהחלטת כב' השופטת אלשיך ולחילופין יש מקום לביטול רטרואקטיבי, מכיוון שההליכים כנגד החייב בהוצאה לפועל לטענתו לא נפסקו.

בחנתי את טענות הצדדים, ואיני מוצאת לנכון לקבוע ביטול רטרואקטיבי של ההליך. אשר לשנת 2006, הרי שהחלטת כב' השופטת אלשיך לא נכנסה לתוקף בהחלטה פוזיטיבית של ביטול ההליך, הכולל ביטול מפורש של עיכוב ההליכים, אשר רק הוא משפעל מחדש את הליכי הוצאה לפועל. זאת ועוד, בהחלטת השופטת אלשיך נתנה לחייב הזדמנות לשלם והוא ככל הנראה ביצע אותה הואיל והתשלומים נמשכו עד יולי 2008.