פר"ק 1330-09 רן מט הנדסה ופרוייקטים בע"מ ואח' נ' איל דש יעוץ מבנים והשקעות בע"מ ואח' - פסקדין

: | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1330-09
2.8.2015
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
מבקש:
1. עו"ד מאיר אלבוים
2. בתפקידו כמפרק חברת אליע- דש יעוץ מבנים והשקעות בע"מ

 משיבים:
1. שי חיימוב - רו"ח
2. דניס חיימוב
3. כונס נכסים רשמי תל אביב
החלטה
 

 

מבוא

  1. לפניי בקשת מפרק חברת איל-דש יעוץ מבנים והשקעות בע"מ (בפירוק) (להלן: "המפרק" ו"החברה") לחייב את המשיבים 1 ו- 2 (להלן: "המשיבים"), מתוקף היותם בעלי המניות ונושאי המשרה בחברה, באחריות אישית לחובות החברה לפי סעיפים 373 ו-374 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: "פקודת החברות" או "הפקודה").

     

  2. המשיבים הם בני זוג, בעלי המניות והדירקטורים בחברה. הנכס היחידי של החברה היא דירת מגורים ברח' דוד רזיאל 6 בהרצליה, המשמשת את המשיבים למגוריהם (להלן: "הדירה").

     

  3. ביום 7.4.2005 חתם המשיב 1, בתפקידו כדירקטור בחברה, על תצהיר יכולת פרעון של החברה, תצהיר הנדרש על מנת שהחברה תוכל להכנס להליך של פירוק מרצון. בתצהיר זה הוא הצהיר כי בדק היטב את מצב עסקי החברה ובא לכלל דעה שיש בידיה לשלם את מלוא חובותיה, וזאת תוך 12 חודשים לאחר תחילת הפירוק. ביום 10.4.2005 כונסה אסיפה כללית של החברה, בהשתתפות המשיבים, בה הוחלט על פירוק מרצון של החברה החל באותו יום. המשיבה 2 היא שניהלה את הישיבה. המשיב 1 מונה למפרק החברה.

     

  4. ביום 17.4.2005 ניתן פסק בורר לחובתה של החברה, אשר חייב אותה לשלם לנושה בשם רן מט הנדסה ופרויקטים בע"מ (להלן: "רן מט") סך של 502,002 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 23.4.2000. פסק הבורר ניתן לאחר התדיינויות ממושכות קודמות, כאשר פסק הבורר הראשון ניתן עוד ביום 23.4.2000 ואף אושר ביום 24.6.2002 על ידי בית המשפט המחוזי, אלא שבית המשפט העליון ביטל ביום 13.1.2005 את הפסק הראשון והחזירו לבורר לשם שמיעת טיעונים נוספים וראיות נוספות (ע"א 7413/02). משהוחזר ההליך לבורר, ניתן כאמור ביום 17.4.2005 פסק הבורר השני. ביום 7.5.2006 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב את פסק הבוררות השני (ה"פ 527/05). בקשת רשות ערעור של החברה על החלטה זו- נדחתה בבית המשפט העליון (רע"א 4213/06 איל דש יעוץ מבנים והשקעות בע"מ נ' רנ מט הנדסה ופרוייקטים בע"מ (פורסם בנבו, 04.12.2007)).

     

  5. ביום 16.5.2005, כחודש ימים לאחר שניתן פסק הבורר השני לחובתה של החברה, נרשמה הערת אזהרה על הדירה לטובתה של אישה בשם ארנסטינה שונברגר, שלימים התברר כי נפטרה שנתיים קודם לכן, בשנת 2003 (להלן: "המנוחה"). עוד התברר כי המנוחה היא אימה של המשיבה 2, שהיא גם יורשתה היחידה. הבקשה לרישום הערת האזהרה נחתמה על ידי המשיבה 2 ביום 5.5.2005. לבקשה צורף מסמך התחייבות של החברה, בחתימתה של המשיבה 2, בה נכתב שהחברה מתחייבת לשעבד את הדירה לטובת המנוחה ולרשום משכנתא בסך 130,000 ₪ על הדירה.

     

  6. ביום 1.8.2005 חתמו המשיבים על הסכם עם החברה, לפיו מכרה החברה את הדירה למשיבים, ללא כל תמורה. מטעם החברה חתם על ההסכם המשיב 1, בכובעו כמפרק החברה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>