פקרה נ' ענאבוסי - פסקדין

פסק דין

1.בתאריך 30.6.12, בבאקה אל גרבייה, חנה רכבו של התובע מסוג סיטרואן מ.ר. 88-196-17 (להלן: "הסיטרואן"), בצמוד לחומת בית בשכונת מגוריו.

2.מר אחמד אגברייה אשר נהג באותה שעה בג'יפ השייך לנתבע (להלן: "הג'יפ"), מודה כי בחלפו על פני הסיטרואן, במהלך נסיעה לאחור, פגע בה הג'יפ בצדה השמאלי.

3.בעוד שהתובע טוען כי כתוצאה מן הפגיעה ניזוקו המגן הקדמי והכנף השמאלית קדמית של הסיטרואן, טוען הנתבע כי באופן חנייתה חסמה הסיטרואן את נתיב נסיעת הג'יפ וכי כתוצאה מכך שפשף הגלגל הקדמי של הג'יפ את הפגוש הקדמי של הסיטרואן, ותו לא.

4.בעדותו בבית המשפט אמר נהג הג'יפ: "אני מודה ששפשפתי את הטמבון... התאונה קרתה במהלך נסיעה שלי לאחור בגלל שהכביש שלי היה חסום והייתי בנסיעה איטית. הצמיג של הרכב שלי שהוא רחב, בלט ופגע בטמבון של רכב התובע. שמעתי משהו נתפס ברכב, עצרתי, החזרתי את הצמיג למסלול שלו וירדתי והסתכלתי מה קרה. לג'יפ שלי לא קרה כלום... כשירדתי מהרכב ראיתי את הדפיקה בטמבון, הדפיקה היתה מלפני זה".

5.את פגיעת המעיכה הנראית בבירור על הכנף השמאלית קדמית של הסיטרואן בתצלום ת/1, הסביר הנתבע בארוע פגיעה קודם שארע כשבוע לפני התאונה נשוא התביעה ואמר: "שבוע לפני התאונה ישבנו ושמענו "בום" ומישהו צועק. ירדנו כולנו, ראינו את המונית של השכן שלי מתדרדרת לרכב של התובע. שאלתי את נהג המונית מה קרה והוא אמר לי שנתן לו 1,000 ₪ לתיקון אבל התובע לא תיקן".

6.נהג הג'יפ שעמד על גרסתו בתוקף, ביקש להוסיף כי למחרת יום התאונה הוא נתן לנתבע סכום של 600 ₪ לתיקון הנזק שנגרם, ואמר: "אני לא מוכן לשלם על מה שלטענתי לא אני גרמתי". הנתבע אישר את הדברים וסיפר כי התקשר אל התובע על מנת שילכו יחדיו לפחח לצורך ביצוע התיקון.

7.התובע, אשר לא הכחיש את עצם הטענה בדבר פגיעה נוספת קודמת ברכבו על ידי רכב אחר ואישר כי "סגר את זה בינו לבין השכן בסכום קטן כי אין לו ביטוח", עמד הן על כך שתוצאת אותו ארוע קודם היתה שפשוף קורת דלת הנהג והן על טענתו לפיה הפגיעה בכנף ובטמבון הינה תוצאה של פגיעת הג'יפ בסיטרואן.

8.לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים ונהג הג'יפ ועיינתי בתצלומי מקום התאונה והנזקים, כמו גם בדו"ח השמאי שיש בו פירוט הערכת גובה הנזקים שנמצאו במגן, בכנף, בדלת ובפנס השמאליים קדמיים של הסיטרואן, אני מחליטה לקבל את התביעה בחלקה, ואלה נימוקי:

א.על אף שכל אחד מהצדדים יכול וצריך היה להעיד מטעמו את נהג המונית שפגע בסיטרואן פגיעה קודמת, הם לא עשו כן ובכך נמנעה ממני האפשרות לשמוע עדות חשובה שיש להניח כי היתה תורמת להבהרת המחלוקת.

ב.משאישר התובע כי הנזק שנגרם לסיטרואן בתאונה הקודמת (בצדה השמאלי גם כן) לא תוקן, הרי ברור שחוות דעת השמאי המתייחסת אל כל הנזקים שנמצאו בצדו השמאלי של רכב זה, כוללת גם את הנזק הקודם.

ג.צפייה בתצלומי הרחוב בו ארעה התאונה, לרבות האופן בו חנתה הסיטרואן בשעת הפגיעה, שכנעה אותי כי יש להטיל חלק מן האחריות על התאונה שארעה – בגובה 40% - על כתפי התובע, שכן אכן מדובר ברחוב צר מאוד אשר חניית כלי רכב בו באופן הזה, איננה מאפשרת מעבר חופשי של כלי רכב שנוסעים בו.

ד.לצד זאת, סבורני כי על הנתבע לשאת בעיקר הנזק (60%) שכן מדובר בתאונה שארעה במהלך נסיעת רכבו לאחור (הגם שנהג בו אדם אחר) באותו רחוב צר וחסום בחלקו.

9.התוצאה היא אם כן שאני מעמידה את גובה הנזק שנגרם לסיטרואן אונה נשוא התביעה על מחצית סך הערכת השמאי, דהיינו על סך 1,610 ₪ ובאותו האופן יועמד גם שכר טרחת השמאי על סך של 250 ₪, סה"כ 1,860 ₪.

לנוכח העובדה שלטעמי אחראי הנתבע ל- 60% מן הנזק בלבד, הנני מחייבת אותו לשלם לתובע סך של 1,116 ₪ בתוספת 300 ₪ הוצאות, סה"כ 1,416 ₪.

סכום זה ישולם בתוך 30 יום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

זכות להגשת בקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין, בדואר רשום.

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ד, 11 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: