פקלר נ' המוסד לביטוח לאומי סניף תל אביב מחלקה משפטית - פסקדין

פסק - דין

1.לפנינו תביעתו של אבי פלקר (להלן: "התובע") להכיר במחלתו בברך ימין כבפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

2.לאחר שמיעת ראיות נקבע כי התובע הוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה בכל הקשור לטיפוס על מדרגות וסולמות עם משא כבד ועבודה בגבהים אלה.

3.ד"ר ברוסקין מונה לשמש מומחה - יועץ רפואי (להלן: "המומחה") בהתאם לעובדות הבאות:

א.        התובע, יליד 1953, עובד כ- 30 שנה כתאורן בתיאטרון.

ב.        התובע מקים תאורה להצגות ומפעיל אותן. עבודתו כוללת הכנת התאורה, נסיעות ממקום למקום וכו'.

ג.         לפני ההצגה ואחריה יש פעילות גופנית הקשורה בפירוק והרכבה של התאורה.

ד.        עבודת התובע כוללת הרבה מאוד טיפוס על סולמות ומדרגות עם משא כבד על הגב ובידיים וכן עבודה בגבהים.

ה.        הסולמות והמדרגות הם בגובה רב של ארבע עד חמש קומות.

 4.ביום 4.7.12 ניתנה חוות דעתו של המומחה.

המומחה קובע כי התובע סובל משינויים ניווניים קשים בברך ימין שכוללים את כל המרכיבים הפנימיים של הברך.

אשר לשאלת הקשר הסיבתי, מפנה המומחה לרישומים הרפואיים ולאופי עבודתו של התובע וזו מסקנתו:

"התובע החל לסבול משנת 2004 מכאבים בברך ימין. ברישום מהתאריך 26.8.04 צוין כי בתאונת עבודה בתאריך 18.7.04 התובע נחבל בברך ימין ואובחן OA של ברך ימין. ברישום נוסף מהתאריך 5.2.09 צוין כי בתאונת עבודה מהתאריך 18.1.09 סבל התובע מכאבים בברך שמאל. ברישום מהתאריך 10.3.09 צוין כי בצילומי רנטגן של ברכי התובע אובחנו שינויים ניווניים בברכיים ודפורמציה בצורת ווארוס יותר מימין.

כמו כן, אובחנו שינויים ניווניים במפרק הפטלו-פמורלי בברך ימין. ברישום מהתאריך 22.12.09 צוין כי "מנתח ברך" התרשם מווארוס, אי יציבות קדמית והמליץ על בדיקת M.R.I לקראת ניתוח אוסטיאוטומיה של הברך. בבדיקת M.R.I מהתאריך 12.2.10 אובחן קרע כרוני של הרצועה המצולבת הקדמית (ACL), קרע של המיניסקוס המדיאלי ושינויים ניווניים קשים במדור המדיאלי של ברך ימין. ניכר כי התובע סובל מתהליך תחלואתי טבעי בברך ימין. אי לכך איני רואה קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו ע"י בית הדין לבין התהליך הניווני בברך ימין.

עליה וירידה מסולמות כחלק מאופי העבודה אינה גורמת לפגיעות מיקרוטראומטיות או לשינויים ניווניים מתקדמים בברכיים. עמידה על סולם, גם תוך כדי נשיאת משקל כבד או לחילופין תוך כדי הזזת גופי תאורה אינה גורמת לפגיעות זעירות בברכיים או לשינויים ניווניים. פגיעות מיקרוטראומטיות בברכיים מופיעות לרוב אצל רצפים, לאחר חשיפה לוויברציות רבות ורצופות, סבלות, אצל כדורגלנים וכדומה. עבודתו של התובע היתה מגוונת ולא נחשפה לפגיעות חיצוניות בברכיים. מצבו של התובע נובע על רקע תחלואתי מתקדם ומתמשך ולא על רקע תעסוקתי".

5.הועברו למומחה שאלות ההבהרה הבאות:

א.האם נכון כי עבודה על סולמות כרוכה בהפעלת עומס רב על הברכיים?

ב.האם נכון כי לנוכח הצורך לשמור על היציבות ולא ליפול, מופעל מאמץ רב יותר על הברכיים מאשר בעמידה/הליכה או עליה במדרגות?

ג.האם נכון כי עומסים אלו מוגברים בזמן נשיאת משאות כבדים?

ד.האם נכון כי עומסים אלו מוגברים שבעתיים בשילוב של טיפוס/ירידה מסולם תוך נשיאת משאות כבדים?