פקיד שומה תל אביב 4 ואח' נ' כונס נכסים ואח'

פסק דין

1.בפני בקשתם של המבקשים, רשויות המס צדדי ג' בתיק העיקרי, ליתן להם רשות ערעור על החלטתה מיום 30.5.13, של כב' רשמת ההוצל"פ מירב כפיר בתיק הוצל"פ 01-39933-04-2, לפיה מינתה את משיב 1 לכונס נכסים על זכויות החייב בנכס מקרקעין על מנת שיפעל להפחתת החובות ברשויות המס.

2.המשיבים, כונס הנכסים והזוכה מסרו תשובה מפורטת לבקשה למתן רשות ערעור, וסבורים כי יש לדחות את הבקשה, מהנימוקים המפורטים בתשובה.

החלטתי לדון בבקשה למתן רשות ערעור כבערעור עצמו ולאחר ששקלתי את הטענות בבקשה ובתשובה, מצאתי לדחות את הבקשה ושלא ליתן רשות ערעור.

3.השתלשלות העניינים עד למתן ההחלטה נשוא הערעור, פורטה בבקשה בצירוף המסמכים הרלוונטיים, ואין צורך לחזור על כך כאן.

כונס הנכסים ביקש להתמנות לתפקיד זה מטעמה של הזוכה, עיריית ת"א, למימוש נכס של החייב בגין חובותיו של החייב לזוכה.

אין מחלוקת כי לחייב חובות בסכומים ניכרים לשני המשיבים וכי חובות אלה הינם בדין קדימה ובעדיפות על פני החובות לזוכה.

4.בתגובות השונות שמסרו המבקשים, על פי החלטת הרשמת הנכבדה, לא התנגדו למינויו של כונס הנכסים, תוך שציינו במפורש את זכות העדיפות למבקשים בקבלת הכספים לכשימומש הנכס של החייב.

בתגובות אף פירטו המבקשים את הרכב החוב לגבי כל אחד מהמבקשים, תוך ציון חיובי הקרן, הריבית, ההצמדה והקנסות.

כמו כן הבהירו המבקשים, לשאלת הרשמת, כי נקטו בהליכי גביה שונים אך לא בהליך של מימוש הנכס כדי לא לפגוע בזכות המגורים של החייב, אלא כהליך גביה אחרון וככל שלא יהיה מנוס מלפעול בהליך זה.

5.מהחלטותיה של הרשמת עולה כי התלבטה בשאלה האם יש למנות כונס נכסים מטעם הזוכה כאשר בעצם למבקשים זכות קדימה לקבלת הכספים וכאשר הנכס ימומש כנכס תפוס, ולאור ההלכה ברע"א 8233/08 הלכת מרגלית כובשי נ' אייל שוורץ.

כונס הנכסים, טרם מינויו, העלה אפשרות של הפחתת החוב למבקשים לאור העובדה שעיקר החוב מבוסס על קנסות.

6.אין מחלוקת כי ביטול קנסות ו/או חיובים אחרים מחובו של החייב הינו בסמכות פקיד השומה או מנהל מס ערך מוסף, ולא בסמכות רשמת ההוצל"פ אשר כלל לא ביקשה לאמץ לה סמכות כזאת.

על מנת לשקול האם ראוי בנסיבות העניין למנות כונס נכסים, ביקשה הרשמת הנכבדה בשלב ראשון לברר האם יסכימו המבקשים להפחית את החוב, ולשם כך בלבד מינתה את כונס הנכסים על מנת שתהיה לו הסמכות להידבר עם המבקשים ולפעול בדרכים המקובלות בניסיון להפחית את החוב.

7.מבלי לחוות דעה לגבי אפשרות של הפחתת החוב, הליך האמור להתנהל על פי המקובל במקרים כאלה, הרי שקיימת אפשרות שאם יופחת החוב ימצא החייב מקורות כספיים כדי לשלם ללא צורך במימוש הנכס, והרי גם המבקשים לא מיהרו לממש את הנכס, כפי שהציגו בעמדתם בפני הרשמת.

אינני רואה פגם או ניגוד עניינים בכך שיפנה כונס הנכסים למבקשים ויבדוק אפשרות של הפחתת חלק מהחוב.

אכן החלטת הרשמת ניתנה במעמד צד אחד ואולם המבקשים נתנו הסכמתם למינוי כונס נכסים למימוש הנכס, ובשלב ראשון ומקדמי, ביקשה הרשמת לבחון את היקף החובות לצורך קבלת החלטה אם יהיה זה ראוי ונכון לממש את הנכס, ובכך לא חרגה מסמכותה ולא פגעה באיזה מזכויותיהם של המבקשים.

8.אשר על כן נדחה הערעור.

כונס הנכסים יפעל בהתאם להחלטתה של הרשמת ויברר האפשרות להפחית את החובות אצל המבקשים, אשר כמובן יפעלו על פי האינטרסים שלהם, כפי המקובל ובהתאם להנחיות המחייבות בעניין כזה.

לאחר שימצה כונס הנכסים את הבירורים ימסור דו"ח לרשמת ההוצל"פ אשר תשקול אם יש מקום להמשך תפקידו של כונס הנכסים לצורך מימוש הנכס של החייב.