פפקיאן נ' חברונין ואח' - פסקדין

החלטה

לפניי בקשה לביטול פסק דין, שניתן בהעדר הגנה ביום 14/11/11. הבקשה הוגשה ביום 1/8/12.

פסק הדין מבוטל נגד הנתבע מס' 2 לאור טעות במס' זהותו, שתוקנה בכתב התביעה המתוקן.

התביעה הוגשה ע"י התובעת נגד הנתבעת ואביה להשבת כספים שהמשיבה הלוותה למבקשת, ואשר אביה של המבקשת מסר צ'קים לתשלומם. היתרה לאחר תשלום חלקי של הנתבעת הינה 28,490 ₪ נכון למועד 1/12/10, מועד הסכום האחרון שלוותה המבקשת.

המבקשת טוענת כי הכירה את המשיבה כשכנה של בתה, ולאחר מכן אירחה את הבת בביתה במשך ארבעה חודשים. המבקשת מאשרת כי לוותה מהמשיבה 2,000 דולר על מנת להעלות את הוריה לארץ, וטוענת כי החזירה את הסכום למשיבה חלק במזומן וחלק בקניית זהב עבורה. עוד מאשרת המבקשת כי המשיבה הלוותה לה מדי פעם סכומים של 1,000 ₪ ו-500 ₪ ותמיד החזירה לה את הכספים. המבקשת מכחישה את ההסכם, שצורף לכתב התביעה, וטוענת כי המשיבה ביקשה ממנה לחתום עליו למראית עין על מנת להציגו לבעלה של המשיבה, שנהג להכותה. ביחס לצ'קים טוענת המבקשת כי הם שולמו והיה על המשיבה להחזיר לה אותם. המבקשת טוענת כי בשנת 2006, עקב חובות גבוהים, נאלץ בעלה למכור כליה, ואז הוחזרו למשיבה כל הסכומים שהיתה חייבת ומאז לא קבלה ממנה דבר.

לשאלת המחדל בהגשת כתב הגנה טוענת המבקשת כי אינה קוראת עברית ולא ידעה מה עליה לעשות, אלא סברה שתוזמן למשפט.

המשיבה הגיבה לבקשה וטענה לאיחור בהגשת הבקשה. המשיבה צירפה אישורי מסירה של פסק הדין ביום 28/12/11, לפני פתיחת תיק הוצל"פ (נספח ב' לתגובה), לא צורף אישור מסירה של אזהרת ההוצל"פ, אלא רק פרטי תיק המעידים על קליטתו ואישורי משלוח ופרטי מעקב מאתר חברת דואר ישראל בע"מ על מכתבים שונים שנשלחו למבקשת ביום 6/7/11 וביום 24/11/11 (שניהם הוחזרו כ"לא נדרש"). אישור המסירה מיום 19/8/11 (נספח א' לתגובה) אכן נמסר, ועל כך אין חולק. צורף גם אישור משלוח ופרטי מעקב משלוחים.

ב"כ המשיבה טוען כי המבקשת זלזלה בהליך, ורק לאחר שעוקלה משכורתה פנתה להגשת הבקשה.

לגוף ההגנה טוענת המשיבה כי המבקשת, שהודתה בחתימה על המסמך ובקבלת הכספים, לא הביאה ראייה לסתור את האמור בו, ב"כ המשיבה מפנה לכך שהמבקשת חתמה על שני מסמכים, אשר צורפו לכתב התביעה בשפה הרוסית, אשר איני קוראת או מבינה אותה, וכי הונתה גם את בתה של המבקשת, שחתמה לה ערבות כלפי חברה אחרת (נספח ג' לתגובה). המשיבה טוענת כי המבקשת מסרה צ'קים מחשבון מוגבל של אביה, דבר שסותר את טענותיה כאילו שלמה את הכספים, וכי יש לתמוה הכיצד שילמה כספים ולא טרחה לקבל על כך אישור או את הצ'קים בחזרה. התגובה נתמכה בתצהיר מפורט של המשיבה. המשיבה מפרטת כי במסמך ההתחייבות מיום 28/10/05 נכתב כי המבקשת קיבלה ממנה 27,800 ₪ וכן 2,600 דולר ורוצה להחזיר כל חודש 200 דולר. המשיבה הכחישה את הטענה כי המבקשת חתמה על המסמך לבקשתה על מנת להציגו לבעלה של המשיבה, והכחישה כי הכה אותה. המשיבה מפנה למסמך ב' לכתב התביעה, המפרט לדבריה מה קיבלה המבקשת ומה החזירה וחתום ע"י שתיהן.

בדיון, שהתקיים לפניי ביום 10/3/13, התייצבה המבקשת מלווה בבנה, לאחר שעורך דינה שוחרר מייצוגה לבקשתו. המבקשת נחקרה נגדית, אישרה חתימתה על אישור המסירה של כתב התביעה וקבלתו, אישרה את חתימת אביה, הגר עמה, על אזהרת ההוצל"פ ביום 30/4/12. האזהרה לא הוצגה. המבקשת חזרה על טענתה כי בשנת 2006 שילמה למשיבה את כל החוב לאחר שבעלה (שבינתיים נפטר) מכר כליה וטענה כי היה מסמך, שאישר שהיא שילמה הכל. לשאלה מדוע מסרה צ'קים של אביה בשנת 2010 אם פרעה את כל החוב בשנת 2006 השיבה כי המשיבה אמרה לה שהיא עדיין חייבת, והיא בקשה לראות מסמכים, אך המשיכה לשלם לה מדי חודש. המבקשת ציינה כי מסרה צ'קים של אביה כי לא היו לה צ'קים, אך היא הבטיחה לשלם תמורתם במזומן והמשיבה לא היתה אמורה להפקידם. המבקשת חזרה על טענתה כי אינה חייבת למשיבה דבר.

המשיבה נחקרה ע"י המבקשת בסיוע בנה של המבקשת בתרגום, נשאלה שאלה אחת והשיבה כי לא החזירה את הצ'קים מאחר ועבר זמנם ואפשר היה לזרוק אותם. המשיבה התנגדה לתרגום ע"י הבן, והחקירה הנגדית הופסקה.

לאחר שקראתי את הבקשה והתגובה ושמעתי את העדויות והסיכומים, אני מוצאת כי לא יהיה זה מוצדק להשאיר את פסק הדין על כנו, וישנן עובדות רבות הדורשות בירור.

ראשית אציין כי לא קבלתי תרגום של נספחי כתב התביעה ב' ו-ג', הכתובים ברוסית, ודי בכך כדי שפסק הדין לא יישאר על כנו. שנית לא הוגש אישור מסירה של אזהרת ההוצל"פ, ולא אסמכתאות לפעולות שבוצעו בתיק מאז המסירה ועד הגשת הבקשה. על כן אין תימוכין לטענת המשיבה כי הבקשה הוגשה רק עקב עיקול משכורת. המבקשת לא עתרה לביטול עיקול משכורת, וכידוע שעיכוב הליכים אינו מבטל עיקול, אם היה כזה. עם זאת ברור כי המבקשת חדלה באי הגשת כתב הגנה למרות שקיבלה את כתב התביעה, לא התייחסה למסירות שבוצעו לאביה, הגר עימה, והגישה את הבקשה באיחור רק ביום 1/8/12 למרות שידעה על התיק לפחות ביום 30/4/12 או בסמוך לכך.

החשוב יותר הינו התביעה לגופה. כל אחת מהצדדים טוענת טענות עובדתיות שונות, ואין חולק כי ההלוואה ניתנה ברובה בשנת 2005. אין ראיות מוחשיות לתשלומים, וטענת המבקשת כי שילמה את כל החוב בשנת 2006 נחלשת מאד בהודאתה כי מסרה את הצ'קים מחשבון אביה והמשיכה לשלם למשיבה גם עד שנת 2010. גם אין חולק כי בין הצדדים היה בתחילה קשר טוב וחברי, ועל כן יש לשמוע את טענות המבקשת לפיהן נתנה אמון במשיבה ולכן לא ביקשה את הצ'קים בחזרה או מסמך בעניין פרעון מלוא החוב. המבקשת טענה, כזכור, כי היה מסמך כזה.

מאחר ומדובר בעובדות רבות שיש להוכיח, ויש להתרשם ממהימנות העדויות, תוך תרגום מקצועי ונייטרלי של המסמכים והעדויות, ומאחר וטרם ניתן למבקש יומה בבית המשפט, גם אם ארע הדבר כתוצאה ממחדליה, אני מוצאת כי יש מקום לפתוח את שערי בית המשפט לפניה.

למשיבה אין אינטרס הסתמכות, באשר לא הוכח כי נגבה כל סכום שהוא כתוצאה מפעילות הגביה בלשכת ההוצל"פ, שכן ההליכים רק עוכבו ולא בוטל כל הליך שננקט לפני כן.

בנסיבות העניין אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 14/11/12 ומבהירה כי הוא מבוטל ביחס לשני הנתבעים.

הנתבעים יגישו כתב הגנה בסדר דין מהיר תוך 45 יום מהיום.

הוצאות הבקשה ייקבעו בפסק הדין הסופי ולפי תוצאתו, שכן אמנם פסק הדין בוטל, אך מחדלי המבקשת אינם שנויים במחלוקת, ואינם מצדיקים זיכוייה בהוצאות ללא קשר לתוצאות.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ג, 28 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: