פפנהיימר נ' פורטנוב ואח' - פסקדין

החלטה

זו בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחיפה (השופט א. דורון) מיום 15.8.11, לפיו התקבלה תביעת המשיבים כנגד המבקש והוא חוייב לשלם למשיבים סך 29,850 ₪. המשיבים מתנגדים לבקשה.

בית המשפט לתביעות קטנות הינה ערכאה מיוחדת אשר מטרתה לסיים סכסוכים בדרך מהירה ויעילה. לפיכך, אין ערעור בזכות על פסק הדין אלא יש צורך בקבלת רשות. משום כך, על בית המשפט לערעורים לשקול את מידת התערבותו, ולהתערב רק כאשר קיימת טעות משפטית או עובדתית בולטת המצריכה התערבות, או כאשר השאלה המתעוררת חוזרת באופן קבוע בבית המשפט לתביעות קטנות וקיים צורך להכריע בה, כדי לא להנציח טעות – רע"א 9615/05 שמש נ' פוקצ'טה; בר"ע (מחוזי י-ם) 244/90 פנחס יאיר נ' שחר פרנקל פ"מ תשנ"א(3) 309 (1990), בר"ע (מחוזי י-ם) 567/03 טננהאוז נ' י.ד. רכב ותחבורה בע"מ אירופה קאר (ניתן ביום 9.12.2003), רע"א 3006/05 פריפר טבעי בע"מ נ' ראובני (ניתן ביום 12.7.2005); בר"ע (מחוזי י-ם) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח מאיר (ניתן ביום 3.4.2008).

בבקשה נטענו טענות שונות כנגד הכרעותיו העובדתיות של בית המשפט לתביעות קטנות. הכלל הוא שאין בית המשפט לערעורים מתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה הדיונית, וכל שכן בבית משפט לתביעות קטנות. מעיון בראיות שהוגשו בפניו (לרבות עדויות הצדדים והסרטון בו נראה מחנה את רכבו בצמוד לרכב המשיבים, באופן מאיים), וגם מניסוח כתב ההגנה של המבקש, היה בית המשפט רשאי להגיע למסקנות אליהן הגיע, ובהן, המסקנה שהנזקים שנגרמו לרכב התובעים נגרמו בזדון, המסקנה שלמבקש היה מניע לשאיפות נקם במשיבים, והמסקנה לפיה יש להסיק הודאה מכך שהמשיב לא הכחיש בעדותו את האירוע מיום 4.12.07 שעליו העידו המשיבים, ואשר דומה שהמבקש כלל אינו מכחיש, אלא טוען למשמעויות אחרות העולות ממנו.

בית המשפט שחרג ממצוות התקנות לנמק את פסק דינו באופן תמציתי, לא ציין מדוע אינו מאמין למבקש, אבל אין הוא חייב לציין איזה מסימני האמת או השקר הופיעו אצלו, במיוחד בפסק הדין בתביעות קטנות, מעבר לקביעה שהיא לא הותירה רושם משכנע, כפי שכתב.

בית המשפט היה רשאי לקבל את עדות המשיבים על התשלום שנשאו בו עבור הצבת מצלמה, אף אם לא הוצגה חשבונית. אני דוחה את הטענה שהמבקש חוייב פעמיים בגין אותו התקנה של מצלמה.

בית המשפט היה רשאי להצמיד כל חיוב ממועד הוצאתו, גם אם הדבר לא נדרש במפורש בכתב התביעה, כאשר כל פסיקתו לא עלתה על הסכום שנתבע.

אני דוחה את טענת המבקש שבית המשפט לא היה רשאי לקבל מהמשיבים "כתב תשובה" וכי 5 ימים לא היו זמן מספיק למבקש להגיש תשובתו לכתב התשובה.

קבלתי את בקשת המבקש להציג פסק דין שניתן בתיק אחר, ממנו עולה שהיו נזקים לרכב המשיבים. לאחר עיון מעמיק בפסק הדין האחר אני מקבל את טענת המשיבים, שפסק הדין אינו רלבנטי לשאלות שבמחלוקת בתיק זה. הנזקים שנכללו בתביעה וקדמו לתאונה מיום 27.11.08 הם החלפת פנס אחורי וניקוי צבע אדום שהותז על המכונית, שנה לפני התאונה, שתוקנו לפי קבלות שהוצגו. הנזקים בגין התאונה היו בחלק הקדמי של הרכב, ואילו הנזקים בגינם חוייב המבקש היו בצד השמאלי – דלת קדמית, דלת אחורית, מראת צד, חיתוך צמיגים. אמנם, המבקש חוייב גם בגין שבירת השמשה הקדמית, אבל רחוק מן הדעת שהמשיבים נסעו זמן רב עם שמשה קדמית שבורה. אמנם, יש נזקים שנגרמו על ידי המבקש בחלק הקדמי, אבל הם רחוקים ממועד התאונה, ולא סביר שלא תוקנו עד התאונה. על כך יש להוסיף שהשמאי העיד שלא ראה סימנים לאירוע תאונתי, ולכן מכך ראיה שנזקי התאונה תוקנו והנזקים שנתבעו הם נזקים חדשים.

סוף דבר, אין בפסק הדין של בית המשפט לתביעות קטנות פגם המצדיק מתן רשות ערעור עליו.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה. המבקש ישלם למשיבים הוצאות הבקשה בסך 5,800 ₪ בתוספת מע"מ. המזכירות תעביר למשיבים סכום זה מתוך העירבון שהופקד, ותחזיר למבקש את היתרה.

ניתנה היום, י"ג טבת תשע"ב, 08 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: