פפיאשוילי נ' מדינת ישראל - פסקדין

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה לאחר שיוחסה לו נהיגה במהירות של 143 קמ"ש במקום מהירות של 90 קמ"ש המותרת במקום.

ב"כ המבקש טען כי על אף העובדה שיש בידי המדינה ראיות לכאורה לביצוע העבירה מצד המבקש, חל כירסום מהותי באיכות הראיות אשר הציגה המדינה.

בנוסף טען לפגם בהליך המנהלי לפיו לא היה רשאי הקצין להורות על פסילה כאשר הניידת האוכפת ביצעה בעצמה עבירת מהירות לכאורה.

ביחס לעברו של המבקש טען בא כוחו כי המדובר בנהג ותיק ובשנים האחרונות לא צבר עבירות מהירות לחובתו.

ב"כ המדינה טענה כי יש ראיות לכאורה נגד המבקש.

עוד טענה כי אין כל פגם בהליך המנהלי. ביחס למסוכנותו של המבקש טענה כי למבקש עבר תעבורתי מכביד, מהירותו גבוהה ומסוכנת.חומר הראיות ועברו התעבורתי של המבקש הוגש לעיוני.

דיון –

ביחס לטענות באשר לשאלת תוקף ההליך המנהלי על רקע התנהלות הניידת בפרשה זו, הרי שטענה זו נדחית על ידי.

אין בפני כל ראייה המצביעה על הסיבה בגינה נסעה הניידת לכאורה במהירות העולה על 120 קמ"ש.

אין לבית המשפט כל ידיעה מוקדמת באשר למצב המבצעי בו היתה נתונה הניידת וברור כי אין המדובר בנתון שיש לו זיקה למהירות הנמדדת ביחס למבקש.

אם חרגו השוטרים מהוראות החוק (לשיטתו של ב"כ המבקש) עליו לפנות ולהגיש תלונה בפני הגורמים המוסמכים וברור כי בית המשפט אינו מוסמך לנהל חקירה בעניין זה ובוודאי שלא יכריע בטענה זו טרם תבוצע חקירה או יוגש כתב אישום.

על פניו, פעל הקצין הפוסל בתום לב ולא מצאתי בהתנהלותו כל פגם מנהלי.

עת נדרש בית המשפט לתת החלטה בבקשה מסוג זה, נמצאת שאלת מסוכנות המבקש בלב מערך השיקולים אותם ישקול בית המשפט.

כשלב ראשון יבחנו הראיות שבתיק לצורך הבדיקה – האם קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש ביחס לעבירה המיוחסת לו.

במידה ויתברר כי קיימות ראיות לכאורה, תבחן שאלת המסוכנות לאור חומרת העבירה המיוחסת, נסיבות ביצועה (לכאורה), ותק נהיגת המבקש, עברו התעבורתי ולעיתים נדירות ישקלו גם נסיבות אישיות מיוחדות של המבקש.

בשפ 96 / 5928 אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 96 (1) 263], עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון:

"תקופת הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכליות העומד בבסיס. במקרה דנן, אין בכוח הפגיעה שנפגעת נוחיותו של העורר - המרבה לנוע במסגרת עבודתו כנותן שירות למחשבים - כדי להוות נסיבה מיוחדת במשמעות האמורה"

בית המשפט אינו אמור בשלב זה של ההליכים להיכנס ולבדוק את איכות הראיות עצמן.די אם יתרשם כי קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת כדי שיעבור לבחינת שאלת המסוכנות לצורך ההכרעה בבקשה.

בבשפ 02 / 8450 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל 02 (5) 55, עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון -"מסקנת המשטרה כי ראוי לפסול את העורר לנהיגה בפסילה מינהלית ל-30 יום הינה במיתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה. סמכות הפסילה מכח סעיף 47 לפקודה הינה סמכות בעלת אופי מינהלי שחלים עליה כללי המשפט המינהלי (בש"פ 2296/92 ליפשיץ נ' מדינת ישראל, תק' על' 92(2) 2304). במקרה זה לא נמצא פסול במעשה המינהלי הנדון.