פפושדו נ' ראיסה ואח'

החלטה

על התובעת לשלם לעד הוצאות בסכום של 250 ₪.

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"א, 06/10/2010 במעמד הנוכחים.

אלי ספיר, שופט

פסק דין

מדובר בתביעה לגבי נזק בתאונה.

המחלוקת היחידה בין הצדדים הינה, האם הנתבעת פגעה ברכב התובעת כיוון שנהדפה על ידי רכב שלישי מאחור שברח מהמקום כטענת הנתבעת או שרכב שלישי כלל לא היה בנמצא והנתבעת היא זו שפגעה ברכב התובעת ולכן, היא אחראית בלעדית לנזק.

בעניין זה, העיד עד התובעת כי לאחר התאונה, לא אמרה לו הנתבעת כי היה רכב נוסף והוא לא ראה כל רכב נוסף.

בנוסף העיד, כי הנתבעת הצטערה על הפגיעה.

הנתבעת העידה, כי היא אמרה לעד התובעת כי היה רכב נוסף שנמלט והודתה, כי הצטערה בפניו, כי הרי היא זו שפגעה בו.

מטעם הנתבעת הוצגה חוו"ד שמאי שלא נסתרה, שלפיו, רכבה ניזוק במוקד האחורי בסכום של 3,254 ₪ ובמוקד הקדמי בסכום של 4,000 ₪.

לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הטענות, הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להדחות.

ואלו הנימוקים להחלטתי:

בפני העידו שני עדים ששניהם נראים אנשים נורמטיביים ולא הצלחתי להגיע למסקנה מהי הגרסה הנכונה.

לעובדה אם אכן שמע עד התובעת על היות רכב נוסף, אינני מייחס חשיבות רבה וזאת לאור חוו"ד השמאי שגוברת במקרה זה על כל ממצא אחר.

במקרה זה, עד התובעת עצמו העיד, כי קיבל מכה אחת ומאוד יתכן שרכב שלישי הוא זה שפגע ברכב הנתבעת והדף אותה.

על התובעת היה לעמוד בנטל של 51% ובסוף שמיעת הראיות, שתי כפות המאזניים היו מאוזנות, בעיקר נוכח העובדה ששני העדים הותירו רושם אמין וכן, בחוו"ד השמאי שלא נסתרה.

לאור האמור, אני דוחה את התביעה.

כל צד ישא בהוצאותיו.

ניתן והודע היום כ"ח תשרי תשע"א, 06/10/2010 במעמד הנוכחים.

אלי ספיר, שופט