פעלים בע"מ ואח' נ' א. א. ארזי - מוקד (1993) בע"מ ואח'

החלטה

זוהי בקשה להעברת הדיון בתובענה אל בימ"ש השלום בבאר-שבע בשל היעדר סמכות מקומית לבית משפט זה.

התובעת הגישה תביעה כספית בגין סחורה שסיפקה אך תמורתה לא שולמה.

בכתב התביעה נטען כי לבית משפט זה סמכות לדון בתובענה בשל מקום הימצא עסקי הצדדים ובשל היות בית משפט זה המקום בתחומו סופקה הסחורה או בהתאם ל"תנאים המיוחדים" בטופס ההזמנה בעניין מקום השיפוט.

הנתבעת טוענת כי הסמכות המקומית לדון בתובענה נתונה לבימ"ש השלום בבאר-שבע או לבימ"ש השלום בת"א וזאת מן הטעמים הבאים: ראשית, מקום עריכת ההזמנה היה במשרדי הנתבעת בבאר-שבע; שנית, בין הצדדים נקבע כי הסחורה תסופק למשרדי הנתבעת המצויים, כאמור, בבאר-שבע.

התובעת טוענת בתגובה כי בטופס ההזמנה לא נקבע מקום אספקה ומכאן שהיה על הנתבעת ליטול את הסחורה ממחסני התובעת בראשל"צ. עוד נאמר כי על פי טופס ההזמנה הייתה התובעת רשאית להגיש את התביעה גם בבימ"ש השלום בת"א תוך אפשרות לסטות מכך אולם היא העדיפה לא לעשות כן וזאת הן משיקולי עומס והן משיקולי מרחק שעל הנתבעת לעבור על מנת להגיע אל בימ"ש.

דיון והכרעה

הנימוקים שניתנו לקיום סמכות לבית משפט זה לדון בתביעה הם כי אספקת הסחורה הייתה אמורה להתבצע בתחום השיפוט של בית משפט זה וכן קיומה של תניית שיפוט מוסכמת הקבועה בטופס ההזמנה.

בעניין מקום אספקת הסחורה קיימת מחלוקת בין הצדדים; מחלוקת האוצלת גם על עמדות הצדדים בסוגיית הסמכות המקומית. כך, טוענת הנתבעת כי סוכם כי מקום האספקה יהיה במשרדיה, במחוז דרום. התובעת לעומת זאת טוענת כי משלא נקבע מקום אספקה מוגדר בטופס ההזמנה הרי שיש לראות במחסניה את המקום בו תסופק הסחורה.

עיון בטופס ההזמנה אינו תומך בטענת הנתבעת כי מקום אספקת הסחורה נקבע למשרדי הנתבעת. בציון "כתובת לאספקת הסחורה" לא סומנו המילים "כנ"ל" (שפירושה במקרה זה הוא כי הסחורה תסופק למשרדי הנתבעת בבאר-שבע כרשום בהזמנה) ולא סומנה האפשרות "כדלקמן" – מקום שנועד לציין מקום אחר אליו תסופק הסחורה.

מכיוון שהצדדים לא קבעו באופן מפורש מה יהיה המקום שנועד לאספקת הסחורה, ניתן לעשות שימוש בהוראות חוק המכר החלות בהיעדר התנאה אחרת בעניין זה. סעיף 10 (א) לחוק המכר קובע כי "המסירה תהא במקום-עסקו של המוכר, ובאין למוכר מקום-עסק - במקום מגוריו הקבוע". הנה כי כן, בהיעדר קביעה מפורשת בין הצדדים בהסכם ההזמנה, קובע חוק המכר כי יש לראות במקום עסקו של המוכר (התובעת) את המקום בו תתבצע מסירת הסחורה. מקום זה מצוי בראשל"צ, המצוי בתחום שיפוטו של בית משפט זה.

גם סעיף 21 לחוק המכר קובע כי "המחיר ישולם במועד מסירת הממכר ובמקום-עסקו של המוכר, ובאין למוכר מקום-עסק - במקום-מגוריו הקבוע". מכאן, שבהיעדר קביעה אחרת בין הצדדים לעניין מקום התשלום הרי שגם מקום זה, בנסיבות המקרה דנא, היה צריך להיות בראשל"צ. הנה כי כן, המקום שנועד לקיום ההתחייבות נשוא התביעה (התחייבות לשלם עבור הסחורה) הוא בתחום בית משפט זה. די בכך שאחת הזיקות הקבועות בתקנה 3 לתקנות סדר הדיו האזרחי תומכת בקיומה של סמכות לבית משפט זה כדי להביא לדחיית הבקשה להעברת הדיון.

זאת ועוד: בסעיף 17 לתנאי ההזמנה נקבע אמנם כי מקום השיפוט בסכסוכים הנובעים מן ההזמנה יהיה בבתי המשפט בת"א-יפו אולם בסיפת הסעיף הנ"ל נקבע כי " על אף האמור לעיל להוצאה שמורה הזכות הבלעדית ע"פ שיקול דעתה הבלעדי להגיש תביעה נגד המזמין בכל בית משפט אחר במדינת ישראל ע"פ בחירתה ולמזמין לא תהיינה על כך השגות". הנה כי כן, סעיף 17 קובע כי לתובעת סמכות לקבוע על פי שיקול דעתה לאיזה בית משפט תוגש התביעה. גם אם לכאורה עשויה להיטען כנגד סעיף זה טענה לקיומה של תניה מקפחת (לכאורה) בחוזה אחיד, ולעניין זה אינני מחווה דעה, עדיין קיימת לבית משפט זה סמכות מקומית בשל היותו "המקום שנועד לקיום ההתחייבות".

סוף דבר: הבקשה נדחית. הוצאות ההליך יקבעו במסגרת פסק הדין בתובענה.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ב, 28 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: