פסק הדין עוסק בתחולת צו הורות פסיקתי – ממועד הינתנו או החלתו רטרואקטיבית, וכן בהמלצות הצוות הבין משרדי שהוקם

 בעניין הקטינה: ש' ילידת 2014

השופט סארי ג'יוסי – אב"ד

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב' השופטת הדס גולדקורן) בתמ"ש 7084-04-17 מתאריך 31/7/18, במסגרתו ניתן צו הורות פסיקתי לפיו המשיבה מס' 2, גב' ו.מ. (להלן: "ו"), הינה אמה של הקטינה א. מ.(להלן: "א") החל ממועד לידתה ביום 21.10.2014. המשיבה מס' 1 הינה אמה הביולוגית של א.(להלן: "מ").

2. הערעור אינו נסוב על עצם מתן צו ההורות, לו הביע המערער את הסכמתו בפני בית משפט קמא, אלא על סוגיית מועד תחולתו. בהקשר זה, סבור המערער, כי היה על בית משפט קמא להורות שתחולתו של הצו תהא מיום הינתנו בלבד, ולא להחילו באופן רטרואקטיבי.

עובדות רלוונטיות והליכים לפני בית משפט קמא:

3. המשיבות הינן בנות זוג, החיות במערכת זוגית יציבה מאז שנת 2012, מתגוררות תחת קורת גג אחת, ומנהלות משק בית משותף. עוד בהתאם לקביעת בית משפט קמא, ועל כך המערער לא חלק, במסגרת החיים המשותפים ומתוך מחשבה להביא ילדים לעולם ולגדלם במשותף, הן פנו לבנק הזרע של בית החולים איכילוב ורכשו יחד, במימון משותף, מספר מנות זרע, כאשר ביום 00/00/14 ילדה מ. את א'. אין חולק גם כי בנות הזוג מתפקדות כאימהותיה של א', וכך גם הן מוכרות בכל מקום אליו הן מגיעות; הן מגדלות את א' בשיתוף מלא, ללא קשר לקיומו או היעדרו של קשר ביולוגי. עובדות אלה פורטו בפסק דינו של בית משפט קמא, וכאמור, היועמ"ש אינו חולק עליהן. ניתן להוסיף ולהפנות בהקשר זה לקביעות נוספות ורלוונטיות המתארות את טיב הקשר האימהי הקיים מאז לידת א', עם אמה, ו', אך דומה כי די באמור לעיל לצורך הדיון שלנו כאן.

4. ביום 4/4/17, הונחה בפני בית משפט קמא בקשתן המשותפת של האימהות למתן צו הורות פסיקתי, המכריז על הורותה של ו. על פי המערער, עובדה זו – הגשת הבקשה שלא תוך 90 יום מיום לידת א' אלא בחלוף כשנתיים וחצי ממועד לידתה, מחייבת בצידה את הקביעה לפיה צו ההורות יהא ממועד הינתנו. לשיטתו, בהתאם לטיבו ואופיו של צו הורות פסיקתי – מכונן ולא הצהרתי, כמתחייב גם מפסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 4880/18 פלונית ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה [פורסם במאגרים המקוונים] (24/1/2019), וגם בשים לב לשיקולים מנחים בקביעת תחולתו, יש לאמץ את עמדתו לפיה בקשה לצו כזה תוגש תוך 90 יום מיום לידת הילד. לדידו עמדה זו תואמת עקרונות שסוכמו בין חברי הכנסת, מציעי הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום בת זוג או בן זוג כהורה), התשע"ג-2013 (פ/1432/19), לבין משרדי הממשלה הרלוונטיים.

ניתן לסכם עקרונות אלה כדלקמן:

(א) צו "הכרה בהורות" – ההסדר המוצע הוא הליך מהותי ליצירת קשרי הורות, ולא של רישום במרשם האוכלוסין (ללא הליך מהותי כאמור). ההליך המהותי המוצע יאפשר לשני בני זוג, שחתמו ביניהם על "הסכם הורות", להגיש לבית המשפט לענייני משפחה בקשה ל"צו הכרה בהורות בן זוג לילד". זאת, במקרה בו בת הזוג התעברה מתרומת זרע אנונימית.