הפחתת מזונות ילדים

לפנינו בקשה להפחתת מזונות.

תיאור העובדות

הצדדים התגרשו ביום י' אב תשס"ה (15.8.05) על פי הסכם גירושין מיום י"א תמוז תשס"ה (18.7.05) בו נקבע (סעיף 3) כי האב ישא בהוצאות ארבעת הילדים בסך שלושת אלפים וחמש מאות ₪. לטענת האב, זה כשנה שאינו רואה את בתו הגדולה, [ה'] (17), וכן הסדרי הראייה אינם מתקיימים כפי שנקבע בהסכם. בנוסף טען כי משתתף הוא בהוצאות שכר הלימוד והסעות של הבנים.

ב"כ המבקש הוסיף עוד כי הנתק בין האב לבתו נובע מחמת שהמבקש נשא אשה אחרת ולכך אם הבת מסכלת את הסדרי הראייה בין הבת לאביה. עוד ציין כי האב משתכר כחמשת אלפים וחמש מאות ₪, בעוד ששכר האם גבוה הרבה מעבר לזה גם לרבות כי בבעלותה משק הכולל דירה מושכרת ואף עוסקת היא בנדל"ן (שורות 8־ 12 לפרוטוקול מיום 18.6.13).

מנגד ב"כ המשיבה הכחישה את המיוחס לה. לדבריה הבת נמנעת מהסדרי הראייה בשל עומס לימודים (שורה 31 לפרוטוקול מיום 18.6.13) ואילו היה טוב לה עם אביה ודאי לא הייתה מבטלת את הסדרי הראייה. עוד ציינה כי האם משתכרת כששת אלפים וחמש מאות ₪ נטו.

בהודעת ב"כ האב מיום כ"ו חשון תשע"ד (30.10.13) ציין כי האב קיזז אלף ₪ מדמי המזונות מאחר ששלם שכר לימוד בעבור הבנים [א'] ו[או'] (מהם סך שלושה עשר אלף בשנת תשע"ב בעבור הבן [א'] בישיבת [צ'], ומחצית מזה בתשע"ג כאשר האם נשאה בעלות מחצית השכר).

עוד ציין כי הבת [ה'] נמצאת בפנימייה למעלה מחמש שנים כאשר מימון הפנימיה ואף דמי כיס בעבורה מתקבלים באמצעות 'עליית הנוער'. לדבריו לאחרונה אף הבן [א'] מעדיף להתארח בשבתות חופשה אצל חברים מלקיים את הסדרי הראייה עם אביו.

בתגובת ב"כ האם מיום י"ג טבת תשע"ד (16.12.13) ציינה כי זה כשבע שנים שאין המבקשת עוסקת בנדל"ן, ואף המשק צובר הפסדים, כאשר מתנהל מאבק בינה לאחיה על משק זה. לדבריה האם אינה משכירה דירה אלא מחסן בלבד. עוד ציינה כי האם משתתפת במחצית שכר הלימוד במוסד [צ'], ולטענתה גם השתתפות 'עליית הנוער' בצרכי הבת [ה'] היא מינורית ואינה כוללת הוצאות חריגות שמחציתן מוטלות על האב.

בהחלטת בית הדין מיום ט' אדר תשע"ד (9.2.14) התבקשה המשיבה להציג תלושי שכר של שנים עשר חודשי עבודתה, וכן דו"ח מס הכנסה מלווה בתצהיר על כל הכנסותיה בזמן הגירושין וכיום.

אכן, במקום למלא אחר החלטת בית הדין העדיפה ב"כ המשיבה לבקש ביום כ"ה אדר ב' תשע"ד (27.3.14) שבית הדין יקבע כי שכר לימוד אינו כמזונות, וכי השתתפות האב בשכר לימוד הילדים אינו מגרע מחובת האב במזונות. עם זאת מתגובת ב"כ המשיבה נראה כי אכן יחידת הדיור שברשות המשיבה אינה מחסן אלא דירה (סעיפים 17־18 שם) וזה שלא כטענתה בסיכומים (סעיף 6).

בהחלטות נוספות מיום ו' ניסן תשע"ד (6.4.14) ומיום כ"ו אייר תשע"ד (26.5.14) חזר בית הדין וביקש מהמשיבה למלא אחר האמור בהחלטת בית הדין מיום ט' אדר תשע"ד (9.2.14) ולהציג את תלושי שכרה, אך החלטות בית הדין לא זכו לתגובה.

בדיון מיום ג' תמוז תשע"ד (1.7.14) טענה ב"כ המשיבה 'אני מודה שלא שלחנו את המסמכים, מרשתי חששה שהוא יעשה מזה שימוש לרעה' (שורה 46 לפרוטוקול).

בהחלטת בית הדין מיום ד' תמוז תשע"ד (2.7.14) נקבע כי שכר הלימוד ששילם האב בעבור הילדים יכול להתקזז מדמי המזונות שנקבעו בהסכם מאחר שדמי המזונות כוללים גם את שכר הלימוד, ובית הדין חזר ובקש מהמשיבה להציג את טופס 1301 למבקש ולבית הדין.

אמנם גם לאחר החלטה זו לא טרחה המשיבה לחשוף את שהתבקשה, ואדרבה, ב"כ המשיבה הגישה ביום כ"ד תמוז תשע"ד (22.7.14) בקשה לשינוי החלטה באופן שדמי המזונות לא יכללו את שכר הלימוד.

אמנם מאחר שבית הדין דידן אינו ערכאת ערעור על ההחלטות שלו עצמו, לפיכך ולנוכח האמור בתגובת ב"כ המבקש מיום ט"ז אב תשע"ד (12.8.14) המקובל על בית הדין החליט בית הדין לדחות את המבוקש.

דיון והכרעה

כאמור, לדברי המבקש יש להפחית את חוב המזונות בשל שינוי נסיבות הדדי הן מאחר שכעת אין בידו לעמוד בסכום שנקבע בשל נישואיו והן בשל שמצבה של המשיבה שפיר ויציב. בית הדין ביקש במספר החלטות חוזרות כי המשיבה תחשוף את מצבה הכלכלי, אך המשיבה בחרה להתחמק ולא הציגה את שהתבקשה.

נתבע המתחמק להשיב לבית הדין