פסק דין שעניינו חשבוניות פיקטיביות בענף הדלק - פסקדין

פתח דבר

1. בפניי ערעור על החלטת המשיב בהשגה שהגיש המערער על שומת מס עסקאות שהוציא לו המשיב לתקופה שבין 7/2007 לבין 6/2008 בסך של 2,942,964 ₪, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 77 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ") וכן בגין פסילת ספרים וקנס, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 95 לחוק בסכום של 312,647 ₪.

רקע

2. המערער הינו הבעלים של תחנת דלק בכפר קאסם בשם "סול זול". העסק רשום על שם המערער, אשר אף הצהיר כי הוא שולט בעסק באופן בלעדי (סעיף 3 לתצהיר המערער).
3. למערער אח בשם מ.ב. (להלן: "מ'"), אשר עבד גם הוא בתחנת הדלק, בתקופה הרלוונטית.
4. בשנת 2008 נפתחה חקירה כנגד מר יניב קנרש (להלן: "קנרש"), מ' וכן כנגד המערער בשל חשד לביצוע עבירות מס.

ביוני 2010 הוגש כתב אישום (ת"פ 39489-06-10) כנגד המערער, מ', קנרש, חברת יניב חברה לאנרגיה לישראל בע"מ (להלן: "חברת יניב") וחברת יוקס בע"מ (להלן: "חברת יוקס"). 

על פי עובדות כתב האישום, בשנים 2007-2008 היה קנרש הבעלים ומנהלה הפעיל של חברת יניב, חברת דלק יצרנית המוכרת דלק ללקוחות שונים, וכן מנהלה הפעיל של חברת יוקס, סוכנות דלק המוכרת מוצרי דלק ללקוחות שונים והמוחזקת בשליטה מלאה של חברת יניב, שהינה גם ספקית הדלק המרכזית שלה.

עוד על פי כתב האישום, בתקופה הרלוונטית מכרו חברת יניב וחברת יוקס דלק למ' ולמערער ללא חשבוניות עסקה או חשבונית מס כנדרש בסעיף 45 לחוק בסכום שאינו נופל מ-20,419,080 ₪. כן צוין כי בתקופה הרלוונטית מכרו מ' והמערער דלק ללקוחותיהם ללא תיעוד חשבונאי כדין בסכום שאינו נופל מעלות רכישת הדלק, בצירוף אחוזי רווח שאינם ידועים, בין אם באמצעות תחנת הדלק בכפר קאסם ובין באספקת דלק במישרין ללקוחות, כאשר מ' היווה הרוח החיה והסמכות הניהולית הבכירה בהחלטות בדבר רכישה ומכירה של מוצרי הדלק.

בין היתר צוין בכתב האישום כי בתקופה הרלוונטית הגישו מ' והמערער מדי חודש למשיב דיווח תקופתי, ובסך הכל 11 דוחות תקופתיים, בהם הושמטו במזיד, תוך שימוש במרמה, ערמה ותחבולה, מרבית עסקאות מכירת הדלק, כך שדווח על מכירות בסך כולל של 7,793,300 ₪ בלבד, בעוד שהמכירות בפועל עמדו על למעלה מ- 20,419,080 ₪.

בנסיבות אלו הואשם מ' בביצוע 11 עבירות שעניינן מסירת ידיעה כוזבת או מסירת דוחות הכוללים ידיעה כוזבת, תוך שימוש במרמה או תחבולה, ואילו המערער הואשם ב-11 עבירות שבוצעו במהלך עסקו בידי שלוח מבלי שנקט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח את קיום הוראות החוק.

5. בסוף שנת 2011, הגיעה המדינה להסדר טיעון בתיק הפלילי, במסגרתו נמחק המערער מכתב האישום, ואילו מ' הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, בעבירות על סעיפים 117(א)(7) ו-117(ב)(8) לחוק, שעניינן אי ניהול פנקסי חשבונות או רשומות אחרות שהיה עליו לנהל, או ניהולם בסטייה מהותית מההוראות וכן שימוש במרמה ותחבולה במטרה להתחמק מתשלום מס.

לפי עובדות כתב האישום המתוקן בעניינו של מ', הוא רכש את הדלק שמכר ממקורות שונים, בין היתר מחברת יוקס שבניהול קנרש ובגין מרבית רכישות אלו לא קיבל חשבונית מס כדין. עוד צוין כי מ' מכר את הדלק שרכש ללקוחות שונים מבלי שהוציא להם חשבונית וכי מ' לא הגיש דיווח על הכנסותיו מקנייה ורכישת הדלק ולא ניהל ספרי הנהלת חשבונות ופנקסים כדין, זאת תוך שימוש במרמה עורמה או תחבולה, והכל במטרה להתחמק מתשלום מס.

ביום 19.9.2011 הורשע מ' ודינו נגזר, בהתאם להסדר הטיעון, לעונש מאסר בפועל, למאסר על תנאי ולקנס. לשלמות התמונה יצוין כי אף קנרש, חברת יניב וחברת יוקס הורשעו על פי הודאתם בכתב אישום מתוקן ונגזרו עליהם עונשים שונים, בהם קנס ומאסר לריצוי בעבודות שירות.

6. בביקורת שערך המשיב אצל המערער נמצא כי המערער לא דיווח על מלוא עסקאותיו. על פי המשיב, בעסק נבדקה תנועת מלאי, וכמויות הליטרים שנרכשו על ידי המערער במחירי קנייה, ללא רווח, הושוו למכירות, כפי שדיווח המערער, כאשר מלאי הפתיחה נקבע בצורה מקילה – בסכום אפס, ומלאי הסגירה נקבע בהתאם לסגירה בפועל שהתבצעה ביום 22.6.08. לדברי המשיב, תנועת המלאי הצביעה על הפרש עסקאות שלא דווח בסכום של 18,986,866 ₪ כשמס העסקאות הנובע ממנו הינו 2,942,964 ₪. כמו כן שומת העסקאות התבססה על משיכות המלאי בפועל, כפי שעלה בחקירה.

לפיכך, ביום 22.5.11 הוצאה למערער שומת עסקאות לפי מיטב השפיטה לתקופה שבין 7/2007 ל-6/2008 בסך 2,942,964 ₪ (קרן המס) וכן הוטל עליו קנס בשיעור של 1% מסך כל מחיר עסקאותיו לשנים 2007-2008 בגין אי ניהול ספרים כדין – בסכום של 323,279 ₪. לטענת המשיב, על פי מהות פעילות העסק והמחזור של המערער, היה עליו לנהל ספרים לפי שיטת החשבונאות הכפולה, ואולם בפועל המערער רכש דלק ללא הוצאת חשבוניות מס וללא דיווח כנדרש בחוק, לא ניהל ספר קופה, ספר כניסת טובין לגבי קניות דלק, ואף לא תיעד כראוי את המכירות.

7. המערער השיג על שומת המשיב ועל הקנס, אולם השגתו נדחתה על ידי המשיב. מכאן הערעור.