פסק דין של כב' השופטת אסיף מבית משפט השלום בחדרה - פסקדין

פתח דבר

1.         בתובענה שבפני, שנפתחה ביום 12/2/09, עותר המבקש להצהיר, כי המטלטלין המצויים בבית הוריו ברחוב לשם 27, בקיסריה (להלן: "הבית") הינם בבעלותו הבלעדית, עוד עותר המבקש להורות למשיבה לבטל את כל הליכי ההוצאה לפועל שנקטה כנגד המטלטלין הנ"ל בתיק הוצל"פ שמספרו 0173854022.

2.         המבקש הוא בנם של אוזן דבורה ואלי (להלן: "החייבים") אשר מתגוררים בבית האמור ולהם חובות כלפי גורמים שונים, וביניהם המשיבה. המטלטלין בבית (להלן: "המטלטלין") עוקלו מספר פעמים בעבר והעיקול בוטל לאחר שהחוב נסגר, בין אם לאחר ששולם ובין אם בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, כפי שיבואר להלן. תובענה זו הוגשה לאחר שהמשיבה הטילה עיקול על המטלטלין בבית ופעלה לשם מימושו.

טענות המבקש

3.         לטענת המבקש, ביום 1/3/07, לאחר ששילם חוב אחר של החייבים בסך של 162,500 ש"ח נערך בינו לבין החייבים הסכם שעניינו מכירת המטלטלין והלוואה (להלן: "ההסכם"). במסגרת ההסכם תמורת חלק מהחוב ששילם בסך של 90,000 ש"ח רכש למעשה את המטלטלין בבית, ויתרת החוב ששילם בסך של 72,500 ש"ח, היא למעשה הלוואה של המבקש למשיבים. המבקש מוסיף כי ביום 4/3/07 אף רשם משכון לטובתו על המטלטלין.

4.         תשלום החוב על ידי המבקש נעשה לאחר שהמטלטלין בבית עוקלו על ידי אחד הנושים האחרים של החייבים (תיק הוצל"פ 2606847067) ולאחר שמעקלי ההוצל"פ ביקשו להוציאם מהבית ביום 25/2/07.

            לטענת המבקש, במהלך הוצאת המטלטלין מהבית, הוא הוזעק למקום, ובהגיעו שילם למעקלים את מלוא החוב בתיק ההוצל"פ, במזומן, סה"כ 162,500 ש"ח, ובכך מנע הוצאת המטלטלין מהבית.

5.         מאוחר יותר, נעשה ההסכם נשוא התביעה שמכוחו רכש, לטענתו, את המטלטלין.

6.         לטענת המבקש, לאחר שקנה את המטלטלין בהסכם כאמור, החל נושה אחר - בנק המזרחי המאוחד בע"מ - בהליכי גביה ועיקול המטלטלין בתיק הוצל"פ אחר. אי לכך הגיש הבקשה ביום 25/2/08 תובענה דומה לזו שהוגשה בפניי (המרצה שמספרו ה"פ 136/08) וניתן בה על ידי כב' השופטת פוקס פסק דין הצהרתי, בהסכמת הצדדים, לפיו מכלול המטלטלין בבית הינם בבעלות המבקש ולחייבים אין כל זכות בהם.

7.         לטענת המבקש המטלטלין בבית הם בבעלותו והעובדה שהם נשארו בבית ברשות החייבים ולא הוצאו ממנו אין בה כדי לגרוע מזכויותיו הקנייניות של המבקש בהם.

8.         המבקש מבקש להטיל הוצאות משפט לדוגמא על המשיבה הואיל ובחרה לנקוט הליכי עיקול והוצאת המטלטלין למרות שידעה שהמטלטלין הם בבעלותו הבלעדית של המבקש.

טענות המשיבה

9.         לטענת המשיבה הסכם מכר המטלטלין מטרתו אחת: להתחמק מנושים. לטענת המשיבה, אילו היתה כאן רכישה אמיתית, היו המטלטלין עוברים לחזקת המבקש.

10.        עוד טוענת המשיבה, כי פסק הדין ההצהרתי שניתן ע"י כב' השופטת פוקס תקף רק לגבי מי שהיה צד לו והוא אינו יפה כלפי כולי עלמא. המשיבה נסמכת בטענתה זו על ה"פ (ת"א) 200237/05 פרס חגית נ' פרס חיים (פורסם בנבו, 24/7/07). המשיבה גם מדגישה כי פסק הדין ההצהרתי עליו סומך המבקש - ה"פ 136/08 - רק נתן תוקף להסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים והסדר כזה יכול לחייב רק את מי שהוא צד לו. המשיבה מוסיפה עוד כי מהפרוטוקול בה"פ 136/08 עולה כי לא נערכה הערכת שמאי וכי ב"כ בנק המזרחי אפילו לא ידעה אילו מטלטלין נמצאים בבית שכן רשימת התכולה הוכנה אחרי הסכם הפשרה ולא לפניו.

11.        בסיכומיה הוסיפה המשיבה כי מדובר בבית המצוייד במכשירי אלקטרוניקה חדישים ויוקרתיים, ובריהוט יקר ערך, ושווי המטלטלין, לטענתה, עולה על כל סכום החוב ששולם - 162,500 ש"ח, ובוודאי על הסך של 90,000 ש"ח, שהוגדר בהסכם כשווי המטלטלין. לטענת המשיבה, המבקש לא צירף חוו"ד שמאי, למרות שחוו"ד כזו מוזכרת במפורש בסעיף 2.2 להסכם. המשיבה טוענת עוד בסיכומיה כי המטלטלין נשארו בחזקת החייבים, החייבים לא החלו לפרוע את ההלוואה, וכן, אין בידי המבקש לחייבים הסכם שכירות על המטלטלין. כל אלה, לטענת המשיבה, מעידים על היותו של ההסכם הסכם פיקטיבי, שמטרתו למנוע עיקול והוצאת המטלטלין. המשיבה מפנה ל ע"א 630/78 ביטון נ' מזרחי, פ"ד ל"ג (2) 575, לעניין חוזה למראית עין לפי ס' 13 לחוק החוזים. המשיבה מציינת, כי חובם של החייבים למשיבה עולה על 10 מיליון ש"ח.

דיון

12.        דין תביעה זו להדחות.

            ראשית, לעניין פסק הדין ההצהרתי שניתן בתיק 136/08 - אין לו כל נפקות לעניין ההליכים שבפני, ודי להפנות לטענות הנתבעת בעניין זה.

13.        שנית, הנטל בתובענה זו מוטל על התובע, וזאת משני טעמים: