פסק-דין משלים בתיק א 995/92

על פי הוראת בית המשפט העליון הנכבד מיום 30.11.06, אני מתכבדת להשלים את פסק הדין שניתן על ידי ב-9.11.03 בתיק דנן.

נדרשתי להתייחס לשלושה נושאים:

א.      להגדיר את שכרה המשתנה של המנוחה בכל תקופה ותקופה בחייה.

ב.      לדון בשאלת ההפסדים בשנים האבודות.

ג.        להבהיר מהם הניכויים הצריכים ניכוי, כשהכוונה היא לתשלומי מבטחים.

כל זאת, על פי ראיות שכבר הובאו לפני.

זימנתי את ב"כ הצדדים, ושמעתי מהם דבר. סוכם כי באשר לשאלת ההפסדים בשנים האבודות הם יגיעו ככל הנראה להבנה, אך לפי בקשתם, נשמרת להם האופציה לחזור אלי בעניין זה. בהתייחס לניכויי מבטחים, הסכימו הצדדים כי אם אקבע שיאיר עונה על התנאים הקבועים בסעיף 36 לתקנון מבטחים, כי אז שיעור הניכוי יהיה לפי 30% מהחישוב האקטוארי המתייחס לגימלה שתשולם ליאיר כבן מוגבל מגיל 21 ואילך (ראו פרוטוקול מיום 30.5.07).

שכרה המשתנה של המנוחה בכל תקופה ותקופה בחייה

המנוחה שולמית פרס ז"ל היתה מהנדסת אלקטרוניקה מהפקולטה להנדסה בלנינגרד, ולאחר שעלתה ארצה החלה לעבוד כמהנדסת בתעשיה האווירית ועבדה שם עד ליום מותה. במועד הפטירה היתה דרגתה של המנוחה 42 בדירוג מהנדסים.

בפסק דיני קבעתי, על סמך עדות של העד רוזנפלד (שהיה ממונה על המנוחה בעבודה והסביר כי אין לו ספק שאלמלא התאונה היתה המנוחה יכולה להגיע, לכל הפחות, לדרגה 45 בדירוג ואף לדרגה של מחקר א'), על סמך העובדה שהמנוחה סיימה את לימודיה ברוסיה בהצטיינות וכבר שם עבדה כמהנדסת, על סמך היותה בעלת ותק מקצועי בתעשיה האווירית ונכונו לה עוד שנות עבודה רבות אלמלא התאונה, ועל סמך שמי שהחליף את המנוחה בעבודתה הגיע לדרגת מחקר א', כי עם השנים היתה משכורתה של המנוחה משביחה עד כדי דרגת מחקר א'.

לגבי בסיס השכר, הופנו הצדדים לעדותו של מר בושרי, חשב שכר בתעשיה האווירית על פי תפקידו דאז, אך נתברר לפי טענות הצדדים (ראה פרוטוקול מיום 30.5.07) כי נתוני השכר שהמציא העד בושרי היו לגבי הדרגות 44-42, וחסרו נתונים לגבי דרגה 45 ודרגת מחקר א'.

בזמנו, פנו אלי הצדדים בעניין זה, ובהחלטתי מיום 2.6.04 קבעתי לאמור: "הנתונים שהומצאו בעניין זה על ידי ב"כ התובעים היו מצויים במסגרת עדותו של מר בושרי, כאמור בפסק הדין, אך מכיוון שלמועד כתיבת פסק הדין החישובים עצמם לא היו מעודכנים, הופנו הצדדים לערוך חישוב בהתבסס על חוות דעת אקטוארית עדכנית. אם האקטואר איננו יכול לערוך חוות דעת כזאת בהיעדר נתונים, או מי מטעמו של בושרי, לגבי חלק מהדרגות (ואינני אומרת שזה המצב), הרי מדובר במחדל של התובעים שאני לא אוכל לתקנו כעת".

מצב זה לא השתנה גם היום. יחד עם זאת, מאחר ובית המשפט העליון הורני לקבוע נתוני שכר גם מקום שאלה לא הוכחו כדבעי, אני קובעת  כדלקמן:

לגבי כל דרגה (45 ומחקר א') יתווסף לשכר הבסיסי הידוע סכום של 10%, כך שבדרגה 45 נתון השכר יהיה השכר לדרגה 44 + 10%, והנתון לגבי דרגת מחקר א' יהיה השכר שחושב כאמור לדרגה 45 + 10%.

באשר לקצב ההתקדמות, אני קובעת שהמנוחה היתה מתקדמת מדרגה לדרגה פעם בחמש שנים כדלקמן: לדרגה 43 היתה מגיעה בדצמבר 1996, לדרגה 44 בדצמבר 2001, לדרגה 45 בדצמבר 2006 ולדרגת מחקר א' בדצמבר 2011.

האם היה יאיר בן מוגבל בעת פטירת אמו

בחוות דעת רפואית שהיתה בפני בעניינו של יאיר מטעמו של ד"ר נתן ברנד, מומחה לנוירולוגיית ילדים ומבוגרים, ולא נסתרה, נקבע שההפרעה האוטיסטית ממנה סובל יאיר מקורה "בליקוי נוירו-התפתחותי שמקורו ביולוגי" וכי ההפרעה ביאיר נתגלתה "במועד בו שכיח לגלות את ההפרעות האוטיסטיות בילדים ובמהלך העניינים התואם במאוד תסמונת זו" לפיכך אני קובעת, בנסיבות תיק זה, כי מוגבלותו של יאיר נוצרה טרם אובחן ובטרם מות המנוחה.

ניתן היום, כ"ד בסיון תשס"ז (10 ביוני 2007), בהיעדר הצדדים.

הודע לצדדים כי פסק הדין המשלים עומד לרשותם החל מצהרי היום במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב.