פסק-דין משלים בתיק א 91386/99

כללי:

ביום 12.7.05, יצא תחת ידי פסק דין בתובענה שבנדון.

בקצירת האומר, עסקינן בתביעה שהחלה כתביעה שטרית.

השטר נשוא התביעה כתוב בשפה הערבית, כולל התאריך, ונטען כי הוא חתום ביד הנתבעת.

סכום השטר הינו 40,300 ש"ח וזמן הפרעון הינו 3.5.1999.

התובעת היא הנפרעת בשטר. שמה מתנוסס על פניו באמצעות חותמת, בשפה העברית.

הסיטואציה במסגרתה נמסר השטר, עוררה שאלות רבות. השאלות הוכרעו בפסק הדין מיום 12.7.05.

השאלה שמצריכה פרשנות ובירור נוסף, היא השאלה האם השטר מזויף אם לאו.

בהקשר לסוגיה זו הובאה עדותו של העד מר שפירא, מטעם התובעת. הוא פירט בעדותו את אופן ההעסקה של בעלה של הנתבעת, מר סעיד סאלם.

על פי הנטען השטר נמשך על ידי הנתבעת, במסגרת עסקת ההעסקה של בעלה אצל התובעת. לכן עדותו של מר שפירא באשר לנסיבות מסירת השטר, אופן עשייתו ותנאי הגשתו לביצוע, היתה מהותית.

שמעתי את עדותו של מר שפירא.  מולה נשמעה עדות הנתבעת.

עסקינן אפוא, בגירסה מול גירסה.

גירסת התובעת, כי השטר נמסר כמות שהוא.

גירסת הנתבעת, כי בשטר נערכו תיקונים לאחר שמשכה אותו, העולים כדיי זיוף ושינוי מהותי בו.

כל צד תמך יתדותיו, בחוות דעת גרפולוג מטעמו.

התובעת הסתייעה בחוות דעתו של המומחה לזיהוי כתבי יד, מר יונתן נפתלי.

הנתבעת הסתייעה בחוות דעתה של הגרפולוגית, הגב' אורה כבירי.

פסק הדין מיום  12/07/05:

לאחר שמיעת העדויות ניתן פסק הדין.