פסק-דין משלים בתיק א 3042/98

בסכסוך שבין הצדדים דכאן, ניתן על ידי, עוד ביום 15.5.05, פסק דין חלקי, בשאלת חובת מתן חשבונות על ידי הנתבעות לתובעת, במערכת היחסים בין הצדדים.

למעשה, בפסק הדין החלקי, קבעתי כי בין הצדדים, נכרת הסכם מחייב בנוגע לעמלות שתשולמנה לתובעות, מתוך עסקאות שתבוצענה בין הנתבעות לבין תאגיד בשם טופקו, עוד קבעתי, כי הנתבעות שלא כדין, בחוסר תום לב ותוך הפרת ההסכם בין הצדדים, ניסו להתנער מההסכם האמור.

על פי האמור בפסק הדין החלקי, זכאיות התובעות לעמלה, כמפורט בסעיף 9 להסכם, כשהעמלה תיגזר מסכום העסקאות בין הנתבעות לבין טופקו.

מאחר והיה צורך בקביעת סכום העמלה, הרי שקודם לכל היה צריך לקבל חשבונות מהנתבעות, בכל הנוגע לעסקאות שבוצעו בין הנתבעות לבין טופקו, ולשם כך, הוריתי על הגשת תצהיר מטעמן.

בהתאם לכך, הוגש תצהירו של עמי מושקוביץ, שהוא רואה חשבון במקצועו, ועובד אצל הנתבעות משנת 2000, בתפקיד של מנהל חשבונות ראשי.

המצהיר ערך בדיקה של הקשרים המסחריים בין הנתבעות לבין טופקו, ומצא שבמהלך תקופה זו, רכשו הנתבעות מטופקו, סחורות ומוצרים בסך כולל של 6,645,250$.

לתצהירו, צירף מר מושקוביץ את פירוט העסקאות כפי שבוצעו.

מעבר לכך, ביצע המצהיר גם בדיקה מדגמית של הסכומים שהופיעו בכרטסות השונות, והוסיף וביקש, באמצעות מנהל תחום היבוא של הריבוע הכחול, מעם טופקו עצמה, אישור בדבר סכומי הרכישות, על פי נתוניה שלה.

על פי נספח ד' לתצהיר, אישרה טופקו, כי ביצעה רכישות בסך כולל של 6,650,900$.

ראוי לציין, כי בתצהיר התיימרו הנתבעות לבצע קיזוז של הוצאות מסוימות, בסך של 139,756$ מתוך סכומי העמלות.

הפוך והפוך בנספח כט'1 לתצהירה של הגב' סגל, שהוא המסמך המחייב במערכת היחסים בין הצדדים, כעולה מפסק הדין החלקי, ולא תמצא בו כל התבטאות או רמז לזכות לבצע קיזוז שכזה.

אין גם היגיון בביצוע מהלך שכזה, שעה שהתובעות נושאות בהוצאותיהן שלהן ואף נאמר מפורשות בסעיף 9.4, כי מדובר בסכום יחיד, אותו תקבלנה התובעות ומעבר לו, לא תהיינה זכאיות לדבר.

לפיכך, כאמור לעיל, אין לבצע כל קיזוז מתוך הסכומים שישולמו כעמלה לתובעות.

ראוי להוסיף, שטענה זו הועלתה גם לראשונה,  בעת הגשת התצהיר ואין להתיר הרחבת חזית בעניין זה, כפי התנגדותו המוצדקת של עו"ד שרף בתגובה, מיום 28.8.05.

לתגובתו האמורה, צירף עו"ד שרף תחשיב עדכני של הסכומים, כפי ששולמו על ידי הנתבעות לטופקו, בהתאם לתצהירו של מר מושקוביץ (סעיף 19 לתגובה) וסכום העמלה הנגזרת מסכומים אלה, עמד על 1,671,359 ש"ח, בצירוף מע"מ כחוק, נכון ליום הגשת התגובה.

בדיון שהתקיים ביום 4.9.05, הודיעה הנתבעת שתשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת (לשיטתה), ובאותו מעמד, הוריתי על הגשת תצהיר משלים, שאליו תצורפנה כרטסות מקוריות, שתיבחרנה על ידי התובעות, על מנת לבדוק את האמינות שלהן.

בתצהיר האמור, שהוגש ביום 3.11.05, עשתה הנתבעת תחשיב משל עצמה, לפיו הסכום המגיע לתובעות הינו 1,081,390 ש"ח, ובגין סכום זה, הוציאה המחאה שעותק ממנה צורף לתצהיר.

ראוי להוסיף, שהתובעות לא ביקשו למצות את זכותן לקבל חשבוניות פרטניות מתוך הכרטיסיות השונות.

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלת דיוידנד ששולם לנתבעות על ידי טופקו, מכוח הפיכתן של הנתבעות לחלק מתאגיד טופקו. כפי שהזכרתי לעיל, המקור לחיוב הנתבעות בתשלום, הוא סעיף 9 להסכם, וזה מדבר על אחוזים שהם נגזרת מהקניות שתבצענה הנתבעות מטופקו בערכן, F.O.B..