פסק-דין חלקי בתיק א 855/02

1.                   התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, עקב תאונת דרכים מיום 28.10.01.

בכתב התביעה פרט התובע את נסיבות ארוע התאונה כדלקמן:

"ביום 28.10.01 שעה 8.00 או בסמוך לכך, בעת שהנתבע נהג ברכב הנ"ל (רכב פרטי מס' רישוי 00-612-17 (להלן "הרכב") - הערה שלי - ב.ב) בואכה רח' העליה ה- 2 חיפה לאחר שהנתבע מס' 3 עצר את הרכב, התובע יצא מהדלת השמאלית האחורית. לפתע , ובהיות התובע עומד על הכביש, הגיח האוטובוס (אוטובוס מספר רישוי 01-691-86 (להלן "האוטובוס") - הערה שלי - ב.ב) הנהוג על ידי הנתבע 1 פגע ודרס את התובע שסבל מנזקי גוף (להלן "התאונה").

הנתבע מס' 1 (להלן "הנתבע") הינו נהג האוטובוס והנתבעת מס' 2 המבטחת של האוטובוס.

הנתבע מס' 3 הינו נהג הרכב והנתבעת מס' 4 הינה המבטחת של הרכב.

הנתבעים מס' 1 ו- 2 טענו כי החבות לפיצוי התובע מוטלת על נהג הרכב והמבטחת של הרכב (הנתבעים מס' 3 ו- 4), באשר התובע טרם סיים את השימוש שעשה ברכב ממנו ירד.

הנתבעים מס' 3 ו- 4 טענו כי החבות לפיצוי התובע מוטלת על נהג האוטובוס והמבטחת של האוטובוס - הנתבעים מס' 1 ו- 2 , באשר התאונה ארעה לאחר שהתובע סיים את השימוש ברכב ממנו ירד ונפגע על ידי האוטובוס בעודו חוצה את הכביש.

2.                   לאור חילוקי הדעות בין הצדדים - נקבע הדיון בשלב ראשון בשאלת אחריות הנתבעים.

3.                   לאור חשיבות העובדות המדויקות, להכרעה בשאלת האחריות, אביא העדויות הרלבנטיות כלשונן (כאשר אקדים ואציין כי אין מחלוקת בין הצדדים כי הפגיעה בתובע נגרמה על ידי האוטובוס בלבד, ולא היה כל מגע שגרם לפגיעה בין התובע ובין הרכב. אין גם מחלוקת כי לא היה כל מגע בין האוטובוס לבין הרכב):

3.1   התובע הצהיר ביום 15.3.04 (ת/ 1) כי בעקבות הפגיעה סבל מחבלת ראש קשה והוא אינו זוכר כיצד ארעה התאונה.

3.2   גם בעדות שמסר התובע במשטרה ביום 4.2.02 הוא השיב כי אינו זוכר מהתאונה מאומה.

3.3   בוחן התנועה רס"ר חדד ערך בתאריך 21.1.02 "דו"ח בוחן תנועה על תאונת דרכים" (ת/ 2) ובמסקנותיו הוא כותב כדלקמן:

"עפ"י הממצאים אני קובע כי אוטובוס אגד נסע ברחוב העליה השניה מכיוון יטבתה בעיר לכיוון כיכר חיל הים ופגע בה"ר שחצה את הכביש מימין לשמאל שלא במעבר החציה. עפ"י הנזק באוטובוס ה"ר חצה מימין לשמאל. עפ"י עדויות של נהג האוטובוס ה"ר ירד מתוך רכב שחנה בנתיב נסיעה ימני . ה"ר ירד מדלת שמאלית אחורית והתפרץ לכביש ונפגע על ידי האוטובוס שהיה בנתיב השמאלי.

על כן ה"ר הספיק לחצות בקושי 1.4. מטר רוחב רכב מרצדס 1.6 מטר רוחב נתיב ימני 3.20 מטר. בהנחה שחנה 0.5 מטר משפת המדרכה נותר לנו 1.1. מטר ובהנחה שהאוטובוס נסע כ- 0.5 מטר מדופן אי התנועה משמאל + רוחב האוטובוס 2.5 מטר - רוחב הנתיב נקבל 0.3 מטר מכאן שה"ר הספיק לחצות 1.4 מטר מהירות חציה לאדם רגיל הינה 1.8 מ/ש' מכאן שה"ר שהה על פני הכביש פחות זמן מזמן תגובה של נהג ומכאן שלא היתה לנהג האוטובוס אפשרות למניעת התאונה..".

3.4   בדו"ח נט"ן שפינה את התובע ממקום התאונה נרשם:

"הבחור חצה את הכביש ונחבל מאוטובוס שחלף במהירות איטית".

3.5   נהג האוטובוס, קלמן אליהו (הנתבע מס' 1) מסר ביום התאונה הודעה במשטרה (ת/ 4) כדלקמן:

"אחרי הצומת, במרחק של כ- 30 מטר בנתיב הימני עמד רכב פרטי...הרכב הזה עמד ללא אורות מאחורה, אני לא יודע האם המנוע שלו עבד באותו הרגע. כאשר אני הגעתי סמוך לחלק האחורי של הרכב הזה, שעמד בנתיב הימני, באופן פתאומי וללא שום התרעה נפתחה דלת אחורית השמאלית של אותו רכב, וקפץ ממנה בן אדם. באותו הרגע הייתי במרחק של מטר אחד או שניים ממנו. אני ניסיתי לסטות שמאלה כמה שיכולתי ובלמתי בלימת חרום אך לא הספקתי למנוע התנגשות ופגעתי בו עם הפינה הקדמית ימנית של האוטובוס ועצרתי".

                        בתצהיר עדות ראשית של נהג האוטובוס (נ/ 3) הוא מצהיר כדלקמן: