פסק-דין חלקי בתיק א 4054/98

1.      בפנינו תביעת תלמיד בית-ספר, יליד 1987, אשר למד בזמן הרלבנטי, בבית הספר ע"ש "עליזה בגין" במגדל העמק.

          התביעה הינה לפיצויים עבור נזקי גוף שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מפגיעה גופנית שנגרמה לו בהיותו בחצר בית-הספר.

          התביעה נגד נתבעת מס' 4, "ענבל" חב' לביטוח, נמחקה, עפ"י החלטת בית-המשפט מיום 18/3/01, והיא נותרה, והתנהלה בשאלת החבות בלבד, נגד עירית מגדל העמק, נתבעת 1 (להלן: העיריה); נגד משרד החינוך, נתבעת 2 (להלן: משרד החינוך); ונגד "הפניקס הישראלי" חב' לביטוח, בתור מבטחת הנתבעים 1 ו - 2.

2.      כך תיאר התובע את נסיבות התאונה בתביעתו:

          "4. ביום 8/4/97 שיחק התובע עם חבריו לכיתה בחצר בית-הספר.

          5. התלמידים ראו באופן מפתיע למדי סוס קשור בשרשרת לגדר בית-הספר מחוצה לו והתקהלו סביבו. התובע אחז בשרשרת מבעד לגדר כאשר הסוס התרומם ללא התראה וכתוצאה מכך אגודלו השמאלית נקטעה!"

3.      השאלה אם הסוס היה או לא היה קשור לגדר בית-הספר, פחות חשובה ופחות נחוצה להכרעה בשאלת האחריות, לאור עדותו של התובע, כי כבר משעות הבוקר של אותו יום הסוס נראה ליד גדר בית-הספר.

          לא רק זו, אלא שהתלמידים, ובכללם התובע, אף התקהלו בהפסקה הראשונה, בסביבות השעה 10:00, ליד הגדר, בסמוך לסוס, ושיחקו איתו כל ההפסקה ואף האכילו אותו.

          גם כשיצאו התלמידים להפסקה השנייה בסביבות השעה 12:00, גם אז הסוס היה עדיין על יד גדר בית-הספר, וגם אז התקהלו תלמידים, ובכללם התובע, קרוב לגדר ולסוס, שיחקו איתו והאכילו אותו, אבל הפעם קרה מה שקרה.

          (ר' עדות התובע בעמ' 5 ש' 13 - 19).

4.      נשאלת השאלה האם היה פיקוח נאות מצד בית-הספר, מנהלו ומוריו, על תלמידי בית הספר, והאם ניתן לייחס את הנזק להעדרו של הפיקוח, במידה ואכן לא היה פיקוח נאות.

          מלבד העובדה שהמצאות הסוס שעות כה ארוכות בצמוד לגדר בית-הספר, מלמדת כי אכן הסוס היה קשור לגדר, כפי שהתובע העיד; כך או כך, המצאות הסוס שעות כה ארוכות, כשתלמידים מתפתים ומתקהלים סביבו, מאכילים אותו ומשחקים איתו, ואין זה משנה אם היה או לא היה קשור לגדר, היה בה כדי לסכן את התלמידים, והיה בה כדי להסב תשומת לב המורים ושאר הגורמים בבית-הספר, לסכנה האורבת מעבר לגדר.

          משנראה הסוס זמן כה רב על יד גדר בית-הספר, היה על האחראים בבית-הספר לדאוג להרחקתו משם.

5.      אף השאלה אם המורים ראו או לא ראו את הסוס מעבר לגדר אינה מעלה ואינה מורידה. ממה נפשך! אם לא ראו את הסוס, אז הדבר מצביע על נוכחות ופיקוח לקויים במתחם בית הספר, ואם ראו ולא עשו דבר, הרי מקל וחומר.

          שתי האפשרויות הנ"ל מובילות למסקנה אחת, והיא שהגורמים האחראים בבית-הספר, ובפרט מוריו, התרשלו בפיקוח על שלום התלמידים במתחם בית-הספר, ולא עשו דבר בכדי למנוע סכנה שמא חיה כמו סוס תפגע בתלמידים שהתפתו והתקרבו אליה.

6.      לכך יש להוסיף  את העובדה שמדובר היה בסוס. זו חיה גדולת מימדים, מסוכנת לזרים, נראית מרחוק, ולא ברור כלל איך נוכחותה בצמוד לגדר בית-הספר, לא עוררה אצל המורים בבית-הספר דאגה ו/או תשומת לב כלשהיא לשלום התלמידים.

          אף מנהלת בית הספר, שהעידה מטעם הנתבעים, אישרה בעדותה, כי המורה התורנית לא יכלה לראות את מקום האירוע, אף שהיתה בעמדתה; והוסיפה כי "יכול להיות שמקום האירוע מוגדר כשטח מופקר - מת מבחינת תצפיות המורים התורנים" (ר' עדותה בעמ' 13 ש' 16 - 20).

7.       מנהלת בית-הספר האירה את עינינו בעדותה אודות הבעייתיות בפיקוח מלא על התלמידים במתחם בית הספר, בהעידה:

          "ת. בגלל שהמיקום הטופוגרפי של בית-הספר מהווה בעיה בפני עצמה, הוא בנוי על מדרון של גבעה אז מעצם טבעו יש בו שטחים מתים שלא ניתן לראות אותם. יכולים ילדים ללכת בעונת האביב למשל לקטוף פרחים, בתוך שטח בית-הספר בין סלעים ולך תדע, פתאום יכול להיות שם איזה נחש צפע שם ואי-אפשר לדעת, אז באותה מידה מה שקרה ליד הגדר הזאת."