פסק-דין חלקי בתיק א 23272/03

ב"כ הנתבעות וב"כ צד ג' הגישו השלמת סיכומים בכתב, לבקשתם, לקראת מתן חלקו הנוסף של פסק הדין העוסק בחלוקת האחריות בין הנתבעת לבין צדדי  ג'.

היקף האחריות נקבע בפסק הדין החלקי הקודם שניתן ביום 23.5.06 ולפיו, זכאים התובעים לפיצוי בגין ליקויי הבנייה, האיחור במסירה, עוגמת הנפש וההוצאות.

החיוב שהוטל בפסק הדין החלקי עניינו ביחסים שבין התובעים לבין הנתבעת ולפיו חויבה הנתבעת בסכומים כמפורט :

1.         סך של 13,150 ש"ח בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 15.02.05 ועד לתשלום בפועל.

2.         סך בשקלים השווה ל 1,700 $ כפי שערם היציג ביום 23.05.06 ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מאותו מועד ועד לתשלום בפועל.

3.         סך של 2,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 23.05.06 ועד לתשלום בפועל.

4.         סך של 4,500 ש"ח בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 23.05.06 ועד לתשלום בפועל.

חלקו השני של פסק הדין יעסוק, מן הסתם, במחלוקת הנוגעת להיקף חיובם של צדדי ג'  2

ו- 3 ( להלן-"צד ג'" ) כלפי הנתבעת כאשר לפי ההסכמה הדיונית שהוצגה על ידם ייקבע חיובם  ביחד ולחוד והחלוקה ביניהם תיעשה על- פי הסדרים פנימיים ביניהם.

הנתבעת טוענת, כי האחריות לתיקון הליקויים מוטלת על צד ג' וזאת, בהסתמך על הטענה ולפיה, נובעים אלה מביצוע עבודות לקוי על ידם בהתבסס על נספח ז' לראיות הנתבעת.

ב"כ צד ג' טען, להעדרה של  אחריות להיווצרות הליקויים לאחר שבחלקם הינם ליקויי תכנון המצויים באחריות המתכנן, בחלקם האחר ליקויי קונסטרוקציה המצויים באחריות דנהאוז, ובחלקם הנוסף, תוצאה של שימוש בחומרים לקויים. עוד טוען ב"כ צד ג' כי אין עליו לשאת באחריות לעבודות שבוצעו ע"י קבלני משנה שלא נבחרו על ידו. ומוסיף כי אין להטיל עליו אחריות שעה  שהתשלומים להם היה זכאי על פי ההסכם לא שולמו במועד. 

חלק טיעוני צד ג' הנוגע לעבודות הפיתוח שהועלה אף הוא בהשלמה בכתב אינו רלוונטי כיון שהתובעים עצמם הסירו מעל סדר היום חלק זה של תביעתם, כמשתקף מפרוטוקול יום 23.05.06. עמ' 27 , שורה 21-22.

עוד מצאתי , את חלק טיעוני צד ג' העוסקים בהיעדרה של אחריות בסכום של 250 ש"ח כליקוי תכנוני וסכום של 300 ש"ח כליקוי של קונסטרוקציה כחסר בסיס - אם לא טרחני - כאשר האבחנה המוצעת אינה נתמכת ע"י מומחה ביהמ"ש.

ומכאן ליתר הנימוקים:

האירועים אשר בעטיים מבקש צד ג' להשתחרר מאחריות כלפי הנתבעת, על בסיס ההסכם מחייבים הוכחתם של שני אלמנטים:

א)התרחשות האירוע.

ב)הזיקה בין ההתרחשות לבין הליקוי.

אם נתייחס לנושא בחירתם של קבלני המשנה, היה על צד ג' להוכיח ברשימה שמית מי היו קבלני המשנה שנבחרו שלא על ידו בדרך הפוטרת אותו מאחריות לעבודתם לפי סעיף 2.5.2 לנספח להסכם שסומן כנספח ז', וכי אלה אותם הקבלנים אשר נוגעים במישרין לביצוע העבודות בהן נתגלו הליקויים. למותר לציין, כי על פניו לא קימות ראיות מסוג זה בחומר הראיות של צד ג'.

הוא הדין ביחס לטענה לאספקת חומרי בנייה לקויים, כאשר אף בנושא זה אין לו לצד ג' על מה שיסמוך, במיוחד כאשר חוות דעתו של מומחה בית המשפט אינה מזהה במפורש ליקויים שמקורם בשימוש בחומרים בלתי תקינים. מעבר לכך נראית לי טענה זו כבלתי הוגנת. אם סבר צד ג', כי עבודותיו נעשות באמצעות חומרים לקויים, כי אז היה עליו להתריע על כך מבעוד מועד, ולא להעלות את הטענה כנימוק בשלב מאוחר מסוג זה.