פסק-דין חלקי בתיק א 2087/00 - פסקדין
|
א בית המשפט המחוזי ירושלים |
2087-00
4.4.2005 |
|
בפני : משה רביד |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: 1. אלמור חב' לבניה הנדסה ופתוח בע"מ 2. אלטר צבי ובניו בע"מ עו"ד וינרוט יעקב |
: מ"י - משרד הבינוי והשיכון עו"ד פרקליטות מחוז ירושלים |
| פסק-דין חלקי | |
רקע עובדתי
1. בשנת 1989 החלה עליה מסיבית של יהודים מברית המועצות לשעבר לישראל. הגורמים הממונים על קליטת העלייה באותה התקופה צפו כי במסגרת עליה זו יגיעו ארצה כמיליון עולים לפחות. ברור היה, כי באותה העת לא נמצא בישראל פתרון דיור לכל אותם העולים אשר עתידים היו להגיע. לפיכך, נדרש משרד הבינוי והשיכון (להלן - " הנתבע") למצוא בדחיפות פתרון לבעיית הדיור לעולים.
2. לשם פתרון הבעיה, הוקם באותה התקופה, בין היתר, גוף שנקרא "מנהלת בתים מוכנים", אשר פעל במסגרתו של הנתבע ונועד לרכז ולנהל בניה מהירה, היינו: בניה קלה, קרוונים וכו', לעולים. הנתבע מינה חברה פרטית בשם "א.מ.ן - ארגון מדעי נוהל בע"מ" (להלן - "א.מ.ן.") לניהולה של מנהלת בתים מוכנים.
3. במסגרת המאמצים האמורים לפתרון בעיית הדיור, קיים הנתבע בחודש אוקטובר 1990 הליכי מכרז סגור, מכרז מס' 333/90, לתכנון, ייצור, אספקה והקמה של 50 עד 300 יחידות דיור בשיטות בניה מתועשות מאלמנטים קלים באתר אחד או בשני אתרים (להלן - " המכרז" או "הפרויקט").
4. בין החברות אליהן הופנה המכרז, הייתה חברת "אלטר צבי ובני בע"מ" (להלן - " התובעת 2") אשר עוסקת בתחום הבניה מאז שנות ה-50. התובעת 2 החליטה לגשת למכרז באמצעות "אלמור חברה לבנייה, הנדסה ופיתוח בע"מ" (להלן - " התובעת 1" או "הספק") [התובעת 1 והתובעת 2 תקראנה יחדיו להלן - "התובעות"]. מן הראוי להבהיר כבר בשלב זה, כי התובעות מגדירות עצמן בכתב התביעה כאישיות משפטית אחת ואילו הנתבע מתנגד להגדרה זו וטוען כי מי שהתקשרה עימו בחוזה היא רק התובעת 1, כפי שיפורט להלן. הבתים שהוצעו במכרז על ידי התובעת 1, היו מבנים מוכנים צמודי קרקע, המיוצרים במפעל בשיטה תעשייתית, סדרתית ומהירה. לאחר הייצור, מובלים הבתים ומוצבים באתר המיועד לכך, ויש לחברם למערכות התשתית השונות (מים, חשמל, ביוב וכו').
5. ביום 9.12.90 הודיע הנתבע במכתב לתובעת 1, כי הצעתה נבחרה כאחת ההצעות הזוכות במכרז. באותו המכתב נכללה גם הודעה, לפיה בכוונת הנתבע להזמין ממנה 200 יחידות דיור נפרדות שהן למעשה 100 בתים דו משפחתיים. לאחר שהודע לתובעת 1 על זכייתה במכרז, קיימו הצדדים משא ומתן על פרטי ההתקשרות החוזית ביניהם, וזאת בהתאם לזכויות ששמר לעצמו הנתבע, כאמור בסעיף ד(6) לתנאי המכרז. ביום 14.1.91, עוד בטרם נחתם חוזה בין הצדדים, שלח הנתבע לתובעת 1 הודעה, על פיה שובצה לבניה באתרים כפר יונה, שער אפרים ומזור, וההזמנה הכוללת הוגדלה ל-448 יחידות דיור. מועדי המסירה המשוערים של האתרים לעבודה, על פי הודעה זו, היו בימים 1.2.91, 15.3.91 ו-15.5.91. בהודעה זו, נדרשה התובעת 1 מחד, להיערך בדחיפות לצורך קידום התכנון המפורט, הוצאת היתר בניה ושאר הפעולות הנחוצות לתחילת הביצוע, ומאידך, נאמר בהודעה כי שמות האתרים ומספר יחידות הדיור עשויים להשתנות "בהתאם לנסיבות ולצרכים".
6. ביום 22.1.91 נשלחה לתובעת 1 הודעה נוספת מן הנתבע. בסעיף 9 להודעה זו נאמר, כי ההודעה מהווה צו התחלת עבודה ל-148 יחידות דיור באתר כפר יונה. המועד להשלמתן של יחידות דיור אלה נקבע ליום 22.5.91, היינו: ארבעה חודשים מיום מסירת ההודעה. בהודעה זו, שמר לעצמו הנתבע את הזכות לבצע שינויים קטנים במספרי הבתים ובמיקום האתרים, וכל זאת, עד לחתימת החוזה בלבד.
7. ביום 28.2.91 הודיע הנתבע כי הוא מבטל את שיבוץ האתרים שבהודעה האמורה מיום 14.1.91, למעט אתר כפר יונה, וקבע שיבוץ חדש לעשרה אתרים אחרים בחבל עזה. בנוסף, הגדיל הנתבע את המספר הכולל של היחידות המוזמנות, מ-448 יחידות דיור ל-566 יחידות דיור (148 יחידות דיור בכפר יונה ו-418 יחידות דיור בחבל עזה).
8. ביום 27.3.91 השלים הנתבע את חתימתו על החוזה מס' 40/73870/90 (להלן - "החוזה") עם התובעת 1. החוזה נחתם בשני חלקים:
א. ביום 18.3.91 נחתם מסמך חוזי קצר המציין רק את היקף ההזמנה, אשר הוגדל ל-600 יחידות דיור, ואת התמורה הכספית על פי הנתונים במכרז - 48,697,656 ש"ח.
ב. ביום 27.3.91 נחתם על ידי הנתבע החוזה המפורט, הכולל את כל פרטי ההתקשרות. התובעת 1 חתמה על החוזה, כמצוין עליו, עוד ביום 28.2.91.
עקרונות היסוד שבבסיס החוזה אשר נכרת בין הצדדים ואשר דרושים לענייננו
9. לוח הזמנים - הדחיפות: מטרתו העיקרית של החוזה הייתה להביא להקמת יחידות הדיור על ידי התובעת 1 תוך תקופה קצרה ככל האפשר, לאור מצוקת הדיור הלאומית בגין גלי העלייה מברית המועצות לשעבר, כמפורט לעיל. לוח הזמנים הקצר לאספקת יחידות הדיור היווה רכיב מרכזי ויסודי בהתקשרות בין הצדדים. הדבר נלמד מלשון סעיפי המכרז, ומאוחר יותר, גם מן החוזה. כך, למשל, סעיף 10(א) לתנאי המכרז, מחייב את החברה המציעה, להשלים את כמות הבתים הנדרשת כולל חיבורם למערכות התשתית הראשיות עד לתאריך 30.4.91. סעיף 10(ד) לתנאי המכרז קובע, כי עמידה בלוח הזמנים מהווה תנאי יסודי בחוזה. בפתח המבוא לחוזה בין הצדדים נאמר כי הנתבע נערך לספק בדחיפות בתים מוגמרים ומוכנים למגורים לעולים. סעיף 2 לחוזה, קובע אף הוא, כי מטרת החוזה לספק בדחיפות את צרכי הדיור הדרושים. סעיף 3(ב) לחוזה שב וקובע כי עמידה בלוח הזמנים מהווה תנאי יסודי לקיומו של החוזה. סעיף 19 לחוזה קובע כי הספק יקים וימקם בתים בהתאם לתוכנית שתימסר לו על ידי המפקח, לא יאוחר מעשרה ימים ממועד חתימת החוזה. סעיף 67(א) לחוזה קובע פיצוי מוסכם גבוה, בסך 50$ (של ארצות הברית) לכל יום איחור בגין כל אחת מיחידות הדיור, למקרה בו תפר התובעת 1 את החוזה, ותאחר בהשלמתם והקמתם של המבנים, וכל זאת, מבלי לפגוע בזכויות הנתבע לתרופות ולסעדים אחרים, כאמור בסעיף 68 לחוזה.
10 . שינויים ותוספות - על פי סעיף 47 לחוזה יהא רשאי הנתבע, בכל עת, לשנות את המפרט ואת התוכניות, ובתנאים מסוימים, יהא חייב הספק לבצע שינויים אלה. סעיף 48 לחוזה קובע כי כאשר השינוי בהזמנה יוביל לשינוי בהוצאות הספק (הפחתה או תוספת), ישתנו בהתאם התשלומים שיגיעו לספק. שינוי כאמור מבוצע על ידי הנתבע באמצעות הוצאת טופס מיוחד. בכל טופס כזה מופיע תיאור של השינוי המוזמן ושל הסכום אותו אישר הנתבע באותו השלב לתשלום בגין השינוי. חתימת מורשי החתימה מטעם הנתבע על הטופס מהווה אסמכתא לתשלום הסכום האמור לקבלן. עם סיום העבודות מגיש הספק חשבון סופי, בו הוא כולל את יתרת תביעותיו בגין החוזה, השינויים והתוספות, ואז אמורה להתבצע התחשבנות סופית בין הצדדים. גמר ההתחשבנות נעשה עם חתימת הקבלן על טופס "שכר חוזה וסילוק תביעות" של הנתבע. בפועל, כל "שינוי חוזה" ו/או תשלום הנם "על חשבון" בלבד.
11. לוח תשלומים: התחייבות יסודית נוספת בחוזה הנה התחייבות הנתבע לעמוד בלוח התשלומים הקבוע בחוזה. הנתבע התחייב לשלם לתובעת 1 את הסכומים אשר יגיעו לה על פי לוח זמנים קצר, ונראה שהדבר נקבע בכדי לאפשר לתובעת 1 לעמוד בלוח הזמנים הקצר שנקבע לשם השלמת הבניה.
גדר המחלוקת
12. הסכסוך בין הצדדים נסוב, רובו ככולו, על שלל הפרות חוזיות, כנטען על ידם. מסכת משפטית ועובדתית זו, אשר פנים רבות לה ומחלוקות רבות עוד יותר, החלה בשנת 2000 ונוגעת למגוון מאורעות שראשיתם, כאמור, בתחילת שנות ה-90. לפיכך, בהחלטתי מיום 6.6.2004, תחמתי את יריעת המחלוקת לארבע שאלות משפטיות, בהן אדון במסגרת זו, כדלהלן:
א. מהי תוספת ריבוי ומהי תוספת פיצול;
ב. השלכתו של ת"א (ירושלים) 99/95 פלס קונסטרוקציות ומבנים מתועשים יבנה (1990) בע"מ (להלן -פלס) נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון, תק-מח 97(1) 2119 (להלן - " פסק דין פלס" או "פרשת פלס"), העוסק אף הוא במכרז ובחוזה לבניה קלה שנכרת על בסיסו, על התביעה שבפניי;
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|