פסק-דין חלקי בתיק א 1478/97

1.         התובע, תושב מחנה הפליטים שועפט, נפגע בחלקי גופו, לטענתו כתוצאה ממכות שהיכו בו שוטרים, אנשי מג"ב וימ"מ (להלן: כוחות הבטחון), בעת פעילות שלהם במחנה, בתאריך 21.9.90.

            בגין נזקי הגוף שנגרמו לו כאמור הוגשה על ידו, ביום 21.9.97 (יום אחד לפני מועד ההתיישנות), התביעה דנן לפיצויים, נגד המדינה, מכוח אחריותה השילוחית למעשיהם.

            לטענתו חבה המדינה בפיצויו על הנזקים שנגרמו לו מכוח עוולת התקיפה, כמשמעותה בסע' 23 לפקודת הנזיקין. לחילופין הוא טוען לחבותה של המדינה בעילה של רשלנות וכן בעילה של הפרת חובותיהם החקוקות של כוחות הבטחון על פי סע' 25 לחוק שירות הבטחון (נוסח משולב), תשמ"ו-1986 וכן מכוח פקודת המשטרה.

            הנתבעת מצידה טוענת כי שלוחיה פעלו בתחום סמכותם ועל פי ההוראות, ומכל מקום מכחישה הטענות כי שלוחיה היכו את התובע וגרמו לו הנזקים להם הוא טוען. לגופו של ענין טוענת הנתבעת כי במועד האמור ארעה התפרעות אלימה במחנה הפליטים במהלכה הועמדו שלוחיה בסכנת חיים, וכי ההתפרעות פוזרה תוך שימוש בכוח סביר בלבד.

עוד טוענת הנתבעת לפטור מאחריות בנזיקין המוקנה למדינה על פי סע' 3 לחוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), תשי"ב-1952. לחילופין היא טוענת כי התובע לא הצליח להרים נטל ההוכחה המוטל עליו בשאלת האחריות.

העובדות שאינן במחלוקת.

2.         אין מחלוקת בין הצדדים כי במועד האמור שהו כוחות הבטחון במחנה הפליטים וארעה התנגשות אלימה עם התושבים. גם אין מחלוקת כי התובע פונה באותו יום לבית חולים מנקודת האיסוף אליה הובאו הנפגעים מהארוע שהיה באותו יום במחנה. לבד מאלו חלוקים הצדדים באשר לארועי אותו יום.

            גרסת התובע:

3.         לפי גרסת התובע, הוא ישב ביחד עם אחרים בבית קפה, כאשר הגיעו למקום מספר כלי רכב מהם ירדו כעשרים אנשים בלבוש אזרחי וכן קבוצה של שוטרי מג"ב במדים, שהיו חמושים בנשק חם, מוטות, צנורות ברזל, שרשראות ואלות. לטענתו ללא כל פרובוקציה או התגרות מצד יושבי בית הקפה, הם הוצאו מהמקום, הועמדו בשורה והכוחות שהגיעו החלו מכים בהם.

4.         מטעם התובע הובאה שורה של עדים שנכחו, לדבריהם, במקום בעת הארוע.

כפי שהעיד העד סאמר מוחמד עלי:

"ת. היינו בבית הקפה ביחד. היינו הרבה אנשים. 25 או 30 אנשים. היינו יושבים, שותים קפה. אנשים מעשנים נרגילה, אנשים משחקים קלפים. כל אחד עושה את הדבר שלו... פתאום... נכנסו עלינו משמר הגבול. אנשים שאין להם סימן משטרה. טרנינג ספורט. כל הארבעה אנשים ביחד עם כלב. יש קבוצה 6 ויש קבוצה 3... לבית הקפה נכנסו הרבה אנשים משמר הגבול ומגבניקים ונכנסו גם אנשים עם טרנינג. היה להם כלב.

ש. היתה התפרעות?

ת. לא היו בעיות ולא התפרעויות. לא היה שום דבר.

ש.ת. ...היו כמה אנשים מבוגרים. הראו את תעודת הזהות שלהם, אמרו להם תלכו הביתה... [נשארו]עשרים, עשרים ושניים, תשע עשרה. אני זוכר טוב. אני לעולם לא אשכח את היום הזה. זרקו עלינו רימון של גז מדמיע ורימון של רעש ואחד אחד הוציאו אותנו. עם מכות.

ש. מי נתן מכות?

ת. משמר הגבול והטרנינג.

ש. במהלך המכות, ראית את סאמי [התובע]?

ת. כן.