פסק-דין חלקי בתיק א 13760/05

בשאלת החבות בלבד

זוהי תביעה לתשלום פיצויים שנגרמו לתובע עקב מאורע שהוא טוען שהוא מהווה תאונת דרכים, כאשר נהג ברכב מבוטח אצל הנתבעת 1, על פי פוליסת ביטוח חובה, שהופקה בהתאם לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) 1970.

תחילה הוגשה התביעה כנגד הנתבעת 2, בטענה כי התאונה נגרמה עקב שימוש ברכב על ידי אלמוני שניסה לגנוב את רכבו של התובע, ואשר מטבע הדברים, עשה שימוש ברכב שלא ברשות הבעלים, ועל כן האחריות נופלת על הנתבעת 2, לטענת התובע, מכוח סעיף 12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

בהמשך, ביקש התובע, בהסתמך על טענות הנתבעת 2 מכתב ההגנה, לתקן את כתב תביעתו, על מנת לצרף את המבטח כנתבעת נוספת, בהחלטה מיום 11.07.06 מבוקשו ניתן לו, ועל כן כתב תביעה מתוקן כנגד שתי הנתבעות הוגש ביום 15.08.06.

התשתית העובדתית:

בכתב התביעה המקורי, טען התובע לעניין נסיבות אירוע התאונה, כי ביום 18.05.03 נהג ברכב 5777535 באזור התחנה המרכזית הישנה בת"א, וכי במהלך הנסיעה חש התובע כי עלה על מכשול בדרך ולפיכך עצר את הרכב ויצא ממנו כאשר מנוע הרכב נותר מותנע, על מנת לבחון מה אירוע.

       כאשר עמד התובע בקדמת הרכב, בודק את גלגליו שמע לפתע טריקה של דלת הרכב, וראה אדם זר נכנס לרכב ומתחיל בנסיעה מכוונת לעברו.

הרכב פגע בעצמה רבה בתובע והוא עף על פני הכביש.

בכתב התביעה המתוקן, טוען התובע לגבי נסיבות האירוע כי "ביום 18.05.03 נהג התובע ברכב פרטי מסוג פג'ו מספר 5777535 בשד' הר ציון, באזור התחנה המרכזית הישנה, בת"א, במהלך הנסיעה חש התובע כי עלה על מכשול בדרך. בכדי לבדוק את מקור הבעיה עצר התובע את הרכב ויצא ממנו כאשר מנוע הרכב נותר מותנע ובהילוך חניה עקב התכופף התובע לבדוק את הגלגל הקדמי הימני של הרכב, שמע לפתע טריקה של דלת הרכב. התובע התרומם ובעודו עומד סמוך לגלגל הקדמי הימני, ראה כי אדם זר נכנס לרכב ומתחיל בנסיעה, הרכב פגע בתובע בעצמה רבה, באזור האגן השמאלי, והתובע עף על פני הכביש".

תחילה יש לשים לב לשינוי נוסח בין הנאמר בכתב התביעה המקורי, לגבי נסיבות התאונה, ובין מה שנאמר בכתב התביעה המתוקן, בין היתר ובעיקר, שבכתב התביעה המקורי, צוין כי "שמע לפתע טריקה של דרך הרכב, וראה אדם זר נכנס לרכב, ומתחיל בנסיעה מכוונת לעברו". המילים "מתחיל בנסיעה מכוונת לעברו," נשמטו מכתב התביעה המתוקן.

על סמך תיאור זה, טוען התובע כי האירוע מהווה תאונת דרכים, אשר אחת מהנתבעות חייבת בפיצויו על הנזקים שנגרמו באירוע,

טענות הנתבעת 1 בכתב ההגנה

 הנתבעת 1, בכתב הגנה שהגישה טענה שאין הכיסוי הביטוחי מכסה את המקרה מחמת זאת שהאירוע אינו מהווה תאונת דרכים, כמשמעות המושג בחוק, יען כי האירוע בו נגרם לתובע נזק הגוף נעשה במתכוון ,והאירוע אינו כלול בהגדרת המונח "תאונת דרכים" על פי חוק, ראה לעניין זה סעיפים ז' וח', לסעיף 1 בכתב ההגנה.

כן טוענת הנתבעת 1, כי אם הטענה בדבר החרגת  האירוע מהגדרת המונח תאונת דרכים לא תתקבל, הרי מי שצריך לפצות את התובע על נזקיו, היא הנתבעת 2, שכן מדובר בנהג שנהג ברכב, ללא רשות, וללא רישיון נהיגה, (הגנב).

טענת הנתבעת 2 בכתב ההגנה

הנתבעת 2, אוחזת בטענה כי אכן מדובר באירוע שנגרם במתכוון, וכי הוא אינו כלול בהגדרת המונח תאונת דרכים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונת דרכים.

דיון

השאלה העומדת בפני להכרעה, לאחר שהדיון פוצל בין שאלת החבות, לבין שאלת הנזק היא, האם האירוע בו נפגע התובע, אכן מהווה אירוע שנעשה במתכוון, והוא מוחרג  מהגדרת "תאונת דרכים" בחוק, אם לאו.

על מנת לבחון את השאלה, יש צורך לבדוק את הנסיבות, עד כמה שאפשר בהן נפגע התובע.

כאמור, התובע בכתב התביעה המקורי טען, כי גנב הרכב נסע לעברו במתכוון ואילו בכתב התביעה המתוקן, התובע השמיט מכתב התביעה את המילה במתכוון, ובמקומה טען כי אותו אדם שנכנס לתא הנהג, התחיל בנסיעה והרכב פגע בתובע בעצמה רבה, באזור האגן השמאלי.