פסק-דין חלקי בתיק א 101326/01

מבוא

1.         התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעות בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בתאונה שאירעה ביום 07.04.00 (להלן: "התאונה").

2.         התביעה הוגשה בעילה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק") .

3.         בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו היתה הנתבעת 1 - קרסו שרותי אחסון וערובה בע"מ (להלן: "קרסו") מעבידתו של התובע. הנתבעת 2 - כלל חברה לביטוח בע"מ ואבנר איגוד לביטוח כלי רכב בע"מ ביטחו, בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, את המלגזות שהיו בבעלות קרסו בפוליסות ביטוח "חובה" אשר כיסו את נסיעתו של התובע במלגזה, על פי פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) התש"ל - 1970.

4.         הדיון בתביעה פוצל. הצדדים חלוקים בפני בשאלות כדלקמן:

-  האם התאונה אירעה בנסיבות הנטענות על ידי התובע.

            -  האם התובע נהג בהיתר מטעם קרסו שאם לא כן דין תביעתו להידחות.

5.         אין מחלוקת בין הצדדים כי היה ותתקבל התביעה- התאונה הינה "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק.

6.         שמעתי את עדויותיהם בפני של התובע, עובדי קרסו - מר כתב אלברט (להלן: "כתב"), מר אבי בן שלום (להלן: "אבי") ומר ציון טיירי (להלן: "ציון"). כן עיינתי בתצהירי העדים ובמסמכים שהוגשו על ידי שני הצדדים וכן הושמעו סיכומיהם בע"פ של  באי כח בעלי הדין.

7.         כל ההדגשות להלן אינן מופיעות במקור אלא אם יצוין אחרת.

עדות התובע בבית המשפט:

8.         לטענת התובע, ביום 07.04.00 עבד בחלק הקדמי של המחסן הנמצא במחסני הערובה של קרסו הנמצאים בפתח-תקוה. באותו יום היה יום חם ועל כן ביקש התובע להגיע אל קולר המים הנמצא בשרותי הרכב של קרסו הנמצאים במגרש סמוך( להלן: "שירותי הרכב"). על מנת להגיע לשרותי הרכב  היה על התובע לעבור לחלק האחורי של המחסן ולצעוד כברת דרך של כמה עשרות מטרים לפחות על מנת להגיע למקום הימצאו של הקולר. התובע ביקש למלא את בקבוק המים שהיה בידיו באמצעות מי הקולר.

            בחלק הקדמי של המחסן יש ברזי מים שפירים בעוד אשר מי הקולר הינם מים העוברים זיקוק וניתן לשתותם. (עמודים 7-8 לפרוטוקול ישיבת יום 02.01.05).

9.         בדרכו, הבחין התובע במלגזה שהיתה במקום. על כן, התכוון לנהוג במלגזה אל הקולר ובחזרה. התובע, אחז בידו האחת את הבקבוק ובידו השנייה אחז במלגזה והחל לעלות עליה. תוך כדי העלייה פגע קודקודו באחת מקשתות המגן שסוככו על תא הנהג וכתוצאה מהחבטה העזה בראשו הוא נהדף אחורנית אל מחוץ למלגזה ונחבט על הכביש.

            כתוצאה מהחבטה בראשו ומהנפילה לאחור, נפער פצע בראשו של התובע ודם שטף את פניו. כמו-כן, מסתבר כי נגרמו לתובע שבר בעצם הבריח הימנית  ופגיעה בכתף הימנית.

10.        התובע אינו  יודע באם איבד את ההכרה. מיד לאחר מכן הבחין התובע בכתב שהגיע למקום.

 כתב משמש כמנהל מחסני הערובה בהם החל התובע לעבוד כיומיים קודם לכן, כאשר עד לאותו מועד עבד התובע בשרותי הרכב. התובע הבחין כי כתב כועס על עצם פציעתו ועל כן לא סיפר לו כיצד אירעה התאונה.

11.        התובע שטף את פניו וראשו במים ופונה מהמקום לחדר המיון בבית החולים בלוויית אחת מפקידותיו של כתב.

12.        במהלך חקירתו הנגדית של התובע, עומת התובע עם תצהיריו  שהוגשו לתיק בית המשפט. בתצהיריו אלו מסר התובע גרסה עובדתית שאינה זהה לגרסה אותה מסר בבית המשפט בכל הנוגע לנסיבות אירוע התאונה. כן עומת התובע עם תעודת חדר מיון בה לא נרשם דבר באשר לגרסתו ולפיה התאונה אירעה במעורבות מלגזה.