פסק דין העוסק בשאלת תחולת צו הורות פסיקתי שנתבקש שנתיים ושמונה חודשים לאחר לידת הקטין – האם ממועד הינתנו או ממועד מוקדם יותר?

השופט סארי ג'יוסי – אב"ד

1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופטת ע. קצב-קרן) בתמ"ש 1455-11-17 מיום 6/6/18, במסגרתו הורה על מתן צו הורות פסיקתי למשיבה 1 (להלן: "ל'"), ביחס לקטין י' ה' ס' (להלן: "י'") יליד 15/**/** וזאת החל ממועד לידתו. המשיבה מס' 2  הינה אמו הביולוגית של י' (להלן: "ר'").

2. אבהיר על ההתחלה כי הערעור אינו נסוב על עצם מתן צו ההורות, לו הביע המערער את הסכמתו בפני בית משפט קמא, אלא על סוגיית מועד תחולתו. בהקשר זה סבור המערער, כי היה על בית משפט קמא להורות כי מועד תחולתו של צו ההורות יהא מיום הינתנו בלבד, ולא להחילו באופן רטרואקטיבי.

העובדות הרלוונטיות, הליכים בפני בית משפט קמא וטענות הצדדים

3. המשיבות הינן בנות זוג, החיות במערכת זוגית יציבה מאז אפריל 2010. על עובדות אלה ונוספות למדים מתסקיר עו"ס השירות למען הילד ועו"ס לחוק אימוץ ילדים מיום 6.5.18, אותו הזמין בית משפט קמא בהתאם להחלטה מנומקת שנתן ביום 11/2/18. בית משפט קמא הבהיר, כי נוכח הזהירות והמתינות הנדרשת בכגון דא, יש להורות על עריכת תסקיר של השירות למען הילד בו תיבחן טובת י' במתן צו ההורות וכי ככל ועמדת התסקיר תמליץ כי טובת ה
4. קטין במתן הצו, בהעדר התנגדות מטעם המערער-הנתבע שם, יורה על תחולת צו ההורות ממועד לידת הקטין.

בעקבות אותה החלטה ביקשה באת כוח המערער, להבהיר לפני בית משפט קמא, כי בהתאם לעמדת היועמ"ש, ניתן להסכים להחלה רטרואקטיבית של צו ההורות הפסיקתי רק מקום שהבקשה הוגשה תוך 90 יום מיום הלידה.

4. בהתאם לתסקיר שהתקבל, ל' ור' מנהלות משק בית משותף, חולקות יחד את הוצאות הבית ואחזקתו, הן שותפות מלאות בקבלת ההחלטות בבית, כולל ההחלטות באשר להרחבת התא המשפחתי והולדת ילדים, כאשר הן חולקות את גידולו של י' מיום היוולדו. עוד נאמר שם, כי בנות הזוג רכשו במשותף ב-2/17, מבנק הזרע, מנות זרע של תורם יהודי אנונימי, ומתרומת זרע זו ל' התעברה, אולם בהמשך עברה הפלה. עוד נאמר כי בנות הזוג אחדו את שמות המשפחה שלהן.

התסקיר כולל עובדות ותיאורים נוספים ורלוונטיים המלמדים על טיב הקשר הזוגי בין ל' ור', נשיאתן במשותף באחריות כלפי י', והקשר האימהי הקיים בין ל' לבין י'. כמו כן, בהתאם לתסקיר, טובתו של י' כי תוכר ההורות של ל', השותפה בגידולו. באשר לתחולת הצו, נאמר בתסקיר, כי ל' ליוותה את ר' בטיפולי הפוריות, הייתה שותפה מלאה בתהליך כולו, בזמן ההיריון וביום הלידה של י' ובהמשך, במהלך השנים מאז שהגיע לעולם. כמו כן נכתב כי בכל התמונות, בנות הזוג מופיעות כיחידה משפחתית אחת, תומכות ומלוות אחת את השנייה, שעה שעל המדבקה שנתלתה על מיטתו של י' בתינוקיה בבית החולים בו נולד, שמה של ל' הופיע כאחת מבין שני ההורים. כך הוא הדבר גם ביחס למוסדות הציבור שם מוכר י' כבנן של ל' ור'.

באשר למועד הגשת הבקשה, כשנתיים ושמונה חודשים לאחר לידת י', צוין בתסקיר, כי האימהות היו שקועות בטיפול ובדאגה לי' בשנת חייו הראשונה; ר' לקחה חופשה ארוכה מעבודתה ול' הייתה עסוקה בדאגה לפרנסת המשפחה ולבת זוגה. במקביל, ל' נאלצה להתמודד עם מחלת אביה שעבר אירוע לב קשה ונזקק לאשפוז, בעוד שאמה הייתה נתונה לטיפול רפואי ועברה ניתוח לא פשוט. עוד צוין בתסקיר כי ל' סיפרה כי הטיפול השיקומי שעברו הוריה הקשה גם על בנות הזוג להתפנות לטיפול בבקשת צו ההורות, וכעת, ולאחר שמצבן התייצב ונרגעו מהטיפול בהורים של ל', מצאו את הזמן לטפל בצו ההורות.