פסק דין המאשר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שעניינה ניכוי מס במקור על ידי חברת ביטוח מהפרשי הצמדה וריבית

(אישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית)

פתח דבר

1. לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה הייצוגית שבכותרת. עניינה של התובענה בטענת המבקשת כי המשיבה ניכתה מס במקור שלא כדין מסכומי הפרשי ההצמדה המשולמים על ידה למבוטחיה במסגרת תשלום תגמולי ביטוח. מהטעמים שיפורטו להלן סבורני כי יש מקום לאשר את הבקשה, ולתת להסדר הפשרה תוקף של פסק דין.

רקע

1. ביום 15.11.2016 הגישה המבקשת, באמצעות באי כוחה, תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית. על פי הנטען בבקשה לאישור, המשיבה, כלל חברה לביטוח בע"מ, נוהגת לנכות מס הכנסה במקור בשיעור של 25% מסכום הפרשי ההצמדה, וזאת על אף שהחל מיום 1.1.2006 חל פטור נרחב ממס על הפרשי הצמדה בידי יחיד, וכפועל יוצא גם פטור מחובת ניכוי מס במקור.

עוד נטען כי אף אם בחלק מהמקרים עשוי להתעורר ספק בדבר התקיימותם של תנאים מסוימים המזכים בפטור, הרי שהמשיבה אינה נוקטת באמצעי כלשהו על מנת ליידע את המבוטחים ולבחון האם אכן קיים פטור ממס ואינה דואגת לבדוק את הנתונים לאישורם בטרם ביצוע ניכוי המס במקור.

על פי הנטען בבקשה, בעצם ביצוע הניכוי במקור באופן גורף, גורמת המשיבה לגביית מס מיחידים שאינם חבים בו כלל, כאשר ספק אם הם מודעים לזכותם לקבל החזר מס, מאחר שמדובר ככלל באנשים פרטיים שלא מוטלת עליהם חובה להגיש דו"ח שנתי למס הכנסה. גם אם הם מודעים לזכותם זו להחזר מס, הרי שלשם כך עליהם להגיש דו"ח שנתי, דבר שאינו כדאי בהתחשב בכך שמדובר בסכומים נמוכים.

1. המבקשת ביקשה לייצג את כל היחידים אשר נוכה לגביהם מס הכנסה במקור מסכום הפרשי ההצמדה אשר שולם להם ביחד עם תגמולי הביטוח, למעט אלו שאינם פטורים כאמור בסעיף 13(9) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א -1961, וזאת במשך 7 השנים שקדמו להגשת התובענה והבקשה לאישור ועד ליום מתן פסק הדין.
2. לדברי המבקשת בבקשת האישור, היא ביטחה את רכבה הפרטי בביטוח מקיף אצל המשיבה. ביום 7.4.2016 הייתה מעורבת בתאונת דרכים, וכתוצאה מכך ניזוק רכבה. בגין התאונה שלמה המשיבה למבקשת תגמולי ביטוח בסך של 9,706.11 ₪, כאשר מפירוט התשלומים שנשלח למבקשת עלה כי המשיבה ניכתה מס במקור בשיעור של 25% מהפרשי ההצמדה ששלמה למבקשת, בעוד שעל פי הדין לא היה מקום לנכות מס במקור, בהיות הפרשי הצמדה אלה פטורים ממס הכנסה.
3. לטענת המבקשת, החל מיום 1.1.2006 ניכוי מס במקור באופן גורף מכל הפרשי ההצמדה אשר משולמים ליחידים ביחד עם תשלום תגמולי ביטוח, הוא מנוגד להוראת הדין ולפיכך התנהלות המשיבה מהווה הפרת חוזה ביטוח, עוולה נזיקית מסוג רשלנות והפרת חובה חקוקה.
4. לטענת המבקשת, אותם היחידים מהם נוכה מס במקור, אשר עמם היא נמנית, זכאים לקבל בחזרה מן המשיבה את הסכום שנוכה מהם שלא כדין, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגבייה.
5. המבקשת העריכה את נזקה האישי בסכום של 7.37 ש"ח, ואילו נזקה הכולל של הקבוצה הוערך בכ-3,000,000 ש"ח.
6. מלבד בקשתה לאשר התובענה כייצוגית עתרה המבקשת לקבלת הסעדים הבאים: להורות למשיבה לחדול מגביית ניכוי מס במקור מסכום הפרשי ההצמדה אשר משולמים על ידה ביחד עם תגמולי הביטוח ליחידים; לחייב את המשיבה להשיב לחברי הקבוצה את סך העודף שנוכה על ידה שלא כדין, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הניכוי ועד מועד השבתו בפועל; ליתן למבקשת ולקבוצת התובעים כל סעד נכון וצודק בנסיבות העניין לפי שיקול דעת בית המשפט.
7. ביום 27.6.2017, טרם הגשת תגובה לבקשה לאישור מטעם המשיבה, הגישו הצדדים בקשה משותפת לאישור הסדר פשרה. במסגרת הבקשה לאישור הסדר הפשרה הובאה עמדת המשיבה לפיה היא אינה מסכימה עם פרשנות המבקשת להוראות הדין הרלוונטיות, לפיה על הגורם המנכה במקור, בענייננו- חברת הביטוח, לבחון האם הנישום, התובע תגמולי ביטוח, חייב או פטור ממס על הפרשי ההצמדה.

המשיבה אף ביקשה להבהיר כי הסכומים שניכתה במקור הועברו במלואם לרשות המיסים ואינם נמצאים בידיה, וככל שמי ממבוטחיה סבור שלא היה מקום לניכוי במקור, יכול הוא לפנות לרשות המיסים בבקשת החזר.

עוד צוין כי התביעה לוקה בהתיישנות בכל הקשור לקבוצת המבוטחים שקיבלה תגמולי ביטוח עובר ליום 15.11.2013, וכי בפועל ביחס לחלק מחברי הקבוצה התברר מרישומי המשיבה שאכן נבדקה מולם באופן ייזום זכאותם לאי ניכוי מס במקור.