פסק-דין בתיק תק 9656/02

התובעת השכירה לנתבעת חדר בדירתה.

בתביעה זו עותרת התובעת לחייב את הנתבעת לפצותה כדלקמן:

א.         פיצוי בגין אי הודעה של שלושה חודשים מראש על עזיבת החדר המושכר, בגובה דמי שכירות לשלושה חודשים בסך של 3,000 ש"ח בתוספת סכום השתתפות במיסים והוצאות בסך של 1,350 ש"ח.

ב.         פיצוי בגין אי מילוי חלקה של הנתבעת במטלות ניקיון הבית בסך של 1,080 ש"ח.

ג.          פיצוי בגין ניקיון מבואות הדירה והשירותים ביום בו ארזה הנתבעת את חפציה בסך של 120 ש"ח.

ד.         פיצוי בגין נזקים שנגרמו בעת עזיבת הדירה המצריכים סיוד וצביעה מחדש בסך של 600 ש"ח.

ה.         פיצוי בגין ניקיון יסודי לאחר עזיבת הנתבעת את הדירה בסך של 400 ש"ח.

ובסה"כ העמידה התובעת את תביעתה על סך של 6,550 ש"ח.

התובעת גוללה באריכות רבה בכתב תביעתה, המשתרע על פני למעלה משבעה עמודים מודפסים את הנסיבות והשתלשלות העניינים מאז החליטה להשכיר חדרים בדירה בה היא מתגוררת לסטודנטיות ועד עזיבתה של הנתבעת את הדירה.

התובעת הדגישה את החשיבות הרבה שהיא מייחסת לסדר וניקיון ואת הקפדתה על ניקיון הדירה באופן שהיא מקדישה מספר שעות מידי יום לניקיון. כן פרטה התובעת את הדרישות שהציבה בעניין זה לנתבעת בעת שהשכירה לה חדר בדירתה.

הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי למרות שהתובעת השכירה לה חדר בדירתה, נהגה התובעת בדירה לרבות בחדר המושכר,  מנהג בעלים וכי דרשה דרישות מוגזמות בדבר ניקיון הדירה ותאום מראש של ביקורי חברים בדירה.

לצורך ההכרעה בתביעה זו, אין כל צורך להרחיב במערכת היחסים שהתפתחה בין התובעת לנתבעת. אומר רק זאת, לאחר ששמעתי עדויות הצדדים ובחנתי טענותיהן כפי שפורטו בהרחבה בכתבי הטענות, התרשמתי כי אכן אחד השיקולים שהביאו את הנתבעת לעזוב את הדירה, נעוץ בהתנהגות התובעת והדרישות שהציבה  באשר לניקיון הדירה.

אשר לנזקים הנטענים, אבחן את הטענות על פי סדרן.

א.         פיצוי בגין אי הודעה על עזיבת הדירה שלושה חודשים מראש.

            בין התובעת לנתבעת נערך הסכם שכירות על גבי הסכם סטנדרטי, המופץ על ידי אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב. ההסכם צורף כנספח לכתב התביעה.

 סעיף 11 להסכם קובע באשר לעזיבת הדירה לפני תום תקופת השכירות כדלקמן:

            "במקרה והשוכר ירצה להפסיק את תקופת השכירות ולעזוב את הדירה לפני סיום תקופת השכירות הוא יהיה רשאי להמציא במקומו דייר אחר שיהיה לשביעות רצון המשכיר".

ליד סעיף זה הוסיפו הצדדים בכתב יד "נפרסם הודעה במד"ס, אין חובה למצוא מחליף".

            התובעת טענה בכתב התביעה כי למרות שהדבר לא נכתב בהסכם, סוכם בינה לבין הנתבעת, במעמד עריכת ההסכם כי על הנתבעת להודיע על כוונתה לעזוב את הדירה, שלושה חודשים מראש.