פסק-דין בתיק תק 9169/02

זוהי תביעה לתשלום פיצויים על נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע בתאונת דרכים בה מעורבת הנתבעת.

ביום, 19.10.01 בשעה 14:30 נהג התובע את הפרטית שלו ברחוב הרצל שהוא רחוב חד סטרי ברמת מדרום לצפון.

משני צידי הכביש חונים רכבים.  בשלב מסויים עצר התובע את רכבו לטענתו עקב, לחץ תנועה בכביש, משמאלו עמד רכב נהוג בידי הנתבע 1, אשר החלה לנהוג את רכבה לאחור ומתברר כי זאת עשתה כדי להחנות את רכבה במרווח שהיה בין שני רכבים שחנו בצד שמאל של הכביש.

תוך כדי נהיגה לאחור, כדי להכניס את החלק האחורי של הרכב לתוך החניה, סובבה הנתבעת את ההגה שמאלה, וכתוצאה מכך החזית של הרכב נעה ימינה, תוך כדי כך פגעה בדופן שמאל של רכב התובע וגרדה אותו לאורכו החל מאמצע הרכב אחורה.

מעיון מדוקדק בתמונה מספר 5 בגליון התמונות שצורף לתביעה רואה  אני כי המגע הראשון עם רכב התובע החל למעשה באמצע הדלת הקדמית שמאלית, ונמשך עד לכנף האחורית שמאלית.

הנתבעות הגישה הגנה, בה אינם מכחישות כי הנתבעת 1 נהגה את רכבה לאחור כדי להחנות את רכבה תוך נסיעה אחורנית, ואולם הן טוענות כי את זאת היא עשתה לאחר שווידאה כי הדרך פנוייה.  התובע ניסה לעקוף אותה מצד ימין, ופגע בה וגרם לה נזקים.

שמעתי היום את עדויות הנהגים, עיינתי בתמונות, ובסיכום אני מעדיף את גרסת התובע לצורת ארוע התאונה.

הנתבעת טוענת בכתב ההגנה כי ווידאה שהדרך פנויה.  אך בפני היא מודה כי לפני שהחלה לנסוע לאחור ראתה את רכב התובע מאחוריה, ומימין לה.

הנתבעת מודה כי היא עצרה מקביל לשורת הרכבים שחנו בצד שמאל, נסעה מרחק מה אחורה בתוך הכביש ישר, ורק לאחר מכן החלה מסיטה את רכבה מאחור שמאלה, וכתוצאה מכך חזיתו נעה ימינה.

כך גם אם, אטה לקבל את דברי הנתבעת, כי התובע שנהג בנתיב שלימינה ראה אותה לפני שהתחילה להכנס לחניה הרי הוא ראה אותה שהיא נוסעת ישר לאחור, והמשיך בנסיעתו בלי לצפות שחזית רכבה תסטה ימינה.

הנתבעים השתמשו במושג, "עקף אותה מצד ימין" כדי ליצור  את הרושם כאילו התובע ביצע עבירת תנועה בכך שעקף מצד ימין.

אך מעדותה בפני, של הנתבעת, מתברר שהתובע לא עקף אותה כלל הוא המשיך בנתיב שלו, והיא אשר סטתה לעבר הנתיב שלו ופגעה בו.

נחלקו הדעות בין הצדדים, אם התובע בשלב כלשהו היה מאחורי רכבה של הנתבעת, או לפניו, אך את השאלה הזו למעשה צריך לשאול בהקשר לנקודת זמן מסויימת, כי לשאול אדם אם היה לפני או אחרי אדם אחר, צריך להגיד לו מתי.

עכשיו, אין ספק, כי בשלב מסויים לפני ארוע התאונה, התובע היה מאחורי הנתבעת, כי זו  האטה, עצרה מקביל לרכבים החונים, שילבה הילוך לאחור והחלה נוסעת לאחור, בשלב עצירתה מקביל לשורת הרכבים הוא אכן היה מאחוריה נוסע בנתיב שלה. 

בזמן המכה, בין הרכבים רכבו של התובע הקדים למעשה את רכב הנתבעת שכן כפי שאמרתי הנזק מתחיל    מאמצע דלת קדמית שמאל של רכב התובע עד לכנף האחורית.

ניתן לחשוב כי אורך פס הגרוד ברכבו של התובע מאמצע הדלת הקדמית עד לכנף האחורית נוצר משילוב של שני גורמים, הן נסיעתה לאחור תוך הטיית חזית קדימה של הנתבעת והן תזוזה של רכב התובע קדימה ואולם אחרי שהנתבעת מסרה לי כי לפני שהחלה נכנסת לחניה היא נסעה מעט לאחור, פתרה את ההתלבטות ונתנה תשובה מדוע הגרוד ברכב התובע הוא כל כך ארוך.

סיכומו של דבר, אני מעדיף את גרסת התובע לצורת ארוע התאונה.

נזקו של התובע, 1150 ש"ח הוצאות תיקון הרכב ועוד 373 שכ"ט שמאי, סך הכל 1523 ש"ח.  התובע הגיש חוות דעת שמאי חשבונית שמאי וחשבונית תיקון על הסכום.

אמת, כי חשבונית התיקון הוצאה על שם גוף בשם "מפעלי חמד", אך התובע מצהיר שזו חברה בבעלותו, וכי החשבון שולם על ידי החברה מטעמים כלשהם, אך הוא מתחייב כי החברה לא תגיש תביעה על הסכום ואם תוגש תביעה כזו, מתחייב הוא לשפות את הנתבעות על כל סכום שידרשו לשלם ושישלמו בפועל.